חבור יפה מהישועה· רב ניסים גאון
משפט שלמה, בו גילה בחכמתו מיהו הגנב
מעשה היה בימי שלמה, בג' בני אדם, שהיו הולכים בדרך בערב שבת, אמרו זה לזה, נלך ונטמין הממון הזה, הלכו והטמינוהו. מיד הלך אחד וגנבו.
במוצאי שבת בקשו ללכת לדרכם, והלכו לאותו מקום שהטמינו בו אותו הממון, ולא מצאו שם כלום. זה אומר אתה גנבתו, וזה אומר אתה גנבתו. והלכו לדין לפני שלמה, ויספרו לו את כל המעשה. כיון ששמע המלך את דבריהם, היה מצטער, אמר, אם איני דן להם את הדין, יאמרו ישראל, חכמה נסתלקה ממני.
מה עשה, ישב וחקר בחכמתו ובתבונתו להחזיר להם תשובה, ללכוד אותם בנכליהם. חשב שלמה בדבריהם ואמר, מה אעשה, אם אני מטיל שבועה ביניהם, נמצאו השנים נשבעים בחנם והאחד לשקר. אמר, לבקר משפט. למחר, באו לפניו. התחיל ואמר להם, אתם בעלי סחורה, חכמים ומשפטים יש עמכם. אמרו לי דבר אחד, ובמעשה שאירע לי, בתינוק ותינוקת שהיו עומדים בבית אחד ואהבו זה את זה. אמר תינוק לתינוקת, השבעי לי שאם ארסתיך מוטב, ואם לאו, כל אדם שיארס אותך אל תשמעי לו, כי אם ברשותי. נשבעו זה לזה.
לימים, נתארסה התינוקת לאדם אחר. כשרצה בעלה לשכב עמה לילה הראשונה, אמרה לו איני שומעת לך, עד שתלך אצל פלוני ותטול ממנו רשות שכך וכך נשבעתי לו. מה עשה הבעל, נטל עמו כסף וזהב לפתות בו את האיש, והלכו אצלו. כיון שבאו לו, אמרה לו, הריני עומדת בשבועתי שנשבעתי לך, אם רצונך, קח זה הממון ופטרני משבועתי. אמר לה, הואיל ועמדת בשבועתך, תהא מותרת לבעליך, לכי ושמחי בחלקך.
כשהיו חוזרים לביתם פגע בהם זקן אחד ליסטים, נטל הממון והנערה. אמרה לו, בחייך, הניחני ואלך עם בעלי, שכך וכך אירע לי, ואותו האיש שהוא בחור לא נגע בי וכבש את יצרו, ואתה זקן על אחת כמה וכמה. כיון ששמע הזקן כך, נשא ק"ו בעצמו, והניחה לבעלה, והחזיר לו כל הממון והלכה עם בעלה.
ועכשיו, אמרו לי מי זה מהם משובח מכלם. פתח אחד ואמר, משבח אני את הבעל שכבש את יצרו בגלל שבועה שעשתה אשתו. פתח השני ואמר, משבח אני את הנערה שעמדה בשבועתה. פתח הג' ואמר, משבח אני את שניהם, אבל הבחור היה שוטה שלא רצה לקחת הממון שרצו ליתן לו.
כיון ששמע שלמה כך, אמר, ומה אתה שלא היית בדבר הרהרת כך לאמר, הבחור היה שוטה שלא רצו ליקח הממון שרצו ליתן לו, ממון שיש בידך על אחת כמה וכמה. מיד נתפתה והודה לפני המלך הממון, ויראו כי חכמת האלהים בקרבו לעשות משפט.
לכך לא יפשוט אדם בגניבה, שזה על שגנב ממון לא רווח ממון אלא חרפה, ושוכן בשמי מרומים החוקר לב ומבין כל נסתר משים לפרהסיא כל סתרי רשעים העושים במסתרים.