אור ברסלב
זרע יעקב יעקב דרוש ג' להספד

זרע יעקב· רבי יעקב שאלתיאל ניניו

יעקב דרוש ג' להספד

יעקב הספד

ידוע הדבר ומפורסם הענין מאי דאמור רבנן דהכל חייבים לספוד לצרה בפטירת הצדיק ומכ"ש על פטירת הרבנים שאנו עסוקים בהספדם הרב הגדול של עה"ק ירוש' ת"ו והרב הגדול של עה"ק צפת ת"ו כי גלוי וידוע לכל שהיו גדולי הדור ולא הניחו כמותם בארץ ובח"ל וביודעם ומכירם קאמינא אם נא' על הרב של ירוש' כבר נודע בשערים שמו שהיה רב וגדול בישראל בנגלה ובנסתר עסיק באורייתא תדירא לא ימיש מתוך האהל יומם ולילה ואם נאמר על הרב של צפת הדבר ידוע שהיה רב מפורסם בכל ערי אשכנז משיירי כנה"ג בנסתר ובנגלה חסידא קדישא ושמעתי מפי מגידי אמת שלא נשאר כמותו בכל אשכנז כי ע"כ אלה לן יאות למבכי לן יאות למספד מספד כתנים שבודאי הגמור עונותינו הטו אלה ומרוב עונינו אבדנים נאספו מנו בחטאתינו ומה גם שהיו ב' צדיקים עמודי עולם צריך התעוררות גדול לחזור בתשובה כל א' מעבירות שבידו ויאמר כל אדם בשלי הצער הגדול הזה ואם בארזים נפלה שלהבת וכו' וכיון שהיו ב' צדיקים זה מורה חרון אף ב"מ:

כאשר חז"ל הגידו דיש היכר בסילוק הצדיקים אם הוא לכפרה על הדור או לאו דאם הוא צדיק אחד בלבד אז מסתמא לכפר על הדור הוא דאתי שלא תבא עליהם רעה אמנם במות ב' צדיקים זה רעה חולה דמורה חרון אף ב"מ דאי לכפרה על הדור בחד צדיק היה די לגבות כמה חובות כמ"ש טול הרב שבהם שיש לי לגבות כמה תיבות דצדיק א' שקיל ככל העולם כלו כמש"ה וצדיק יסוד עולם אלא ודאי שהוא משום שלא יראו ברעה הע"ל ב"מ:

וזה פי' כח הקודמים כונת הפ' בישעיה הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק יבא שלום ינוחו על משכביהם וכו' והכונה לומר דכשהצדיק אבד דהיינו צדיק א' ואין אין איש שם לומר דמר שמת הצדיק הוא מפני הרעה הע"ל ולחזור בתשובה אז גורמים דגם אנשי חסד נאספים דכיון דלא חזרו בתשובה במיתת הצדיק הא' אז מוכרח הקב"ה לסלק אנשי חסד כדי שלא יראו ברעה העת"ל וכ"ז היה באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק הא' דאלו היו מבינים היו חוזרין בתשובה והיה מכפר מיתת אותו צדיק ולזה אמר בפ' שלאחריו יבוא שלום ינוחו על משכבותם ר"ל דכיון דהצדיק אבד ולא חזרו בתשובה אז מיתת אותו צדיק הוא כדי שיבא שלום וינוח על משכבו ר"ל כדי שלא יראה ברעה העת"ל ב"מ:

ובזה יובן כונת המכילתא וז"ל שנו רבותינו כשנהרגו ר"ש ור' ישמעאל אמר רע"ק לתלמידיו התקינו עצמכם לפורענות די"ל מנין ידע ר"ע זה ועוד דהוא הפך המידה דקי"ל דניטל צדיק א' ומכפר על הדור ואיך קאמר התקינו וכו' אמנם עפי"ה א"ש דכיון שנהרגו ב' צדיקים לז"א ר"ע לתלמידיו שיתקנו עצמם לפורענות יען שהם ב' וזה מורה שאינם באים לכפרה אלא משום חרון אף אמנם ע"י ההספד והתשובה שעושים אזי מכפר על הדור: וזה פי' הכנה"ג יהיה כונת הפ' הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים והכונה דבא לעורר לב העם ולהגדיל המדורה ואמר הצבי ישראל על במותיך חלל ר"ל דאם מיתת אלו היה כדי לכפר על ישראל דומיא דקרבן הנקרב בבמה שמכפר היה די בחלל א' שכך היא המדה נוטל צדיק א' ומכפר על הדור אבל איך נפלו ב' גבורים במלחמתה של תורה דזה מורה חרון אף ב"מ:

ועפי"ז יתבאר כונת דברי התחנונים שתיקנו לומר בב' וה' אנשי אמונה אבדו באים בכת מעשיהם וכו' מרוב עונינו אבדנום וכו' סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות דצ"ל מדוע אמרו סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות מאחר דבמיתת הצדיק יש כפרה על הדור א"כ אדרבא יש מנוחה אחר פטירת הצדיק ולפי"ה ניחא דכיון דהם רבים שמתו כמ"ש אנשי אמונה אבדו זה מורה חרון אף ב"מ משו"ה סיים ואמר שבנו אליך בבושת פנינו לשחרך אל בעת צרותינו דבכגון דא צריך התעוררות תשובה:

והנה כ"ז שאנו אומרים דכשהם ב' צדיקים מורה חרון אף זהו בחו"ל לא כן בא"י דאפי' בא' מורה חרון אף ב"מ כ"ש עתה שהיו ב' גדולי הדור וכמ"ש הרב החסיד מוהרי"א בס"ה שי' ז"ל דכיון דקי"ל דבא"י חד חשיב כתרי כמ"ש בגמ' ע"פ ולציון יאמר איש ואיש יולד בה חד מנייהו עדיף כתרי מינן יע"ש וגדולה מזאת א"י במד"ר פ' וירא וז"ל אולי ימצאון שם עשרה אר"י כאן עשרה ואילו היה בירוש' אפי' א' היה מגין עליהם דכתיב שוטטו בחוצות ירושלם וראו אם יש עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה משמע מזה המד' דצדיק א' בא"י שקול כעשרה צדיקים שבחו"ל א"כ כשמת צדיק א' בא"י מורה חרון אף יען דחד חשיב כתרי ולדעת המד' חשיב כעשרה א"ד ז"ל: אשר עפ"י דברי המדרש הללו נראה לע"ד לתת טעם לשבח עמ"ש בגמ' כל רב מבבל וכל רבי מא"י וכל רב משאר ארעא דצ"ל מהו הטעם דרב של ת"ל נקרא בשם רב ורב של א"י נק' בשם רבי וכבר רבינו הק' האר"י ז"ל נתן טעם נכון בזה ע"ד האמת בנוד' אמנם עפ"י דברי המדרש אלו יש לתת טעם לשבח והוא דמה שנקרא רב של א"י בשם רבי בתוספת יו"ד הוא להורות דרב א' מא"י חשיב כעשרה רבנים שבח"ל וזהו רבי רב"י לא כן בח"ל שנק' בשם רב שנחשב אחד וק"ל:

ובזה פי' הרב החסיד ז"ל הנז' כונת ר"ל בפ' אלו מגלחין דאספדיה לההוא צורבא מרבנן ואמר ווי דחסרא ארעא דישראל גברא רבה דלכאורה י"ל מאי ריבותיה דהאי הספדא דאצטריך תלמוד דידן לאשמועינן דאמר ווי חסרא וכו' והלא כמה בנ"א יודעים בחרוזים לספוד לצ"רה ולבכותה ולפי"ה ניחא והוא דכונת ר"ל שהחריד עלינו את כל החרדה הזאת לאמר ווי חסרא וכו' היא שבא לעורר לב הצבו' בל יתברכו בלבבם לאמר דאין צריך לסופדו כראוי דודאי הלך לכפרה על הדור מפני הרעה שלא תבא יען דהוא צדיק א' ואינו מורה חרון אף לז"א ר"ל שימו לבכם להרים קול בווי יען חסרא ארעא דישראל גברא רבה על רב מבבל ובא"י א' חשוב כב' ולדעת המדרש חשוב כעשרה והיא הוראה על חימה שפוכה א"כ לן יאות למבכי לרב דמבבל: אשר בזה נ"ל לפרש כונת המקונן דרך קשתו כאויב ניצב ימינו כצר ויהרוג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו והכונה דבא לקונן שהשי"ת דרך קשתו כאויב ניצב ימינו כצר ויהרוג כל מחמדי עין ודרשו רז"ל אלו סנהדרין וא"ת שהם לכפרה על הדור לז"א כל מחמדי עין שאינו א' לומר שמכפר על הדור אלא הרג כל מחמדי עין ועוד באהל בת ציון שהיו בא"י והיו רבים ואפי' אם היה א' היה מורה חרון אף כיון שהיה בא"י דמיחזי כיו"ד מכ"ש דאיכא תרתי לריעותא שהיו בא"י והיו רבים ודאי דזה נק' שפך כאש חמתו דמורה חרון אף ב"מ:

באופן אתר פי' הרב הנז' כונת ר"ל הנז' בהקדים מ"ש רבינו הקדוש האר"י ז"ל כי הצדיקים בהיותם בא"י יוכלו להגין על כל המקומות שבעולם והטעם כי א"י היא דוגמת הלב שנותן חיות וקיום לכל האיברים כולם לא כן צדיקים שבח"ל שאינם מגינים רק למקומם לבד שהם כמו חיות האבר הפרטי שלא יועיל אלא לעצמו וכן עד"ז בסילוקן של צדיקים לא יושו בהזיקן דסילוק הצדיק בח"ל לא יזיק רק למקומו הפרטי אבל הצדיק שבא"י יזיק פטירתו לכל העולם כולו. כל קביל דנא דבר גדול דיבר הנביא ר"ל והחריד עלינו את כל החרדה הזאת לאמר ווי חסרא ארעא דישראל גברא רבה דיצא לידון בדבר חדש דעל היות החסרון בא"י יגדל המספד מאד מנפש ועד הבשר יקד יקוד יען דיגיע יראה הנזק לכל העולם כולו כדבר האמור:

ולעד"ן נראה לפרש כונת ר"ל באופן אחר והוא דבא ר"ל לחדש לן דל"מ כשנפטר בא"י אדם גדול בתורה ובמצות ומ"ט צדיק חסיד דצריך לספוד לשרה ולבכותה אלא אפי' אם אינו גדול כ"כ מצדו עכ"ז מצד היותו דר בארעא קדישא נק' צדיק וקדוש והיינו כמ"ש בתנחומה. הדר בא"י נק' צדיק שנא' פרי צדיק עץ חיים ונק' קדוש שנא' לקדושים אשר בארץ המה גם נודע דשקולה דירת א"י ככל המצות שבתורה אי לזאת בא ר"ל לעורר לבות בנ"א דאפי' אם יעלה על לב איש לומר דהרב הזה לא היה כ"כ גברא רבה וגאון עכ"ז היותו דר באוירא דארעא קדישא נק' גברא רבא וז"ש ווי חסרא ארעא דישראל ר"ל כיון דהחיסרון שלו הוא בא"י שהיה דירתו בא"י נק' גברא רבה דכיון דנק' צדיק וקדוש וכאלו קיים כל תרי"ג מצות אין לך גברא רבה יותר מזה:

עוד מצינו שבח יקר וגדולה על הרב אשר אנו עסוקים בהספדו דמלבד שהיה רב הזקן ואב"ד הגדול שבשירוש' דן ידין עמו עוד בה שהיה דבר ומנהיג ופרנס על הציבור עמד בפרץ בירוש' ומקטנותו שהיה עוסק בצרכי צבור והיה יוצא לקראת שרים ומושלים ועם אילי הארץ והיו דבריו נשמעים וזה לאו מלתא זוטרתי להיות רועה ישראל ולשרת בקדש עיר האלהים ירוש' עה"ק ת"ו וע"ז לבד ראוי להספידו ולומר ויי לארעא דישר' וכו':

וכמו שמצינו במ' בתרא אמר רב חנן בר אבא אותו היום שנפטר אאע"ה מן העולם עמדו כל גדולי הדור ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבדה קברניטא ע"כ ובודאי שהיה אאע"ה רב הגדול וצדיק יסוד עולם וחסיד עליון ועם כ"ז לא הספידוהו על שהיה רב וצדיק וחסיד אלא על שהיה דבר ומנהיג:

ועל ענין הכפל שכפלו אוי לו לעולם ואוי לספינה וכו' אפשר לומר עפ"י הקדמתינו שפ' דהצדיק שנפטר בא"י מגיע חסרון ע"כ העולם וכיון דאאע"ה נפטר בא"י משו"ה עמדו כל גדולי הדור ואמרו אוי לו לעולם שאבד וכו': והמפרשים ז"ל פי' בהדק עוד מהו אותו היום הול"ל כשנפטר אאע"ה. אבל יובן בהק' מ"ש חז"ל חכם שמת אין לנו חליפתו וכו' וכל המפר' אחזו שער דהוא הפוך מ"ש חז"ל ע"פ וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשו של צדיק אחר וכו':

ותי' מוהרימ"ט ז"ל ב' תשובות בדבר הא' דאף דזרח ובא לו מ"מ יגדל הצער למאי דביני ביני עד שיגדל וימלא מקומו והעדר גדול וחסרון הניכר ולא ניחוש לתורה העת"ל לאחר ימים רבים דהשתא מיהא הרעה מצויה וזה צער גדול:

והב' הוא דהגם דיזרח ויהיה גדול מ"מ יהיה בעיר אחרח מה שזרח אורו אבל בעיר הזאת עכ"פ פנה הודה פנה זיוה:

וז"ש אותו היום שנפטר וכו' אותי היום דייקא דהגם שנולד צדיק אחר מ"מ עדיין הוא קטן ומה יושיענו ולזה עמדו כל גדולי הדור ואמרו דלא נימא דאין להצטער כ"כ במיתת א"א שהרי וזרח השמש וכו' וכבר נולד צדיק אחר כמוהו משו"ה אמרו תדעו דאפי"ה יש לנו הפסד מרובה כנז':

קול אומר קרא בגרון מי שמך לאיש צ"ר וסופ"ד עובר לפני התיבה בקהל קדושים רבה. במקום שמצויין חשובי. אפי רברבי. גם אנכי ידעתי בינ"י כי אין מלה בלשוני. רש ונקלה ממני יפלא אנכי תולעת יעקב איש צעיר. מי יובילני עיר. ומי יקום יעקב כי קטון בעמידה שיש בה סמיכה בהספד נפלא כזה רב ועצום כי כבודו בגדולים. קדש הלולים. זאת אשיב גדולה תשובה. לאו משום יקרא דידי אלא משום יקרא דארעא דישראל הכתוב קבעיה חובה כי שליחה דרחמנא ועבדא דרבנן אנא ונקטינא רשותא והורמנותא. דלא ניהוי כאפקרותא. מהדין כנופייא רבה ויקירא זכה וברה ה"ה החכמים השלמי' רבים ועצומים הרבנים המובהקים מאירים כברקים רבנן תקיפי כל חד לפום חורפיה ואחריהם כל ישרי לב ראשי עם קדש זקני וטובי העיר השערה זיוה והדרה ה"ה הגבירים החכמים הרמים והמה שלמים מבחר עצמים פרנסים גזברים ממונים הדרת סגנים ומתוכם כעין החשמל ארבעה ראשים קדש קדשים העומדים על הפקודים בארצות החיים לנו לעיניים מאירת עיניים רחם רחמתיים יהא רעוא ישלם ה' פעלם ויהי שמם לעולם יאריכו ימים על ממלכתם הון ועושר בביתם הם ובניהם וכל אשר להם וזכות ארעא קדישא יגן עליהם ועל כל אחינו בני ישראל:

אמרתי בתחילת דברי אם את הדבר הזה תעשה רומז ונרמז עמ"ש דצריך לעשות תשובה בפטירת הצדיק כדי שיהיה מכפר על הדור ועי"ז יש לו כח להלחם עם הקלי' וכו':

עוד נק' מ"ש חז"ל דזה שמיתת הצדיק מכפר היינו כשיש להם אחדות ואוהבים זא"ז ועושים חסד זל"ז אז נחשבים כגוף א' והצדיק מכפר אבל כשחלק לבם עתה יאשמו והט' דבזוה"ק פ' פנחס דרי"ח המשלו כפרת מיתת הצדיק לתולה שיש לו חולי בכל גופו ויבא הרופא ומקיז לו דם מזרועו ומתרפא כל גופי כך הקב"ה מקיז דם הזרוע שהוא הצדיק הנק' זרועות עולם ומתרפא כל הגוף א"כ זה שייך כשישראל הם גוף א' באחדות. וראיתי לה"ה מוה"ד מוהרי"א ז"ל בהגה"ו שכ' דבזה פי' כח הקיד' גאלת בזרוע עמך ע"כ ולעד"ן לסיים הפסו' בני יעקב ויוסף סלה עד"ז והוא בהק' ח"ש במ"ר וה"ד רש"י בחומש ע"פ ובני יוסף אשר יולד לו במצרים נפש שניים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים היו והכ' קורא אותם נפש אלא ע"י דכל ישראל הם גוף אחד הם עובדים לאל אחד קירא אותם נפש אחד ע"כ וז"ש. גאלת בזרוע עמך דהיינו כמ"ש ואימתי הוא זה כשישראל הם כמו בזמן שנולדו בני יעקב ויוסף כנז' שהוא המקרא הזה דהיינו שהם באחדות ודו"ק וידוע דדבר נק' התשו' דכתיב קחו עמכם דברים ושובו גם ידוע דצוה הוא לשון צוותא כמ"ש כל העולם וכו' לצוות לזה גם ידוע דאלהים נק' הצדיק והדין כמשה"כ אלהים לא תקלל. דיינא:

וז"ש אם את הדבר הזה תשמע וצוך אלהים ר"ל יעשה לך צוותא. הצדיק ויכלת עמוד בפרץ להלחם עם מדה"ד וגם עוד ענין אחר צריך שיהיה בפטירת הצדיק דהיינו כל העם הזה על מקומו יבא בשלום שיהיה שלום ואחדות בעיר כדי וכו':

חזרתי ואמרתי רמז רמזתי.עתה באתי. לספר קומי עם אלהי יעקב מושבות דכתב רחמנא יושבי המכתש ההר חמד אלהים לשבתו חמד זו טבריא. מעונה אלהי קדם צר לנו מאד והנה אנחנו יושבים בין צוקות ובין צרתן. כמטבריא לחמתן, נכוין בחמי חמין חמי טבריא מכה טריה איי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה בי כנישתא רבה ביום הרעש הגדול היום ההוא היה חשך אך גדול היה באותו היום איך היו לשמה כרגע בתי כנסיות ובתי מדרשות הק' בכל מיני קדושות:

ולא נאריך כי הדבר ידוע ומפורסם איך חרבה עירינו ושמם מקדשינו ואשריהם ישראל בכל מקום אשר הלכתי אני והרב מ"ח נר"ו לא עזב ה' חסדו ואמיתו ובכל מקום עשו כפי שיעורו וכל כסף הק' שלחנו ע"י מ"ע פקידינו ושרינו שר ישראל ועל סמך זה שמזה ח' חדשים שהתחי' בבנין בה"כ ושלחו מכאן מאמר המלך:

ברם שבוע שעברה קיבלתי כתב ממורינו הרב נר"ו שבטלו הבנין מחוסר מעו' כי לא הספיק מה ששלחנו יען כי ההוצאה מרובה וצריך ממון רב ולא יעלה בדעתם שההוצאה היא כדי לעשות צייורים בזהב אינו אלא לבנין הכותלים והגג וכל מה שצריך אבל יען שהבה"כ הוא גדול ויש בו ג' היכלות וט' כיפות ושם הכל ביוקר האומן לוקח כ' גרו' ביום וכן הקיריסטי ביוקר גדול זוהי סיבה:

ואם יאמר האומר אם אין יכולת בידכם לא תבנו אותו. תמהני איך יעלה על לב איש לומר כן דידוע דבה"כ קודם לכל דבר ודהע"ה אמר אם אתן וגו' עד אמצא מקום לה' וגו' ובכל זה הזמן היינו מתפללים ב"ב וג' חדרים של עץ והס"ת היו בגלות נעים ונדים:

ועוד איזה עיר יש בעולם שלא יהיה להם בהכ"נ א' מפואר ובפרט העיר הזאת נעמי שיש לנו קבלה מן התלמוד והמדרש והזוה"ק והרמב"ם ז"ל דמשם עתידין ליגאל והמלך המשיח שם יתגלה והבשורה של אליהו שם יתבשר והע' סנהדרין שם יעמדו ואחר כל הכבוד הזה שלא ימצא בה בהכ"נ א' גדול ונאה לקבל כל האורות הללו:

ועוד אמרתי אגלה שבהכ"נ הזה הוא מקום שהתפללו בו איתני עולם תנאים ואמוראים וע' סנהדרין ובודאי דצריך שימצא בו קדושה גדולה והיה אם לא יאמינו בי צאו וראו מאן גברא רבה דקא מסהיד עליה ה"ה רבינו הק' האר"י ז"ל הובא בשער הגלגולים שכתב דבבהכ"נ הזה יש בו קדושה נוראה ונפלאה ובפרט בקרן דרומית מזרחית ושם היה מתפלל הרב ז"ל ואחרי הודיע אלהים לנו את כל זאת איך יש לב להניחו חרב ושמם:

ויקח משה את הדם ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה:

אמרתי. בתחילת דברי ויקח משה את הדם ויזרוק על העם רומז ונרמז למ"ש בסוף מנחות לעולם זאת על ישראל אמר רב גידל אמר רב זה מזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן וכתבו התוס' משם המדרש דהקרבן שמקריב הוא נשמותיהן של צדיקים:

עוד נק' מ"ש חז"ל דזה שמיתת הצדיק מכפר היינו כשיש להם אחדות וכו': עוד נק' מ"ש חז"ל עיין בפ' השלום ובמוהר"ם אלשיך פ' יתרו בפ' ויחן שם ישראל דלא כרת הקב"ה ברית עם ישראל ונתן להם התורה אלא בעבור ששנאו את המחלוקת ואהבו את השלום והיו כולם באחדות כאיש א' ובלב אחד יעש"ב:

וכבר כת' דצריך לעשות תשובה בפטירת הצדיק כדי שיהיה מכפר על הדור דומיה דקרבנות שהיה צריך להתוודות ולעשות תשו' בהקרבת הקרבן וידוע דדברים נק' התשו' דכתי' קחו עמכם דברים וגו':

וזהו מה שרמזתי ויקח משה נוטריקון מיכאל שר הגדול את הדם היא הנפש של הצדיק ויזרוק על העם ות"א וזרק על מדבחא לכפרה על טעמא דהיינו שזרק את דמו על המזבח של מעלה והקריבו לקרבן לכפר על ישראל: ויאמר הנה דם ר"ל זה הדם של הצדיק שאמר' שמכפר היינו כשיש בכם הברית אשר כרת ה' עמכם וכיצד כרת ה' עמכם ברית ע"י האחדות והשלום ר"ל דוקא כשיש לכם אחדות הוא שמכפר הצדיק ועוד בה על כל הדברים האלה דהיינו התשובה שצריך שיעשו:

חזרתי ואמרתי אי לזאת באתי בבקשה ובתחנונים אליכם אישים אקרא קומו השרים לעזרת ה' בגבורים כי עת לחננה נמצא בצרות עזרה והמה בצדקת' כה יעשו להכין אותה ולסעדה או מן הכלל או מן הפרט או מן החדש או מן הישן באופן שיהיה גמר הבנין על ידם ואין המצוה נק' אלא ע"ש גומרה ובשכר זאת אל שדי יתן לכם רחמים ויאמר די לצרותינו וישלח לנו משיח צדקינו:

ונקדים מ"ש בילקוט ישעיה לעת"ל בשעת גדולתם של ישראל באים שרי או"ה לפני הקב"ה וטוענים מה נשתנו אלו מאלו מה אלו עע"ז וכו' מה אלו וכו' באותה שעה אומר הקב"ה למיכאל החזר להם תשו' מיד משתתק שנ' ומיד יעמוד שרכם אזי אומר הקב"ה למיכאל מיכאל נשתתקת אני מדבר בעדם בזכות הצדקה שעושים זע"ז הם נגאלים הה"ד אני מדבר בצדקה רב להושיע: נמצא דאפי' שיש בישראל ע"ז ג"ע וש"ד הצדקה מכפרת ובזה הם נגאלין וזהו שרמז' ויקח משה מיכאל שר הגדול את הדם ר"ל דמי הצדקה ויזרוק על העם כתרגומו לכפרה על עמא מע"ז וג"ע וש"ד:

ויאמר הנה דם ר"ל בזה הדם הוא הברית אשר כרת ה' עמכה ובזה אתם נגאלים על כל הדברים האלה ר"ל עם שיש כל הדברים האלה של שרי או"ה שטענו מה אלו וכו' עכ"ז בזכות הצדקה אתם נגאלים בעגלא ובזמן קריב אכי"ר:

תוכן העניינים

זרע יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה