אור ברסלב

חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר

סימן לד

סימן לג

ס"ב ויש מש"א שאין אנו בקיאין בשיעור כאיסר הלכך משערינן ברוב רוחב חלל הקנה והרב משיב על זה ועש"ך סק"ד שרוצה ליישב השגתו וכבר הרגישו האחרו' דהרא"ש כ' בפירוש דרוב רוחב גבי עוף הוה קולא גם אם נשער בעוף לפי ערך שיעור איסר וא"כ לפ"ד ודאי דהוה"ד בבהמה כאיסר הוא פחות מרוב רוחב דידי' וכ"ה בב"י בהדיא גבי נפחתה בעוף דלשי' הרא"ש אם חופה הוא יותר מאיסר ע"ש. וע"כ צ"ל לפי"ז דהרשב"א חולק בזה על הרא"ש וסבור שם דהוא חומרא בעוף ואפשר דהוא הולך בשי' הרי"ף דקאי אחסרון דעלמא וי"ל דהוא חומרא אבל שי' הרא"ש בפירוש דאיסר זוטר טפי מרוב רוחב הקנה כמש"כ הרב ובאמת עיקר הוכחת הרשב"א דודאי לא הקילו בעוף דזוטר חיותא ע"ש לולי ד"ק אינו מוכח כלל דהא מצינו גבי בשר החופה לקמן סי' מ"ח דבגדולה טפח אבל בקטנה לא מיטרף לפי ערך קרע טפח אלא בעי רובא דווקא ומבואר שם דכיון דהקרע טפח ממש. הוא מטריף כרובא. וה"נ י"ל בזה דבבהמה דאיכא שיעור איסר ממש. הוא חשיב להטריף כרובו אבל בעוף כיון דליכא איסר ממש לא חשיב להטריף בכערך. אלא דווקא ברוב אע"ג דבכ"ד משערין לפי ערך. הכא לא הטריפו אלא בשיעור איסר ממש. כמו שם בטפח. וא"כ אין להקל בזה נגד הרא"ש וכ"כ הפלתי. ומיהו מה שמוכיח זה דהא כסלע הוא כשני אצבעות כמבואר בסי"ל ובודאי כאיסר לא נפיש מסלע וחזינן דרוב חלל הקנה בשור הגדול הוא יותר אין זה מוכרח דהרי מבואר בסוגיא דבכורות ל"ז לפי אוקימתא דר"פ שם דפונדיון האיטלקי הוא כמקדח גדול וסלע סתם זוטר אפי' ממקדח סתם ובברכות סופ"ח מבואר דאיסר ופונדיון צריך אור גדול להבחין ביניהם ע"ש וא"כ שפיר י"ל דאיסר האיטלקי דהכא ג"כ נפיש מסלע סתם דבס"ל ע"ש וע' רא"ש פ"ד דב"מ ד' נ"ה שהוכיח דאיסר הוא של נחושת וצ"ע: ס"ד בהגה בעוף אם נחסרה הגרגרת כו' עש"ך בסק"ד בשם הר"י לענין עוף הגס שיש בגרגרת דידי' כאיסר אי חסרון דידי' בכאיסר והנה יש לדקדק שנחלקו בזה רש"י והרא"ש והר"ן דרש"י כ' בעוף דליכא למימר בגרגרת דידי' כאיסר אבל הרא"ש והר"ן השמיטו הך תיבה למימר וכ' דליכא בגרגרת דידי' כאיסר ומזה נדקדק דרש"י. ס"ל דאפי' איכא בגרגרת דידי' כאיסר ליכא למימר בי' שיעור איסר אבל הרא"ש והר"ן ס"ל דדווקא בדליכא כלל בגרגרת דידי' כאיסר לא משערינן כאיסר אבל ביש בו משערינן כאיסר ודו"ק ש"ך סק"י ע' מש"כ ר"י וב"י לענין נפחתה כדלת בעוף וקצרתי לפי דלדידן דאין אנו בקיאין משערינן לעולם בחופה רוב הקנה והנה הולך בשי' דחופה פחות מכאיסר אבל הב"י כ' בהדיא דלשי' הרא"ש אם חופה יותר מכאיסר וכמש"כ לעיל והיינו דמקשה הב"י על ר"י דמנלי' הא כיון דאם חופה קיל י"ל דלא הקילו אלא ביש שלם ביניהם אבל כל שהוא חסר לגמרי לא הקילו אלא לפי ערך איסר בבהמה אבל באמת אין הבנה לקושייתו כיון דחזינן בבהמה דבנפחתה כדלת קיל טפי לשי' הרא"ש מביש שלם ביניהם דביש שלם לא הקילו כלל ביותר מאיסר וכאן בנפתחה הקילו וא"כ בודאי בעוף ג"כ לא נחמיר ודו"ק:

ס"ו י"א שאם ניקב מפולש משני הצדדים כו' עש"ך דבין בבהמה בין בעוף משערינן כעובי שני איסרים והוא יותר מאם חופה ולכאו' צריך ביאור דהא בעוף קיל בכאן מביש שלם ביניהם. ובבהמה מחמרינן בזה יותר דהוא פחות מכאיסר. וכבר הרגיש בזה קצת הפ"ח דהכא נמי הו"ל לחלק וטפי היה לו לומר דהא בבהמה אדרבה מחמרינן בזה. ונראה דה"ט דבאמת הרי לא שייך בכאן צירוף שני הנקבים ביחד כיון דבין נקב לנקב יש יותר מכמלא נקב אלא דהטריפות הוא בשביל הפילוש מצד זה לזה ובפסול טריפות זה דפלוש. שפיר י"ל דשוה עוף ובהמה משום דבכל פחות מעובי איסר י"ל דלא שייך פילוש. ועפ"ז אפשר לומר באם יש שני נקבים בצד זה ושני נקבים כנגדן כל שאינו כעובי איסר בנקב אחד אין שייך כאן להצטרף ודו"ק:

תוכן העניינים

חבל יוסף (חדרי דעה)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה