אור ברסלב
זרוע ימין על הגדה של פסח הלל › מסיימים את ההלל

זרוע ימין על הגדה של פסח· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

הלל · מסיימים את ההלל

הלל

פסקה ב

לא לנו ה' לא לנו וכו' הדקדוקים מורגשים. ואפשר במ"ש באחרון מיומא גדולה תשובה שדוחה ל"ת שבתורה ומקשים דכך היא המדה אתי עשה ודחי ל"ת ותירץ הרי"ף דמאי דאתי עשה ודחי ל"ת היינו כששניהם באיש אחד דמקיים ועובר אבל הכא כב יכול עובר על לא יוכל וישראל מקיים עשה דתשובה וזהו גדולה. ויש מפרשים דה' בתשוב' ישראל כב יכול מקיים עשה דהשבת אבידה וכבר הבאתי הקדמות אלו בספרי הקטן ראש דוד באורך. והיותר נכון מה שאמרו בספרי דלא שייך ח"ו כל זה לצד עילאה והוא אומרו יתב' כי אל אנכי ולא איש. וז"ש לא לנו ה' בטענת אתי עשה ודחי ל"ת דלא יוכל דלפי הדין תרוייהו בחד גברא בעינן. לא לנו כתירוץ שני דמקיים עשה דהשבת אבידה דהו"ל זקן ואינו לפי כבודו כמו שהארכתי שם בס' הקטן הנז'. כי לשמך תן כבוד כמו שאמרת כי אל אנכי ולא איש ולא שייך לא יוכל ופדנו על חסדך כמ"ש המפרשים דהבעל אינו חייב בפרקונה אלא פעם ראשונה אכן עתה הוא שלישית ולא מן הדין אלא על חסדך. ועוד על אמתך דכל אלו הדינים היינו כשנשבית מעצמה לא שהבעל יאמר לשבאי לשבותה דאז לפי האמת נראה דהבעל חייב והכא אתה נתת כח לאו"ה וישבונו ולפי אמתך כי אתה אלהי אמת עליך כ"י מוטל לפדותנו. ומלבד הטעם שאמרת כי אל אנכי ולא איש וליכא לא יוכל. עוד בה דאיכא עשה דקדוש ה' למה יאמרו בגוים איה נא אלהיהם ואיכא עשה דקדוש ה' ודחי לא יוכל:

פסקה ד

מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי כוס ישועות אשא וכו' אפשר במשל שכתבתי בעניותי בשמחת הרגל דף ע"ד והוא מרז"ל ואני הצעיר ראיתיו מכתב יד הקדש מהרח"ו זצ"ל ותורף הדברים בקצור דיציאת מצרים לא ניכר שהיה בעבור ישראל דיש פנים לומר שהיה על פרעה שאמר מי ה' וכיוצא אך ממה שעשה הקב"ה חסדי חסדים עמנו אחר יצ"מ משם הוברר כי כל מה שעשה ה' יתברך היה בעבור ישראל ע"ש המשל באורך ובזה פירש מהרח"ו ז"ל כונת הכתוב ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצילם ה' הכונה דא"ה היו מסתפקים אם כל המכות שעשה ה' במצרים היו בעבור ישראל או כי פרעה גרם רעה לעצמו שאמר מי ה' וכל משז"ל שבקש בדפטראות שלו וכו' וכיוצא שלא שלח לו דורון וכיוצא כי ראה תוקף יכלתו במכה ראשונה ושניה ואמץ לבבו. אך אם הוא היה מדבר בלשון תחינה ובקשה והכנעה היו ישראל אצלו לעולם. וההכרעה הוא אם בצאתם יונחו למקרה ופגע או יחבבם ויצילם מכל רע. והיינו דאצטריך למשה רבינו ע"ה להגיד ליתרו חכם באומות וז"ש ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים הכל היה על אודות ישראל לא בשביל קנטורי פרעה והראיה את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצילם ה' כי גם בצאתם הרבה חסדיו והשגחתו להטיבם עכ"ד. ובכגון זה דמצרים ונסים אחרים כי ה' חפץ למען צדקו מורה להדיא כי הכל עושה בשביל ישראל. וזו ישועה אחרת נוסף על הישועה עיקרית כי כשהגוים מכירים כי ה' משגיח לטובה על ישראל שמעו עמים ירגזון והם ניצולים מגזרות אחרות וז"ש מה אשיב לה' אשר מלבד הישועה מראה בעצם כי כל תגמולוהי עלי ומכירין א"ה כי חסד ה' על ישראל. וזה ודאי ישועה נוספת וז"ש כוס ישועות אשא ישועות תרי ובש"ם ה' אקר"א ליחד קבה"ו:

פסקה ה

הללו את ה' כל גוים וכו' שמעתי מעטרת ראשי אבא מארי זלה"ה משם הרב הגדול שארינו כמהר"א יצחקי זלה"ה שפירש במ"ש פ"ב דתעניות נבוכדנצר מלך הגון היה וראוי ליעשות נס על ידו ואותו רשע הדיוט הוא ואינו ראוי ליעשות נס על ידו וכו' ע"ש ולמדנו דכשהמלך ח"ו גוזר גזירה על ישראל ונעשה נס ונצולו ישראל בא האות שהמלך הוא הגון וראוי שהשם ית' יעשה נס על ידו וז"ש הללו את ה' כל גוים על הנסים והנפלאות דעביד בהדייהו כי מזה ניכר מעלתם דחשיבי והם כדאים. והיינו דקאמר כי גבר עלינו חסדו שבחוהו כי גבר עלינו חסדו בזמנכם דהגונים וראויים אתם:

פסקה ו

ה' לי בעוזרי וכו' אפשר בהקדים מ"ש וה' עמו אפשר שכינה עמו וחטא בא על ידו, גם אמרו רז"ל כל מקום שנאמר לי אין לו הפסק לעולם לכהנו לי כי ראיתי בבניו לי מלך והיו לי הלוים וכיוצא. ולמדנו כי יש לדוד הע"ה שני עמודים לישען עליהם מ"ש וה' עמו ומ"ש כי ראיתי בבניו לי מלך. עוד נצרף לזה מה ששמעתי משם הרב הגדול מהר"ר ברוך ברזילי זלה"ה שהיה מפרש כתוב הדר הוא בשמואל ב' סי' כ"ג רוח ה' דיבר בי ומלתו על לשוני אמר אלהי ישראל לי דיבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים. כי הנה ה' אמר לשמואל הנביא כי ראיתי בבניו לי מלך והפשט הוא שדוד הע"ה יהיה מלך על ישראל אכן עומק כונתו פירשו המפרשים לי מלך כב יכול עלי מלך שהקב"ה גוזר והצדיק מבטל וז"ש לי דיבר צור ישראל פי' כי ה' אמר לי דהיינו כי ראיתי בבניו לי מלך. והפשט הוא מושל באדם שהכונה בי ראוי למלך על ישראל ממשלותיו. אמנם אמיתות הפירוש לפי רוב ענותנותו יתב' לי מלך כב יכול צדיק מושל יראת אלהים שהקב"ה גוזר גזרה והצדיק מבטלה וא"כ לי מלך ר"ל עלי מלך כביכול ע"כ שמעתי משם הרב הנז' ודפח"ח. ואני בעניי אוסיף נפך קטן כי הנה יקשה הן לו יהי כדבריו של דוד הע"ה לא מן השם הוא כי הוא יאמר בפיו הני מילי אבל התי' לזה שהוא לא דיבר מעצמו רק הן הן דברי רוח הקדש והנבואה דיברה עליו. והיינו מה שהקדים לומר רוח ה' דיבר בי ומילתו על לשוני כלומר לא יקשה בעיניכם אשר אני אומר הלא תדעו אמר אלהי ישראל אני איני אומר כי הוא אמר. ומה אמר לי דיבר וכו' כמו שפירש הרב הנז' והם דברי ה'. ואין דוד עצמו אומרם מדעתו:
ודרך אגב אומר פרפרת אחת בפ' רוח ה' דיבר בי וכו' והוא במ"ש הרב קב הישר בסוף הספר דכנגד קליפת עמלק הוא רוח ה' בגימט' ר"ם כמספר עמלק ע"ש. ומן המודיעי"ת אשר כתבנו בכמה מקומות בספרי הקטן דברים אחדים הקדמה ערוכה וארוכה מהרב הקדוש מהר"ר אברהם גאלנטי זלה"ה בס' קול בוכים בנויה על פי דברי הזהר הקדוש ורבינו מהר"מק זצ"ל דשאול היה יכול' בידו לתקן הירך שנפגם בחטא השבטים שהשתחוו לעשו שלא ידעו שיעקב אע"ה השתחוה לשכינה כמ"ש בזהר הקדוש על פסוק והוא עבר לפניהם. ושאול דאתי מבנימין שלא השתחוה לעשו היה יכול לתקן אם היה מוחה זכר עמלק כאשר נצטוה ונתחזק הפגם כשלא עשה מאמר ה' ושמואל הע"ה נצטער מאד. וע"י דוד הע"ה בשירותיו וזמירותיו תקן פגם הנצח וז"ש נעימות בימינך נצח ע"ש באריכות גדול. ואפשר שזש"ה שמואל א' סי' י"ט ותהי רוח ה' רעה אל שאול הכונה דבמקום רוח ה' שהיה לו להרויח שהוא כנגד קליפת עמלק כי כן רוח ה' גימט' ר"ם כמספר עמלק ואם שאול היה מוחה זכר עמלק היה זוכה למעלת רוח ה' עתה בחטאו נהפכה רעה אל שאול שבאה לו מסט"א ומשום הכי הרוח רעה ששרתה בו שהיא נגד רוח ה' היתה משיאתו להרוג לדוד הע"ה כי דוד הע"ה זכה לרוח ה' והיה משפיל קליפת עמלק. ובתחילה הוה רווח לשאול ע"י דוד הע"ה כי רוח ה' שזכה דוד הע"ה היה מכניע לרוח רעה שבו. אך בסוף שנתחזקה רוח רעה בשאול היתה משיאתו בהיס"ת כפול להרוג לדוד הע"ה. וז"ש בקראין נאם הגבר הוקם על וכו' ונעים זמירות ישראל רוח ה' דיבר בי כלומר ע"י שהייתי נעים זמירות ישראל תקנתי הירך כמש"ה ונעימות בימינך נצח ועי"ז בזכות דוד הע"ה מרדכי גבר על עמלק ונהרג המן כמו שהאריך הרב מהר"א גאלנטי ז"ל הנז' וזכה דוד הע"ה לרוח ה' שהוא כנגד קליפת עמלק. והשתא א"ש ונעים זמירות ישראל ועי"ז רוח ה' דיבר בי ומלתו על לשוני:
הבה נא אבא לעניננו דאפשר לרמוז ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי הכונה ה' לי. תיבת לי שאמר ה' כי ראיתי בבניו לי מלך והכונה כ"י עלי מלך. לא אירא מה יעשה לי אדם. וכי תימא כל זה ניחא אם לא חטאת אבל עתה פרוח תפרח אותה הבטחה. לז"א ה' לי בעוזרי כלומר הנה נא לי שתי בינו"ת והם ה' לי דכתיב וה' עמו ואפשר שכינה עמו וחטא בא על ידו וא"כ לא חטאתי. ועוד לי אינו פוסק כי כל מקום שנאמר לי אין לו הפסק. וא"כ ה' לי. בעוזרי ופשיטא ואני אראה בשנאי וכבודי לאחר לא יתן כי לא חטאתי ואין לו הפסק. ובזה אפשר לרמוז בסמוך דחה דחיתני לנפול וה' עזרני וכו' ויהי ל"י לישועה והרי הוא כמבוא"ר:

