אור ברסלב
זקן אהרן (פריד) פרשת תרומה

זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד

פרשת תרומה

פרשת משפטים

דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי יש לדקדק דפתח בלשון נסתר ויקחו לי תרומה וסיים בלשון נוכח תקחו את תרומתי ועוד דלכאורה כל הלשון מיותר דלא הו"ל לכתוב רק דבר וגו' מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי או יקחו לי תרומה אבל יובן בעזרת השי"ת לאחר שנקדים הנה מבואר במתני' פ"א דשקלים דעכו"ם וכותים אם נתנו שקליהם אין מקבלין מהם אבל נשים ועבדים וקטנים אעפ"י שאין ממשכנים אותן על השקלים אם שקלו מרצונם מקבלין מידם אבל שאר אנשים ממשכנין על השקלים עי"ש ובריש מס' תרומת תנן חמשה לא יתרומו חרש שוטה וקטן ועכו"ם וגו' ופי' הרע"ב דכולהו מחד קרא נפקא דכתיב דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו וגו' בני ישראל פרט לעכו"ם שאינו תורם מאת כל איש פרט לקטן אשר ידבנו לבו פרט לחרש ושוטה שאין להן דעת ע"כ וכתב התוס' י"ט שם והך קרא בתרומת המשכן כתב וילפינן מני' תרומת כהנים משום דאיקרי נמי תרומה וכו' ע"כ ולפ"ז בתרומת המשכן ג"כ ממועט מהך קרא כנזכר דלא יהיה נגרע כח המלמד והוא תרומת המשכן מכח הלמוד שהיא תרומת כהנים ולפ"ז מדוייק הקרא היטב דבתחילה אמר הכתוב דבר אל בני ישראל למעוטי עכו"ם דאין מקבלין תרומת המשכן מעכו"ם ואף אם שקלו מרצונם אין מקבלין מהם אמנם בני ישראל הכולל גם קטנים המה יקחו לי תרומה שאם ירצו לשקול אז מקבלין מהם ולזאת לא יוכל לכתוב פה משום דאז היה משמע דהציווי לב"ד שיקחו אפי' בע"כ וממשכנין עליהם אבל באמת קטנים ושוטים אין ממשכנין אותן רק אם ירצו לשקול והמה בעצמן יקחו אם ירצה אבל מאת איש אשר ידבנו לבו דממעט מזה שוטים וקטנים רק משאר אנשים תקחו את תרומתי היינו ציווי לב"ד שיקחו בע"כ וימשכנו אותם וא"ש:

איתא בתנא דבי אליהו בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע מיד אמר הקב"ה למשה דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה ומדרש זה צריך פירוש ונראה לענ"ד דהנה כבר מבואר לעיל דמפסוק ויקחו לי תרומה נלמד דום קטנים מקבלין מהם שקלים רק דאין ממשכנים אותן, והקשה השער המלך בהלכות שקלים אהא דפירוש הרע"ב דלהכי מקבלים שקלים מקטנים, דהמה ימסרו יפה יפה לב"ד כדי שלא יהיה קרבן ציבור קרבה משל יחיד, והקשה הנ"ל הא קיימ"ל דקטן קונה ואינה מקנה מן התורה וכמו דקיימ"ל דלא ליקני אינש לינוקא ביומא קמא דסוכת הלולב משום דהקטן אינו יכול להקנות א"כ איך נקבל מן הקטן שקלים אשר אין בכחו להקנות לאחרים מדאורייתא וא"כ נמצא קרבן ציבור קרבה משל יחיד כיון דמן התורה אין שקלי הקטנים ניקנין לציבור ותירץ האבני מלואים סי' כ"ח ס"ק ל"ז כיון דהקנאת קטנים לאחרים לא מהני מן התורה הרי גם הקדישן אינה הקדש ואכתי השקלים ממונא דקטנים הם א"כ הקרבנות שקנו הציבור בממון הקטנים הוי באמת קרבנות צבור דגזל אינו תופס דמיו והציבור אינם אלא בעלי חוב לקטנים מן התורה דהקרבנות שפיר דציבור נינהו ואין כאן משל יחיד כלום בקרבנות והשתא לפי מה שתקנו חכז"ל דהפעוטת מתנתם מהנה אין הציבור מחויבין לחזור המעות שלקחו מקטנים שהרי השקלים שקבלו שלהן ניקנו מדרבנן ע"כ:

אמנם לפע"ד קשה לפי המבואר כיון דהמעות והשקלים של הקטנים המה חולין והינה ביד הציבור בחנם שאין להם חלק בקרבנות א"כ אמאי לא נימא דאזלינן בתר אומדנא דמוכח דאילו הוי ידעי הקטנים שאין להם חלק בקרבנות ציבור לא הוי יהבי השקלים וא"כ הוי הממון גזל ביד הציבור וכמו דאמר אביי ב"ק דף ק"י שם כסף מכפר מחצה דאי לאו הכי מיהדר ליורשים דאדעתי' דהכי לא יהבי ע"ש וה"ה הכא נמי נימא כן וא"כ איך רשאים הב"ד ליקח מהם השקלים הרי הן עוברין אלא תגזל, וצריך לומר כיון דלהרבה פוסקים הב"ד מחויבין במצות חינוך וממילא מחוייבין לחנך הקטנים במצות שקלים אף שאין להם חלק בקרבנות מ"מ מצוה לחנכם כמו בשאר מצות עשה שאינם חייבין בהן מ"מ מצוה לחנכם וכדי לקיים מצות חינוך יש כח ביד הב"ד להפקיר ממונם והפקר ב"ד הפקר אך עדיין קשה דמה ראית להפקיר ממונם כדי לקיים מצות חינוך אדרבה לא יטלו ויקיימו מצות ל"ת לא תגזל וצ"ל דקיום מצות עשה שהוא בקום ועשה חשיב יותר לקיימו מקיום מצות ל"ת אשר הוא נתקיים רק בשב ואל תעשה וכמו שכ' המהרש"א בחי' אגדות בסוף מס' יומא לכן שפיר ראו חכמז"ל לתקן שיקחו השקלים מקטנים והפקירו ממונם כדי לקיים מצות חינוך, והנה בספר משנת חכמים הביא הרבה שיטות הפוסקים בפתיחה כוללת שם דיש מחלוקת בין הפוסקים בזה אי קיום ל"ת חשיבה יותר מקיום מצות עשה או קיום מצות חשיבא טפי והביא שם רמב"ן פ' יתרו ובכ"מ בהקדמת לה' חו"מ והנה אי נימא דקיום מצות ל"ת חשיבא טפי ודאי דאין לקבל שקלים מקטנים דבהכי מקיימין מצות ל"ת דגזל והנה בהא דאמרו ישראל נעשה ונשמע כ' הפלאה בספר פנים יפות דנעשה קאי על מצות עשה ונשמע היא קיום מצות לא תעשה ובזה יובן המדרש הנ"ל דקודם שהקדימו ישראל נעשה לנשמע היה סברא דקיום מצות ל"ת חשיבא טפי מקיום מצות עשה ולזאת לא הי' רשאין לקבל שקלים מקטנים ואף דמשום עצות חינוך יש כח בידם להפקיר ממונם אפ"ה עדיף טפי שלא להפקיר כדי לקיים מצות ל"ת של גזל החשוב יותר מקיום מצות חינוך אבל בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע והכריעו דעת ישראל דקיום עשה חשיב טפי מקיום לא תעשה ולכן הקדימו נעשה לנשמע ולכך מיד אמר השי"ת דבר וגו' ויקחו לי תרומה דהיינו גם הקטנים יקחו לי תרומה אם ירצו לשקול ואם תאמר שיהי' גזל מ"מ משום מצות חינוך הפקירו חכז"ל ממונם והפקר ב"ד הפקר ואם תאמר מנא תיתי לחשוב מצות עשה יותר מקיום ל"ת הרי כבר הכריעו בני ישראל באמרם נעשה קודם לנשמע שקיום מצות עשה חשיב יותר ולהכי מותר ליקח שקלים מקטנים ונכון:

מקשה תעשה המנורה ופירש"י מאליה לפי שהיה מתקשה בה אמר לו הקב"ה השלך ככר זהב לאור והוא נעשה מאליה לכך לא נכתב תעשה ע"כ ובמדרש איתא מה קשה היה למשה לעשותה שהרבה יגע בה כיון שנתקשה אמר לו השי"ת טול ככר זהב והשלך לאור והיא נעשית מעצמה, יש לפרש ענין הקישוי שהיה למשה יראה לפרש עפ"י מה שכתבו גורי האר"י זצלל"ה שכל עניני של מנורה רומז לתורה אור, ויראה כי נתקשה משה רבינו על קניות התורה כי כבר אמר הכתוב זאת התורה אדם כי ימות באוהל אין התורה מתקיים אלא במי שממית עצמו עליה, וגם ידוע כי פרנסת אדם וביתו קשים כקריעת ים סוף ומה מאוד יקשה על האדם לבוא להשיג דברי תורה שאינו ניקנית אלא ע"י יסורין אמנם כבר הבטיח אותנו הבורא ית"ש דהבא לטהר מסייעין לו מן השמים ורחמנא לבא בעי וכן להיפוך הבא לטמא פותחין לו והעיקר בזה היא הכנת האדם ומחשבתו וכונתו של האדם כי מי שמכין לבו באמת בכל כח כונתו להשיג התורה וללמוד אותה לעשות ולקיים מסייעין לו מן השמים ומזמין לו פרנסתו ומונע ממנו דברים המטרידים וכן להיפוך אם רוצה אדם להיות רע אז מחשבתו פועלת בו שיהי' רשע והנה מצינו בעגל שלקחו זהב והשליכו לאור ויצא ממנו העגל וכשהי' צריכן למנורה הקדושה ציוה ג"כ השי"ת להשליך זהב לאור ויצא המנורה הקדושה ולהכי נתקשה משה בענין זה אבל למד מזה שרחמנא לבא בעי והכל תלוי בכונה דגבי עגל אמרו קום עשה לנו אלהים פעל המחשבה במעשה זו שהשליכו זהב לאש יצא העגל וכן במנורה התורה הקדושה שנתקשה משה איך אפשר לקנותו לזה אמר השי"ת למשה השלך זהב לאש ותצא המנורה ותיקשי על זה איך יתכן שמעשה אחת יעשה שינוי אחת להבדיל בין הטמא ובין הטהור והוא שני הפכים בנושא א' מכאן למד משה שהכל הולך אחרי הכונה ורחמנא לבא בעי ומי שמכין עצמו ללמוד תורת ה' בכל כונת לבו ובא לטהר מסייעין לו, ויש עוד לפרש בזה כי ידוע שיש התלהבות דקדושה ואש של יראת שמים ויש התלהבות דטומאה והוא אש מתאות העולם ואם יפזר אדם ממונו לעניני תאות העולם הרי הוא משליך זהבו לאש ויצא ממנו עג"ל ר"ת עריות גזל לשון הרע כמו שאמרו חכז"ל רובן בגזל ומיעוטן בעריות וכולן בלה"ר אך אם אדם מפזר ממונו ללומדי תורה ולדבר מצוה אז משליך זהבו לאש הקדושה ויוצא ממנה מנורה הטהורה רמז לתורה למידן אנו בהיות האדם מפזר ממונו להחזיק ידי לומדי תורה הרי הוא כאילו שהשליך זהב לאש והתלהבות היראה ויצא ממנו תורה ומחזיקי לומדי תורה חשובים כבני תורה:

תוכן העניינים

זקן אהרן (פריד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה