חבור יפה מהישועה· רב ניסים גאון
מוסר לאדם שירחיק מעבירות
ראו מה גדלו ועצמו ורבו רחמי יוצרנו עלינו, ששם לפנינו דרך החיים שיעזרנו להנצל מדינה של גיהנם. כמו שאמרו רז"ל בתלמוד, אמר חזקיה, מאי דכתיב ואף הסיתך מפי צר , וגומר. בא וראה, שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם. אדם מסית את חבירו מדרך טובה לדרך רעה, שנאמר 'בני אם יפתוך חטאים אל תאבה', והקב"ה מסית את האדם מדרכי מיתה לדרך חיים, שנאמר 'ואף הסיתך מפי צר', מגיהנם שפיה צר. ושמא תאמר, כולה צר. ת"ל, 'העמיק הרחיב'. ושמא תאמר למלך לא הוכנה, ת"ל 'גם היא למלך הוכן'. ושמא תאמר, אין בה עצים, ת"ל 'ועצים הרבה'. ושמא תאמר זהו שכרה, ת"ל 'ונחת שלחנך מלא דשן'.
וכן הזהירנו שלמה המלך ע"ה לגעור בתאוה ובדבר ריק, ובישר לנו אחריתה, שאם היא מתוקה בראשונה, יש מרה באחרונה, שנאמר 'כי נופת תטופנה שפתי זרה וחלק משמן הכה, ואחריתה מרה כלענה' וגו'. 'אל תקרב אל פתח ביתה' וגו'. ואמרי', אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי.
לפיכך צריך אדם להזהר מן האויב הרע הזה, וישברהו ויכניעהו קודם שיגבר עליו ולא יוכל לו, ולא ישמע לו, בעבור שלא יבא לדברים הרבה. לפי שאחז"ל, יצר הרע דומה בתחלה לחוט של בוכיא, ולסוף דומה לעבות העגלה, שנאמר 'הוי מושכי העון בחבלי השוא, וכעבות העגלה חטאה'.
ואם יעשה אדם עבירה פעם ראשונה ושניה, יגדל עליו על כל פעם ופעם, כפי שאמרו, אבר קטן יש באדם, משביעו רעב מרעיבו שבע. וכמו הענין שבא ממעשה נתן זה שזכרנו לעיל, וכל הצרה שעברה עליו וכבש יצרו והכניע תאותו.
על כן אנחנו חייבין לשוב ליוצרנו ולעבוד אותו בלבב שלם, שאם לא היה קונה טובה אלא שינצל מן העבירה, די. על אחת כמה וכמה טובה כפולה מכופלת לו לעה"ב. ועוד היתה סבה לו ללמוד ולעסוק בתורה ולהגיע למעלה מחכמים וצדיקים וחסידים, והקרן קיימת לעולם הבא, כמה טובה סחורה שסחר וריוח שהרויח, והיאך לא יתאוה אדם לעשות מעשים טובים ומשובחים.
וחייב אדם לדעת, כי חטא אחד יאבר חכמת הצדיק וצדקתו, שנא' 'וחוטא אחד יאבד טובה הרבה', כלומר, חטא אחד יחידי שחטא, איבד ממנו טובה הרבה כפי מה שיש לו זכות.
יותר אומר, אפילו אם תהיינה זכיותיו שקולות כנגד עונותיו מחצה על מחצה, לא יירש ניהנם, לפי שהקב"ה אל רחום וחנון מטה כלפי חסד כנגד הזכיות שתכרענה את העונות, כמ"ש ב"ה 'רב חסד מטה כלפי חסד'. ואם יהיו עונותיו יותר מזכיותיו אפי' חטא אחד, יורש גהינם, וכפי שאמר, לעולם יראה אדם עצמו כאלו חציו זכאי וחציו חייב, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו לכף זכות, שנאמר 'ואתם הדבקים בה' אלהיכם' וגומר. עשה חטא אחד, אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה, שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה.
ואמרו מה לו לאדם למאכל, שהוא מביאו למשפטים מרובין. מה לו לעושר שהוא מביאו לדאגות הרבה. וממלכות, שהוא גורם לבושה הרבה. ומהחטא, שהוא מאבד זכיות הרבה.
ואמרו, מה הנאה לאדם לסגל עונות, והם כאש לבגד נכנסין. וחטאת לגופו, שהם כאש לבגד וכחרב לצואר, וכחץ לכבד, וכרשת לרגלים, וכחשך לעינים, וכמרירות לנפש, וכשפלות לגדולה, וכקלון אחר כבוד. משל זה יאמר מהפסוק שנאמר 'היחתה איש אש בחיקו' וכו' וכל הענין כלו, עד 'יפלח חץ כבדו דרך רשעים כאפלה' עד 'ואחריתה מרה כלענה, כי שוחה עמוקה זונה'.
ואני נסים, לא פירשתי אלו הפירושים מעצמי, אבל פירשתים מאבא מרי הרא"ש זכרונו לברכה, וכשיתן המשכיל אל לבו ויברר את שכלו ובינתו ודעתו, ויחשוב בכל מה שזכרתי, לא יחטא במהרה. כמו שאחז"ל, כל אדם המתבייש, לא במהרה הוא חוטא.