פסקה ז

אודך כי עניתני ותהי לי לישועה אבן וכו' אפשר במ"ש הרב מהר"ם אלשיך ז"ל בפירו' משנת כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר דאם יהיה בתחילה עני ילמוד השפלות ואח"ך כשיתעשר אין פחד כי כבר למד ההכנעה ע"ש שהאריך. והנה דוד הע"ה כשנולד היה שנוי מאביו ומאחיו ואח"ך שמואל הע"ה משחו למלך ואחר זה שאול מבקש להורגו ואח"ך מלך בפועל מלכות גמורה ואזיל ומודה דוד הע"ה כי קדמוהו ימי עוני וטרדא שזה גורם שאח"ך במלכותו יהי' מוכנע וכמ"ש ה' לא גבה לבי וכו' וז"ש אודך כי עניתני משנולדתי ותהי לי לישועה כשמשחני שמואל שכבר הכניעה והשפלות אצלו אמון. ואח"ך אבן מאסו הבונים ברדיפת שאול. ואח"ז היתה לראש פינה במלכות. מאת ה' היתה זאת להיותי הולך וצוער כי בזה כשמלכתי זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו דוקא בו ובתורתו כמשז"ל ולא אתגאה כלל:
א”נ אפשר לפרש זה היום המאיר בישועה עשה ה' מצד רחמיו ית' נגילה ונשמחה בו ובישועתו להודות ולברך לשמו. ועל כן אנא ה' הושיעה נא כי כל המודה על נס שנעשה לו ה' יושיענו מצרה אחרת וכמשז"ל על פ' כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור הכונה כי חמת אדם שהיה קצף ונצול תודך שהוא מודה לך. שאר חימות תחגור תעכב כמו חגירת צפורן. וא"כ מאחר שאנו מודים לך ושמחים בך בישועה כמ"ש נגילה ונשמחה בו ובישועתו. אנא ה' הושיעה נא מצרות אחרות. ולמען יתפרסם כי מה שעשית פלא וישועה היה בעבור אהבתך עמנו ורחמיך עלינו. אנא ה' הצליחה נא כי הגויים הן ברשען תולין במקרה וכיוצא כי לא נעשה הנס בעבור ישראל וכמו שהיו אומרים כי כל ניסי יצ"מ לא היה בעבור ישראל רק על שטות פרעה שהתריס נגדו יתברך. ונתפרסם כי הכל היה לחיבת ישראל במה שעשה אחר יצ"מ. וכן עתה אחת שאלתי אנא ה' הצליחה נא אחר הישועה כי עמך הצליח"ה ויכירו וידעו כי רוכב שמים בעזרנו:

תוכן העניינים

זרוע ימין על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה