חבור יפה מהישועה· רב ניסים גאון
גדולים בעלי תשובה - ושני משלים לזה
ואל יחשוב בעל התשובה שאין מעלתו גדולה לעולם הבא, כי גדולה היא ונכבדת יותר ממעלת הצדיקים, שכך אמרו חז"ל, במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד, לפי שהצדיק לא נתעסק בהבל ולמד תורה כל ימיו, ואינו יודע לעשות רע. אבל בעל תשובה שהתעדן בתפנוקי עבירה והלך בדרכי לבו ותאותו ויט שכמו לסבול עול המצות שהוא קשה עליו, אז יהיה ראוי לשכר.
משל לבעלי כפרים שיאכלו לחם שעורים, ופעמים בלא תבשיל, ויתערב בפיהם כדבש. אם היה הקב"ה מצוה עלינו לאכול שעורים, הלא יהיה שכר העשירים שלא אכלוהו מעולם גדול פלא יותר מהאוכלים אותו כל ימיהם.
ארז"ל ב' משלים בדבר הזה :
המשל הראשון, לאדם שקנה שתי פרות וגדל אותן, והאכילן והשקן לשובע, וילמדן לעמוד באבוסיהן בלילה, ולא היו זזין ממקומן. ויהי היום, ותברח האחת אל השדה, וחברתה לא זזה ממקומה. וידאג עליה האיש וידהם. ולקץ ימים אחר שנתיאש ממנה, חזרה לאבוסה ולמקומה, ושמח האיש בה, ויוסף בלילה לתת לה לאכול, ותהי בעיניו חביבה מהראשונה, לפי שחזרה אליו והוא מיואש ממנה.
והמשל השני, לאדם שנטע שני אילנות, האחד נתן פריו, והשני לא נתן כלום, ויכאב לב האיש על שלא נתן פריו ונתיאש ממנו. לימים, נתן פרי, וישמח האיש באילן השני יותר מהראשון. וכן היא מעלת בעלי התשובה בעולם הבא.
ואחז"ל (יומא פ"ח), גדולה תשובה שהיא מביאה רפואות בעולם, שנאמר 'שובו בנים שובבים' וגו'.
ואמרו, גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, שנאמר, 'שובה ישראל עד ה' אלהיך', עד ועד בכלל.
ואמרו, גדולה תשובה שבשביל יחיד שעושה תשובה הקדוש ברוך הוא מוחל לכל העולם כלו, שנאמר 'ארפא משובתם וגו' כי שב אפי ממנו', ארפא משובתם של העולם כלו.
וידוע ג"כ שתקובל התשובה מאדם אפילו שעה אחת קודם מיתתו, ומפני שלא ידע האדם שעת מותו, חייב לשוב כל יום, שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו של אדם בתשובה, שנאמר 'בשוב רשע מרעתו ועשה משפט וצדקה, את נפשו הוא יחיה'. ראה כמה גדול חסד של הקדוש ברוך הוא, שלא ברא החולי עד שברא הרפואות. כמו שאחז"ל, שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואחת מהן תשובה, שנאמר 'בטרם הרים יולדו תשב אנוש עד דכא, ותאמר שובו בני אדם'.
הקדוש ברוך הוא ישימנו מן הזוכים לגן עדן, כמו שאמר דוד עליו השלום, 'תודיעני אורח חיים' וגו'. ולולי שהייתי מאריך הייתי זוכר מעלת הצדיקים ובעלי תשובה לעולם הבא, וכן משפט הרשעים בגיהנם, כמו שארז"ל בתלמוד. ואולי אזכרהו בספר אחר.