חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר
סימן לב
ס"א חוט השדרה שנפסק רוב היקף עור כו' עש"ך וכבר חלקו עליו האחרונים דאפי' נקבים הרבה מצטרף לרובא וכן נראה דבזה לא שייך אין מדמין בטריפות כיון דחזינן דהש"ס דמי גרגרת לגולגולת ש"מ דלא שייך לחלק וכן מצינו לקמן גבי בשר החופה את רוב הכרס שכ' הטו"מ דאפי' באורך מצטרפת לכסלע והנה חזינן דבגולגולת איצטריך להש"ס לאשמועינן דבנקב ארוך נמי מצטרף ע' רי"פ א"ט וא"כ לכאו' מנלן הכא בבשר החופה דאפי' באורך מצטרפינן להיקף וע"כ דפשי' דלא מחלקינן בהא כיון דהש"ס דימה שם גם גרגרת לגולגולת בהני תו לא מחלקינן בכ"ד וע"ש. ס"ב נשברה השדרה ולא נפסק החוט ע' פמ"ג סוסיכ"ז דלא חיישינן שמא נפסק ונתרפא ונראה בטעמו דלא מצינו חשש שמא הבריא אלא בניקב משהו בעלמא אבל לא בפסוקת רובו ומ"מ משמע קצת בדנ"ז גבי קדירת הקנה בכאיסר דהוה כנפסקה רובא כמש"כ התו' רי"פ א"ט דמתרפאות ג"כ עד תוך יב"ח ע"ש ומ"מ אפשר דברובא הוה מנכרא ובסי' נ"ה דקדקתי דהוא מחלוקת הראשונים ע"ש וצ"ע. והנה בסי' הקודם גבי תולעת שנמצא במוח דשוה בכ"ד לחוה"ש משמע דאי הוה בקיאין בבדיקה הוה מהני וצריך להבין למה לא חיישינן לנתרפא ומיהו בסמ"ח גבי המסס נראה דלעיקר דינא ל"ח כלל לנתרפא אלא גבי ושט ועש"ך סל"ג ואין להאריך ס"ח נודע שנפלה חוששין האחרונים החמירו דאפי' בנפלה מפחות מי"ט חוששין ול"נ דא"כ כולהו נמי דהא אפי' גבי אדם אמרינן ברי"פ אלו נערות גבי סומא אין לה טענות בתולים כולהו נמי חבוטי מחבטי ע"ש ע"כ נראה דאדרבה כיון דהוא שכיח טובא לא הוה ריעותא כלל וכמו שכ' בסי' הקודם וכן מוכח בכ"ד:
עיין פמ"ג לענין נראה שחרות בחוט דאע"ג דאנן קיי"ל אין שינוי מראה אלא בריאה מ"מ כשהמוח בפנים לקוי ג"כ איגלי מילתא דהוה ריעותא ע"ש ולכאו' סברא זו צ"ע דהא בריאה גופא דשינוי מראה פוסל דעת הרא"ה לקמן סי' ל"ח ס"ג דאם הוא מחמת מוגלא שבבשר הריאה אינו מטריף וע"ש בפמ"ג סק"ה דעשאו סניף להקל וא"כ למה כאן בשאר איברים היפך סברתו להחמיר בשביל זה גופה ואיך יהיה קולו חומרו. ונראה בישוב דבריו דבאמת הכא במוח שאני דהרי קיי"ל במוח שנשפך כקיתון דבמעמידין אותו ואינו עומד טריפה. ובארו הפוס' משום שסופו לקלקל העור. והרי בריאה מכשיר אפי' כולה נשפכה כקיתון וע"כ דבריאה אינו עשוי לקלקל, העור. וא"כ א"ש דכאן במוח דעשוי לקלקל אף דהשתא עדיין אינו בשיעור דאינו עומד. מ"מ כיון דכבר ראינו ששלט לשנות מראה העור הוא ריעותא. אבל בריאה דקיי"ל דאין הבשר עשוי לקלקל העור א"כ אין קלקול הבשר ריעותא כלל לעור. וי"ל דאדרבה יש בזה קולא וצ"ע: