אור ברסלב
חבור יפה מהישועה מימרות מרבי יוסי

חבור יפה מהישועה· רב ניסים גאון

מימרות מרבי יוסי

מעשה בתלמיד אחד שהרג את נפשו מפני חשד

ואמר רבי יוסי, כל החושד בכשרים לוקה בגופו. ויש בגמרא דברים חשובים שאמר רבי יוסי, ואני רוצה לזכרם הנה.

אמר רבי יוסי יהא חלקי עם גומרי פסוקי דזמרה בכל יום, כלומר הזמירות שקורין קודם התפלה.

ואמר, יהא חלקי עם מתפלל תפלת מנחה עם דמדומי חמה. כלומר טרם בא השמש.

ואמר, יהא חלקי עם מתים מחולי מעים, לפי שרוב החסידים מתו בחולי מעים.

ואמר, יהא חלקי עם מתים בדרך מצוה.

ואמר, יהא חלקי עם מכניסי שבת בטבריא, ועם מוציאי שבת בציפורי, לפי שהיתה טבריא בגיא, והיו מכניסין את השבת מבעוד יום. והיתה ציפורי בהר, והיו מוציאין את השבת בלילה. ומפני זה נקרא שמה ציפורי, שהיתה כצפור בראש ההר.

ואמר, יהא חלקי עם יושבי בית המדרש, ולא ממעמידי בית המדרש. פי' מה שממהרין לבא לבית המדרש ולא מתאחרין כבר בא השמש נפסיק מלקרוא.

על כן אני נסים, לא אפסיק מלקרות במדרש עד שיאמר לי אחד מהתלמידים להפסיק, אלא א"כ שעת תפלה.

ואמר, יהא חלקי עם גבאי צדקה, ולא עם מחלקי צדקה, שמא לא יחלקו אותה כהוגן.

ואמר חכם אחד [=המשך דברי רבי יוסי], שהשתבח שלא הסתכל במילתו כל ימיו, ולא ראו קורות ביתו שפת חלוקו מרוב צניעותו וענוותנותו, ומעולם לא ספר על אדם והביט לאחריו, לפי שמספרי לשון הרע יביטו לאחוריהם שלא ישמעו רכילותם בני אדם. והמספר בשבחו של חבירו, רצונו שישמעו אותו כל בני אדם.

ואמר עוד, מעולם לא עברתי על דעת חבירי, ואם היו אומרים לי חבירי עלה לדוכן ופרוש את כפיך, הייתי פורש את כפי, אע"פ שאני מתחייב בנפשי, ולא אעבור על דעת חבירי.

וכן אמר רבי עקיבא כשהיה חבוש בבית האסורים, נכנסה שפחתו אליו בלחם ובמים ולא הניח אותה שר בית הסהר להביא אליו אלא מעט מים, ונטל בהן ידיו, ורצה למות בצמא, ונטל ידיו במים כדי שלא יעבור על דעת חביריו, ואמר מוטב שאמות בצמא ולא אעבור על דעת חבירי.

ואמרו, אם יקרא אותך חבירך חמור, נעור כחמור.

ואמר רבי אבא לרבי אבא מארי, מנלן המשל הזה, ויאמר, הגר שפחת שרי השיבה היא 'מפני שרי גברתי אנכי בורחת', על כן אל יזלזל אדם במשלים הקדמונים, לפי שיש להן עיקר מן התורה ומן דברי חכמים.

ואמרו שלא יתחבר אדם אלא עם הדומה לו, שנאמר, 'וילך עשו אל ישמעאל' וגו'. ונאמר 'ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים'. אמרו חכמים, 'עוף למינהו ישכון ובן אדם לדומה לו'. ואמרו, 'המחובר לטמא טמא והמחובר לטהור טהור'. ואמרו, 'לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו'. ואמרו, לעולם דבק אדם להקריב את חבירו בזמן שחברו חפץ בתקרובת, דאמר ליה רבא לרבי אבא בר מרי, מנא הדא מלתא דאמרי אינשי קריתיה לעמיתך דלא עני, דחי גודא רבא ושור עליה, דכתיב 'יען טהרתיך לא טהרת' וגו'.

ויהי איש אחד עשיר מעשירי ישראל, ושמו נתן דצוציתא (עיין שבת נו), ויאהב אשה בעולת בעל, ושמה חנה, והיה בעלה עני ביותר, והאשה הזאת היתה יפת תואר עד מאד, ויצר נתן להתחלות בעבור חנה. ונכנסו אליו רופאים, ואמרו לו, לא תוכל להרפא עד שתשכב עמה. ואמרו חכמי ישראל ימות ואל יעבור עבירה זאת. אמרו הרופאים תבא ותדבר עמו, אמרו חכמים לא יתכן. ויאריך חליו עד מאד.

ויהיו חובות הרבה לבעל חנה, ויתנוהו אל בית הסהר, כי לא היה לו מה ליתן לבעלי החובות. ואשתו היתה טווה ביום ובלילה, והיתה קונה לחם בדמי המטוה, והיתה מביאה לו לבית הסהר. ויהי ימים רבים בבית הסהר, ותקצר נפשו למות. ויהי היום, ויאמר לאשתו, כל הפודה נפש אחת ממיתה, כאלו מקיים נפשות רבות, ואני קצתי בחיי בבית הסהר, חמלי עלי ולכי לנתן, ובקשי ממנו שילוה לך הממון, ותפדי נפשי ממות.

ותאמר לו, הלא ידעת ולא שמעת שהוא חולה ונוטה למות בעבורי, ובכל יום ויום יבואו לי שלוחיו בממון הרבה, ואיני מקבלת מהם, ואומר להם שלא יראה פני לעולם, ואיך אלך אליו ללוות ממנו ממון, אם היה בך דעת לא היית אומר לי דבר כזה, שמא בהארך אסורך נשתממת ויצאת מדעתך. ותקצוף עליו, ותלך לביתה בחרי אף, ולא הלכה אליו ג' ימים. ויהי ביום הד', ותחמול עליו, ותאמר אלכה ואראנו בטרם ימות. ותלך האשה, ותמצאהו נוטה למות ויאמר לה הקב"ה יבקש המתי ממך, ויתפשך בעוני. אבל אני רואה שאת רוצה שאמות בכאן, ותנשאי לנתן לאשה. ותאמר לו גרש אותי ועזבני, ואלך אליו. ויאמר לה הלא זה דברי, שאת חפצה להנשא אליו. ותזעק בקול גדול, ותפול על פניה, ותאמר מי שמע כזאת מי ראה כאלה. האיש הזה אומר לי לכי ונאפי ותטמאי, והוציאני מבית הסתר. ויאמר לה בעלה, לכי מעלי ועזבני, עד שירחם הקב"ה עלי. ותלך לביתה ותחשוב בצרתה ובצרת בעלה, ותחמול עליו, ותברר לבבה, ותתפלל חנה ותאמר, אנא ה' הצילני והושיעני שלא אכשל בעבירה.

ותלך לבית נתן, ויראו אותה סריסיו, וימהרו להגיד לנתן, חנה עומדת בשער בחצר, ותאמר לו שפחתו, הנה הנה עומדת בחצר. ויאמר לה, גם את תהיה חפשית. ותבא אליו חנה. וישא עיניו, ויאמר לה, גברתי מה תרצי או מה שאלתך ותנתן לך, מה בקשתך ותעש. ותאמר, שאלתי ובקשתי, שתלוה לאישי כך וכך, שהוא חבוש בבית הסהר, ולך תהיה צדקה לפני ה'. ויצו את עבדיו להוציא את הממון, ויתן לה הפצה. ויאמר לה, הנה נא עשיתי רצונך, ואת יודעת שאני חולה מאד מאהבתך, ועתה עשי רצוני והחייני. ותאמר לו, הנה הנני בידך ותחת כנפיך, ואין לי פה להמרות את פיך. אבל, אודיעך שבאה לך שעה לקנות חיי העולם הבא, והזהר שלא תפסיד שכרך וטוב העולם בדבר מועט, ואל תאסרני על בעלי, וחשוב שהגעת לחפצך, ואל תאבד למעני טובה הרבה, ותשאר באשר יכלה, ויתם בחרטה, וחשוב בייסורי הקב"ה, ואל תעשה דבר שתתנחם באחריתך, וזו לך שעה קלה, ותמנע לקנות חיים ארוכים ושכר טוב בעולם הזה ובעולם הבא, שלא יוכל אדם להגיע לדבר זה אלא בעמל רב וביגיעה גדולה, ואתה יכול להגיע לרצון בוראך בשעה קלה, אם תשמע לעצתי ותגער ביצר שכלך וטוב לך.

ויהי כשמוע האיש את דבריה, ויגער ביצר הרע, ויקם ממטתו ויפול על פניו ארצה, ויתנפל לפני ה', ויתפלל להכניע יצרו לשבר תאותו ולהדריכו בדרך ישרה וטובה, ולסלוח עונותיו ולשוב בתשובה שלימה, ויענהו ה' ויעתר לו.

ויאמר נתן לחנה, ברוכה את לה', וברוך טעמך אשר כליתני היום הזה מבוא בדמים ועבירה, וידי הושיעה, לי לכי לשלום לביתך. ותלך האשה ותפדה את בעלה, ותוציאו מבית הסהר, ותגד לו את אשר עשתה, ולא האמין לה אישה כי חשד כי נתן בא אליה והיא העלימה

[כאן חסר דף בסריקה של היברובוקס]

יתגבר יצרו לעבירה יניחהו הקב"ה. על דרך בא ליטמא פותחין לו בא ליטהר מסייעין אותו:

משל לאדם שהוא מוכר עטרן ושמן אפרסמון, וכשיבא אדם לקנות עטרן, יאמר לו המוכר קח כל צרכך, כדי שלא יגע בו, שהוא מסריח. וכשבא לקנות אפרסמון, אומר לו המתן ואעזור אותך במשקלו, כדי שיגיע בריחו, שהוא טוב עד מאד.

תוכן העניינים

חבור יפה מהישועה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה