אור ברסלב
חבור יפה מהישועה מעשה העשיר שטמן כספו בבית הקברות

חבור יפה מהישועה· רב ניסים גאון

מעשה העשיר שטמן כספו בבית הקברות

מעשה יהודית

אמרו חכמינו ז"ל, שהיה איש אחד עשיר גדול מאד, והיה חושב בלבו ואומר, מה יתרון לי בכל עמלי, ומה יועיל עשרי והוני בשעת מותי. והיו אומרים לו בני אדם לעשות צדקה וחסד מהונו, והוא ילונו בכל עמלו, ויהיה לו צדה לדרך, כי העושר אינו עומד, וקל מהרה יאבד, שנאמר 'התעיף עיניך בו ואיננו' וגו'. וישבע שלא יתן צדקה מהונו, אלא למי שנתיאש בטחונו מהעולם הזה.

ויהי יום אחד, ויצא חוץ לעיר, וירא עני אחד יושב באשפה, ועליו בלויי סחבות שהיה מתכסה בהן, ויאמר בלבו, אמנם כי זה העני נואש מטוב העולם, והוא מיחל המות, לפי שהוא בצער גדול מעוני, ואין לו בטחון בעה"ז. ויתן לו מאה דינרין. ויתמה העני מאד, ויאמר לו העני, מדוע נתת לי הממון הרב הזה לבדי בין כל עניי העיר. ויאמר לו, מפני שנשבעתי שלא אתן צדקה אלא למי שנואש מטוב העולם הזה. ויאמר לו האביון, הטפש הכסיל והכופר הוא נואש מטוב העולם, כי אני בוטח בה' ובחסד בוראי ומיחל לרחמיו בכל עת ורגע ועונה, שנאמר 'ורחמיו על כל מעשיו', הלא קרית 'מקים מעפר דל מאשפות ירים אביון' וגו', הלא תדע כי אין לה' מעצור להרים אותי ולהעשירני ולהושיעני מן הצרה הזאת, עזוב הטפשות הזאת והרחיקה ממך ויהיה טוב לך.

ויאמר לו העשיר, לא היה שכרי שרחמתי וחמלתי עליך, אלא שחרפתני וגדפתני. ויאמר לו העני, אתה חשבת שחמלת עלי, ולא היה כן, אלא שהרגתני, כי לא נתיאשו מטוב העולם כי אם המתים. ויאמר העשיר בלבו, אם כן איפוא אלך לבית הקברות, ואקבור את הממון הזה שם עם המתים שנתיאשו מטוב העולם הזה, ויעש כן.

ויעברו עליו זמנים, ויתרושש העשיר, ולא נשאר לו כלום. וכראותו כי צר לו, וילך ויחפור בבית הקברות להוציא הממון שטמן שם להתפרנס ממנו, וימצאוהו השומרים, ויתפשוהו ויביאוהו לשר העיר. ויהי שר העיר אותו העני של אשפה, לפי שהיה בן טובים, וכשמת שר העיר נקבצו אנשי העיר וישימו את העני הזה בן טובים עליהם לראש ולקצין. וכאשר הביאו את האיש החופר בבית הקברות, ויאמרו לשר, אדונינו זה האיש מצאנו חופר הקברים להפשיט המתים מתכריכיהן. וירא אותו השר, ויכירהו, ויתנכר אליו, וידבר אליו קשות. ויאמר לו, אדוני, חס ושלום, כי לא עלה על לבי לעולם הנבלה הזאת, אבל אירע לי כך וכך. ויספר לו את כל אשר קרהו בממון שטמן בבית הקברות.

ויאמר לו השר, התכירני, ויאמר לו היאך יכיר עבר לאדוניו, ויאמר לו השר אני הוא העני שהייתי יושב באשפה שאמרת לי שנואשתי מטוב העולם. ויקם אליו ויחבקהו וינשקהו, ויצו להוציא את הממון מבית הקברות לתת אותו לו. ויצו עוד לתת לו ארוחה ומשאת מבית השר דבר יום ביומו כל ימי חייו.

יתברך ויתעלה משפיל ומרים מוריש ומעשיר שנאמר מקים מעפר דל וגו'.

תוכן העניינים

חבור יפה מהישועה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה