אור ברסלב

חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר

סימן כ

סימן יט

ס"א ושיעורו למטה עד ראש כנף האונה כשנופחין אותה מבואר לקמן סי' ל"ד ס"ח דהוא עד החזה שבמקום לשון דלמטה מן החזה שבש"ס ובלשון המחבר שם ס"י נקטו למטה ממקום שחי' ע"ש. וכן הוא בש"ס גבי דופן סותמתה והיכי במצר החזה תרגומא כנפי דאונה ע"ש:

ס"ב שחט למעלה ממקום זה וכו' שחי' פסולה עש"ך דהיינו במתה מחתך זה הוה נבילה גמורה דלא מתה משחי' אבל בשחטה אח"כ במקום שחיטה משום ניקב התורבץ לחוד אינה אלא טריפה והביא דברי הכ"מ דגם בנפסקה הגרגרת למעלה ממקום שחי' מהני שחי' אח"כ להוציאה מידי נבילה וכן נראה לי משי' הרמב"ן שהביא הב"י בסי' כ"ד דס"ל דשמוטה הוה טריפה וכשנעשה השמוטה בשעת השחיטה הוה נבילה הרי בהדיא דבשלא בשעת שחי' אע"ג דהוה טריפה בשביל שמוטת הסימן מ"מ כיון דאינו במקום שחי' מהני ליה שחי' ולא הוה כפסיקת הגרגרת במקום שחי' וה"נ בנפסקה למעלה ממקום שחי' דמ"ש ואף לבה"ג דשמוטה ל"מ שחי' היינו דווקא בשמוטה כולה אבל כשנשאר מיעוט שלם הא מהני השחי' וה"נ בנפסקה רוב למעלה מהני שחי' והפלתי השיג ע"ז דלר"ה מהני הגרים שליש ושחט שליש ואי דשלמעלה אינה אלא טריפה א"כ למה מצטרף למיפוק חיותא ואין הבנה לדבריו דכי בנפסקה במקום שחי' הא דל"מ שחי' אח"כ הוא משום דכבר נפיק חיותא לגמרי הא פשוט דכ"ז שלא מתה אינו אלא כשאר טריפה וכמש"כ שם התו' בסוגיא בפירוש אלא דכשנפסלה המקום שחי' ל"מ ליה הכשר שחי' כלל ולכי מייתה אח"כ הוה כנבילה בעלמא אבל כ"ז שלא מתה אין כאן מיפוק חיותא כלל אלא דבשחי' כשירה גזרה התורה להתירה אפי' היא חי' עדיין וקרי ליה מיפוק חיותא אבל באמת אף בשחיטת שני הסמנים עדיין אינה נבילה וכדקיי"ל שחט בה רוב שנים ועדיין הוא מפרכסת ה"ה כחי' לכל דבריה וכדמוכח סוגיא דהותזו ראשיהן וע"ש בתו' וא"כ אינו ענין כלל לצירוף הכשר שחי' וע' לקמן סכ"ו משכ"ש וצ"ע:

תוכן העניינים

חבל יוסף (חדרי דעה)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה