חבור יפה מהישועה· רב ניסים גאון
ענין התשובה
ומפני שעלה בדעת הקב"ה כי יצר לב האדם רע מנעוריו לעבור עבירות, נתן בטחון טוב בתשובה, כי אם ישוב ימצא שערי סליחה פתוחים, כי ימינו פשוטה לקבל שבים אליו.
אכן שתהיה התשובה בארבעה ענינים :
הענין הראשון, הוא שיסיר העבירה שבידו, שנאמר 'יעזוב רשע דרכו' וגו'. והירא ממנו, שהוא יכול להגיע לעבירה שהוא עושה אותה ונמנע ממנה, כמו שאחז"ל, היכי דמי בעל תשובה, אמר רב יהודה אמר רב, כל שבא דבר עבירה לידו פעם ראשונה ושניה וניצל ממנה. אמר רב יהודה, באותה אשה באותו מקום באותו פרק. ואין אומרי' שתבא העבירה לידו וניצל [וינצל?] ממנה, כי אדם שלא יעזוב העבירות שבידו וישוב אינו מועיל לו תשובתו, ודומה למי שטובל ושרץ בידו, אפילו יטבול בכל המים שבעולם אינו נטהר, עד שישליך אותו מידו, ואמרו חז"ל בדבר הזה משלים, ופירש אותם רבינו סעדיה. ואין מקום להאריך בפירושם.
הענין הב', שיתנחם ויתחרט על העבירות שעשה. שנאמר, 'כי אחרי שובי נחמתי'. ואחז"ל, כל העושה דבר עבירה ומתחרט בו, מוחלין לו עליו. ואל ימנע אדם לשוב לאל בכל לבו, ואפילו עבר עבירות הרבה, ולא יתייאש מרחמי שמים, כי התשובה מביאה אותו לידי סליחה וכפרה.
כאשר (ע"ז י"ד) נאמר על אלעזר בן דורדיא, שעבד ע"ג כל ימיו, ולא הניח זונה שלא בא עליה, ולא עבירה שלא עשה אותה, כי הלך כל ימיו במעשים רעים ובעונות ובפשעים עצומים, ולבסוף נתחרט מאד, והתנחם ושב בתשובה שלמה, וישם ראשו בין ברכיו, ויבכה בכי גדול, עד שיצתה נשמתו, ויצתה בת קול ואמרה, ר"א בן דורדיא נתקבל בתשובה שלימה, והרי הוא בן העולם הבא. וכן אמרו, יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בשבעים שנה, ושניהם בתשובה. ואמרו, לא דיים שמקבלין אותם בתשובה אלא שקורין אותו רבי.
והענין הג', שיקבל שלא יחזור לעבירה שעבר, שנאמר 'אשור לא יושיענו' וגומר. כלומר, קבלו עליכם שלא תחזרו לעבירות שבידכם, ואל תבטחו על מלך אשור שיושיעכם ויצילכם, אז תקובל תשובתכם, כמו שנאמר 'ארפא משובתם אהבם נדבה' וגו'. ואמרו, אם לא יקבל שלא יחזור לעבירה, ויבטח שאם יחטא ישוב בתשובה אחרת, לא תקובל תשובתו, כמו שאמרו במשנה, האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. ואם אמר אחטא ויום הכפורים מכפר, אין יום הכפורים מכפר. ואמרו, אגב שאני, כלומר שלא יכפר לו יום הכפורים כשעבר עבירה, כי הנה יום הכפורים קרוב, אותה העבירה לא תכופר לו.
ואמר בן סירא, 'ובסליחה אל תבטח להוסיף עון על עון, ותאמר ורחמיו רבים, לרב עונותי יסלח לי ורחמיו רבים, ואף עמו ועל רשעים ינוח עוזו'.
אבל אם קבל שלא יחזור לעבירה שעבר, ואחר כך עבר ושב תשובה אחרת, תקובל תשובתו, לפי שהיתה התשובה, ואחר כך גבר יצרו ועבר, ושב אפילו פעמים הרבה, תשובתו מקובלת, ויסלח לו הקב"ה ראשון ראשון, כשהיתה תשובתו שלימה בארבעה עניינים מן התשובה, לפי שלא היה בלבו לחזור לעבירה שעבר.
והענין הד', לבקש מהקדוש ברוך הוא סליחה וכפרה, לכפר לו על עונותיו שעשה, שנאמר 'קחו עמכם דברים ושובו' וגו'. וצריך שיתודה חטאתיו לפני הקדוש ברוך הוא, ויכניע וישפיל רוחו לפניו, כמו שמצינו בנביאים כי כן עשו, מהם היו אומרים 'וסלחת לעונינו ולחטאתינו', ומהם שאמרו 'חטאנו עם אבותינו', ומהם מי שאמר 'אלהי בושתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך'. לפיכך תקנו לנו רז"ל הוידוי.
וכשתהיה התשובה על ארבעה ענינים שאמרנו תקובל קבלה גמורה, וימצא סליחה וכפרה השב לאל, ויהיה שכרו מרובה.