חבור יפה מהישועה· רב ניסים גאון
מעשה יהודית
מעשה (מעשה יהודית) שבא מלך הגוים על ירושלים בארבעים אלף גבורי חיל, ויצר עליה ימים רבים, ויקוצו בני ישראל מפניהם במצור ובמצוק, ויהיו בצרה גדולה. והיתה בירושלים נערה מבנות הנביאים, וכראותה כי גדול השבר ועוצם הצער, ותשם נפשה בכפה, ותצא עם שפחתה, ותגיע עד שערי העיר, ותאמר לשוערים פתחו השערים ואצא, אולי יעשה לי הקב"ה אות ופלא, ואהרוג את הכופר הזה ויושעו ישראל על ידי.
ויאמרו לה, לא נפתח כי אנו מפחדים שמא אהבת אחד מפרשי המלך להנשא לו, או שמא תעשה תחבולות על העיר ללוכדה. ותאמר, ח"ו, אלא אנכי בוטחת ברחמי שמים שיעזרוני על האויב הזה ותשבע להם בה' אלהי ישראל, ויפתחו השערים, ותצא עם שפחתה ותלך עד אהל המלך, ותבא לפניו הנערה, יפה עד מאד, וכראות אותה המלך, מצאה חן בעיניו, ותשא חסד לפניו, ויאמר לה המלך, מי את בתי, ואי מזה באת, ואנה תלכי. ותאמר לו, מבנות הנביאים אנכי, שמעתי מאבי שתכבוש את העיר ותתפוש אותה, ואבא לבקש על נפשי ונפש בית אבי למלטנו כשתקח העיר. ויאמר לה המלך אני אעשה כדבריך, ואני רוצה לקחתך לי לאשה. ותאמר לו, אדוני המלך, הנני כאחת שפחותיך, עשה הטוב בעיניך. אבל אודיעך אדוני המלך, שאנכי נדה, ובערב אנכי ראויה לטבילה, צוה את עבדיך בערב כשיראו שתי נשים למעין, שלא יפנו בנו, ואל ידברו עמנו מטוב עד רע, ואלך ואטבול ואשוב אליך. ויצו המלך להעשות כן, וישמח שמחה גדולה בנערה ובבשורה שבשרה למלך. ויאסוף כל שריו ועבדיו, ויעש להם משתה, ויאכל וישת מן היין וישכר וירדם. וילכו כלם איש לאהליו ולא נשאר עם המלך זולתי הנערה והשפחה. ותכון הנערה לבה לשמים, ותקם ותשלוף את החרב, ותכרות בה ראש המלך, ותשא ראשו בדדיה, ותלכנה שתיהן, ותעברנה במחנה, ואין דובר להן דבר, עד שהגיעו לשערי ירושלים, ותקרא לשוערים ותאמר להם, פתחו השער, כי הקב"ה עזרני והרגתי את האויב. ולא האמינו לדבריה.
ויהי למלך שר אחד משריו, והיה אומר למלך חדל מאומה זו, אל תצורם ואל תתגר בם מלחמה, כי אלהיהם עמם ואהבם ולא יסגירם בידך, ראה מה עשה לאשר היו מלפניך, למלכים הראשונים ולשרים שצרו על ישראל מה היתה אחריתם, והיה למלך מונה תוכחות עד שקצף עליו המלך ויצו המלך לקשרןוולתלותו חי אצל שער העיר. וכראות הנערה כי אינם רוצים לפתוח השער, אמרה להם, אם לא תאמינו לי, הנה השר התלוי יכיר את ראשו, ויאמינו לדברי הנערה, ויפתחו השער, ויראו את הראש לשר התלוי, ויכירהו השר, ויאמר ברוך ה' אשר הסגיר אותו בידכם והציל אתכם מידו.
וישמע הדבר, ויתקבצו בחורי ישראל וגבוריו, ויקחו את חרבותם בידם, ויבאו עד המחנה, והיו הם קוראים בקול רם שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ויראו אנשי המחנה אותם, וילכו לאהל המלך, ויראו כי מת גבורם, וינוסו ויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם וכל חילם, וימלטו את נפשם. וירדפו ישראל אחריהם עד אנטוכיא, וישובו בשלום. ויבוזו בהם ביזה הרבה מאד.
ויתקבצו זקני ישראל והחכמים, ויבאו בית ה', ויברכו ויהללו את ה' המניח להם מכל אויביהם, והמושיעם בעת צרתם תמיד, והמקיים דבריו בהם 'ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא' וגו'. הוא ברחמיו יעשה נסים ונפלאות עמנו בעת ובעונה הזאת, כאשר עשה עם אבותינו.