זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד
פרשת תשא
וידבר ה' וגו' כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהי' בהם נגף בפקוד אותם. יראה מצינו שורש פקד מורה שלשה כונת א' לשון חסרון כמו שנאמר ולא נפקד ממנו איש ב' לשון זכרון כמו פקד פקדתי וגו' ג' לשון פקדון כמו אשר ניתן לחבירו לשמור ולפקדון כמו שנאמר והיה המאכל לפקדון ובזה נבון פירוש הפסוקים הכל כי תשא את ראש בנ"י ירצה אם המצא תמצא ח"ו איזה חולי רעה בקרב ישראל והרבה נפשות הלכו לעולמם וחיים לן שבקו ועל ידי זה מטה ראש בני ישראל מחמת חסרונם ואתה באת להרים ראשם לקרב להם הישועה וזה הפירוש כי תשא את ראש בנ"י אם תרצה להרים ראשם אשר דואגים לפקודיהם שנחסרו כמה נפשות מהם וראשם אנה על ידי זה אני מיעץ אותך ונתנו איש כופר נפשו כל איש ואיש יתן פדיון נפשו בפקוד אותם ה' ית"ש ומונה ומשגיח חוכר אותם כל א' וא' לטובה ולא יהי' בהם נגף אז מטעם בפקוד אותם שהי"ת יפקוד וישמור אותם ויסיך עליהם בסוכת קדשו בפקדון ויסתיר אותם בצל כנפיו וישמור אותם מכל דבר רע ובזכות הצדקה יתרומם קרן ישראל במהרה:
ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורתם וגו' יראה לפרש הנה בענין שבת קודש נצטוינו בתורה הקדושה על שני ענינים והם נקראים בכלל זכור ושמור כי בדיברות ראשונת נאמר זכור את יום השבת לקדשו ובדיברות אחרונת נאמר שמור את יום השבת לקדשו ואמרו חכז"ל כי זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו וזה כי שמור היא כמו לא תעשה שמזהיר את האדם שלא לעשות אחת מל"ט מלאכות ושבותין וטילטל מוקצה בסיס ודיבורי' וכדומה, ציווי השני הוא זכור והוא ענין עשיית שבת לכבדו ולקדשו בהדלקת נר וביין קידוש ולחם משנה ורחיצה ולבישה בבגדי שבת ולענגו במאכלים ערבים והנה נחזי אנן המחלל א' משני ענינים אלו כמו זכור או שמור איזה מהם גרוע אם זה העושה שבת ומכבדו רק עושה מלאכה גרוע או הנשמר ממלאכה רק אינו מכבד את השבת יראה שיש ללמוד ממתני' ריש כלל גדול במס' שבת השוכח שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת והיודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה בשגגת מלאכות חייב על כל אב מלאכה נמצא לפ"ז אדם שהוא חי מאה שנים וחילל שבת כל ימיו בשגגת מלאכות אינו במציאת שיהי' חייב יותר מל"ט חטאות אפי' עשה כל המלאכות מאה פעמים אבל אם אינו יודע שהוא שבת אז חייב על כל שבת ושבת דהעדר ידיעה שהוא שבת הוא חמיר ויש עונש יותר מהיכי דלא ידע המלאכות שהן אסורת והטעם בזה הוא כי היודע שהוא שבת ומכבדו אף שנכשל ח"ו באיזה מלאכה שלא נודע לו שמלאכה זו אסורה מ"מ הרי הוא ישראל כשר ורק מחויב עונש על שגגתו שחטא אבל עכ"פ הוא מאמין בהבורא ית"ש וחידוש העולם אבל מי שאינו מכבד השבת ואין יום זה אצלו רק כימי חול הרי הוא מומר וכופר כי אם היה מאמין כי ששת ימים עשה ה' וגו' וביום השביעי שבת והקב"ה בעצמו כיבד את השבת גם הוא הי' מכבדו [חסר כאן כי נגנז הארן ב"כ סיון תרנ"א]: