אור ברסלב
חבור יפה מהישועה מעשה הלל ואורך רוחו

חבור יפה מהישועה· רב ניסים גאון

מעשה הלל ואורך רוחו

מעשה אונקלוס הגר

מעשה (שבת לה) בשני בני אדם שהמרו זה עם זה, ואמרו מי שילך ויקניט את הלל יטול ארבע מאות זוז, וילך האחד ערב שבת, והיה חופף ראשו לכבוד שבת, ויקרא מי כאן הלל מי כאן הלל, נתעטף ויצא לקראתו, אמר לו, מה אתה מבקש, אמר לו שאלה יש לי לשאול, אמר לו, שאל בני שאל, אמר לו, מפני מה ראשן של בבלים אינן סגלגלים, א"ל, שאלה גדולה שאלת, א"ל, מפני שאין להם חיות.

וילך והמתין שעה אחת, וישב ויקרא מי כאן הלל, ונתעטף ויצא לקראתו, א"ל, מה אתה מבקש, א"ל, שאלה יש לי לשאול, א"ל, שאל בני שאל, א"ל, מפני מה עיניהם של תרמודיים הם תרוטות, א"ל, מפני שהם דרין במקום החול והרוח משיב ומסיע החול, ונכנס בעיניהן, על כן עיניהם כך.

והלך לדרכו והמתין שעה אחת וחזר, ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל, ונתעטף ויצא לקראתו, וא"ל, מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות, א"ל, מפני שדרים בין בצעי המים. ובכל זאת לא היה כועס הלל.

וכשראה שלא יכול להקפידו, אמר לו, אתה הוא הלל נשיא ישראל, אמר לו הן, א"ל, א"כ אל ירבו כמותך בישראל, אמר לו בני מפני מה, אמר לו, מפני שאבדת ממני ארבע מאות זוז. אמר לו, הוי זהיר ברוחך, כדאי הלל שתפסיד על ידו ד' מאות, והלל אל יקפיד. ומעשיות החסיד הזה עצמו מספר.

ע"כ צריך אדם להרחיב לבו לשמח בחלקו, ואל יבהל ואל יכעס, כמו שנאמר 'כי כעס בחיק כסילים ינוח'. ונאמר, 'והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך'. ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן, כל הכועס, כל מיני גיהנם שולטין בו, שנאמר 'והעבר רעה מבשרך', ואין רעה אלא גיהנם, שנאמר, 'וגם רשע ליום רעה'.

ואמר רב הונא, כל אדם הכועס, אפילו שכינה אינה חשובה אצלו כלום, שנאמר רשע כגובה אפו בל ידרוש, אין אלהים כל מזמותיו. רבי ירמיה מדפתי, אמר אף משתכח תלמודו ומוסיף טפשות, שנאמר 'כי כעס בחיק כסילים ינוח', וכתיב 'וכסיל יפרוש אולת'.

רב הונא בר יצחק אמר, בידוע שעונותיו מרובים מזכיותיו, שנאמר 'ובעל חמה רב פשע'.

ואמר עוד, איזהו שוטה, הקורע בגדיו. ואם לא היה הפסד לאיש בכעס כי אם נזק גופו, היה לו להרחיקו ממנו, כ"ש שגורם לעונות ולעבירות משונות, ויפסיד השכל ויאבד זכיות הרבה.

שאלוני תלמידי, למה נקראו בשמם לבדם החסידים הראשונים, ואשר באו אחריהם שלא היו כמותם, נקרא שמם מהם בלשון 'רבנן' 'רבי' ו'רב', ומפני נקרא שם הא' 'רב', ושם השני 'רבי', ושם הג' 'רבן'.

כך אחז"ל, גדול ממר רבי, וגדול מרבי רבן, וגדול מרבן שמו, והראשונים שהיו גדולים כמו שמעון הצדיק ואנטיגנוס ושמעיה ואבטליון והלל ושמאי ואחרים כמותם, עליהם אמרו 'גדול מרבן שמו', אבל הנביאים, כגון חגי זכריה ומלאכי, אף מאור ישראל משה רבינו ע"ה, נקראו בשמם לא רבי ולא רבן, ומה שנאמר משה 'רבינו' ע"ה, כי כשנתהלל שהוא רבינו, לא לכבודו אלא לכבודנו, כי אם היינו אומרים משה רבי[נו], לפי שלמדנו תורה.

וחכמים שנקראו רבן ורבי, אל מי שהיה מן הנשיאים שהם מזרע הלל שהיה מזרע דוד מאמו ולא מאביו, נקרא שמם רבן, שהם היו נשיאים וראשי גליות, כמו רבן גמליאל ורבן שמעון בן גמליאל ורבן יוחנן בן זכאי, והנקראים רבי, הם חכמי ישראל, כפי שנאמר רבי מנין ליה קרו ליה רבן, ויהבינא רשותא למידן הקנסות.

ואמר רבינו הקדוש לרבי אליעזר בן שמעיה, חכימא עבידתך וגולתא דדהבא פרשי על רישך, ורבי קרו, לך ואת אמרת לקרתא אנא אזיל.

וכאשר נאמר דהוה מצטער רבי למסמך לרבי שמואל ירחינאה ולא הוה קא מסתייעא מלתא, עד שאמר לו אל תטריח עצמך בדבר הזה, כבר ראיתי ספר אדם, וכתוב בו בספר, שמואל הירחינאה חכים הוה, ורבי לא איתקרי, לפיכך ראשי החכמים נקראו רבי בארץ ישראל, אבל ראשי חכמי בבל נקראו רב, לפי שאמר, כל רב מבבל, וכל רבי מארץ ישראל.

וראשי גליות נקראו רבנא, הם המתיחסים מאבותם עד דוד המלך מלך ישראל, כמו שנאמר בתלמוד אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא ודרש.

ומהם נקראו מר, כמו מר עוקבא, מר יוחנן, מר זוטרא. אבל רבה, שמו אבא, ונקרא שמו רבה במקום רבי אבא, בדרך קצרה.

וכן אביי היה שמו אבא והיה שמו נחמני, כמו שאמרו בתלמוד, והלכתא כנחמני, וזכרו בראשונה אביי.

ופירש רבינו שרירא גאון זצ"ל, ומפני זה נקרא שמו אביי, לפי שהיה בן אחות רבה בר נחמני, והיה תלמידו, והיה שמו נחמני, כלומר אביו של רבה, והיה קורא אותו רבה 'אביי' כענין 'אבי' בלשון תרגום, והיו קורין אותו בני אדם כך אביי. והנה פירשתי לך הכל בדרך קצרה, ואין להאריך לחכימא.

ואשוב לענין הספר, אחז"ל, כי ג' עשירים היו בארץ ישראל, והיו שמותם כמעשיהם, האחד, כלבא שבוע, כבר זכרנו למעלה. והשני, היה נקדימון בן גוריון, כפי מעשהו שנקדה לו החמה, כלומר שזרח לו השמש בערב אחרי ביאתו, מפני שבטח בה' נעשה לו נס גדול, כענין שנאמר 'והבוטח בה' חסד יסובבנו'.

תוכן העניינים

חבור יפה מהישועה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה