אור ברסלב

זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד

פרשת קרח

פרשת בהעלותך

קרח אמר כי כל העדה כולם קדושים ומדוע תתנשאו על קהל ה' וכ' וידבר משה אל קרח וכו' בקר ויודע ה' את אשר לו ופירש"י בשם המדרש בקר אמר לו משה גבולת חלק הקב"ה בעולמו יכולין אתם להפוך בקר לערב כן תוכל לבטלו את זו שנאמר ויהי ערב ויהי בוקר ויבדל אלהים בין האור וכו' כן ויבדל אהרן להקדשו והענין פלא מה ענין היפך בוקר לערב למחלוקת קרח וטענתו למה תתנשאו ואם רצה לומר שאין דבר זה במציאות לשנות שלא יהי' אהרן כהן הגדול למה זה הלימוד של ויבדל:

ונראה בעזה"י לפרש עפ"י מה שראיתי בספר אוצר נחמד לפי' הכוזרי מאמר חמישי סעי' ב' וז"ל ואמנם כן יהי' הפסוקים (במעשה בראשית) ביאור רחב שאחר שהורה ענין היולי במאמר והארץ היתה תוהו ובהו כמש"כ הרמב"ן בתורה וחפץ אלקים להלבישו צורת ברוח אלקים מרחפת גזרה חכמתו יתברך שמו על סיבוב הגלגלים והוא מאמר ויהי אור שעל ידי סיבוב הגלגל התחילו צבאות השמים מנועתם סביב הארץ קבלו היסודת כל אחד צורתו והארץ קבלו העבות והעכירות יותר מכל היסודת מיד אמר הכתוב וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל אלקים בין האור ובין החשך וזה יובן בפ"י חכמת הבטה הבנה ברורה כי האור אשר חוש הראות יוכל להרגישו אינו רק ע"י ניצוץ חוזר ר"ל אם אור השמש זורח על איזה דבר גשמי עב הניצוץ חוזר ומגיע לעין ואולם אם הניצוץ מגיע על דבר דק כמו האויר האור עובר בו ואינו חוזר לאחוריו ומזאת הסיבה אין אנו יכולין לראות האויר וכן המים אנו רואין קצת חשוכים בעבור שאין חוזרין לענין רק מקצת בציצי אורה והשאר עוברין להלך דרך המים אמור מעתה בעוד שלא קבל היולי צורת היסודות אעפ"י שהי' הגלגלים סובבים עם השמש והירח ושאר כוכבי אור עדיין לא הי' האור נתפס בשום מקום מיוחד ולא הי' אפשר שיובדל הלילה מן היום שגם בהיות השמש פחת האופן כציצי האורה עוברים דרך היולי וכן בעומדו על האופק אין האור בשלימות להיות עובר דרך היולי ואינו חוזר לאחוריו ואולם מיד שקבלו היסודות כל אחד צורתו והארץ עבשה ונעשית לגשם עכור נאמר וירא אלקים חת האור כי טוב כלומר שאז עומד האור בצביונו ותכלית תיקונו וטובתו להאיר לארץ מחמת חזרת הנצוצי ועל זה תיכף ויבדל אלקים בין האור ובין החושך שבזה נבדלה הלילה מן היום שאלולי עכירות הארץ גם בלילה בהיות השמש תחת האופק הי' ניצוצי אור השמש עוברים דרך הארץ ומגיעים אלינו ולאחר שקבלה הארץ צורתה, אז התחילה מדת היום והלילה להשתמש ע"כ דברי האוצר נחמד ובזה ימתקו דברי משה רבינו עפ"י המדרש הנ"ל דכך השיב משה כמו אשר אין ניצוצי אור הגופני המאירין לעינינו יחשב למעלת השמש כי אם לחסרון הארץ שמחמת שהיא עבה וגשם חשך אין ניצוצי האור יוכלין לעבור ולבקוע בו וחוזרין הניצוצי אור לאחוריו ואם לא הי' הארץ מגושם עב יהי' האור השמש בוקע בו לא הי' מאיר השמש כ"כ וכמו שהיתה בתחילת הבריאה ולא ניכר בין בוקר לערב ולא בין יום ובין לילה כן הוא האור הנפשי הניתן מאש השי"ת כי מ"ט שערי בינה ניתן למשה ואם הי' קרח ועדתו ג"כ מוכנים לקבל כמו משה רבינו וכמו שסבר קרח ואמר כי כל העדה כולם קדושים בודאי הי' האור הרוחני והקדושה שופעת ושורה על כל ישראל בשוה ולא הי' אז ניכר מעלת משה יותר ממעלת שאר ישראל אבל רק משום שקרח ועדתו אינם מוכנים לקבל אור הקדושה מחמת גריעותם והמה במדריגת חומר חשוך אשר ניצוצי האור השופע עליהם חוזר לאחוריו מזה נתגדל מעשה משה רבינו ואהרן כי ניצוצי אורם מאיר לנו כאור השמש ובזה יובן היטיב כאשר אמר קרח כי כל העדה כולם קדושים ומדוע תתנשאו כאילו הי' כולם ראוים לכהנים גדולים והחטא בזה למה תתנשאו וע"ז השיב משה לא כן הוא כי החסרון בכם לזה אמר בוקר גבולת חלק ה' בעולמו יכולים אתם לחפך בקר לערב שישמשו יום ולילה יחדיו ומדוע לא על כרחך משום דהארץ נתגשם ואין ניצוצי האור בוקעת בהן ולכן כתיב ויבדל אלהים כן אתם הגורמים שלא תוכלו לקבל האור הרוחני ולזאת ויבדל אהרן לכן אתם והנועדים על ה' אתם הגורמים שאין לכם כהונה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו ואינו חייב כלל ונכון:

רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ומדוע תתנשאו על קהל ה' וידבר אל קרח וכו' בקר ויודע ה' את כל אשר לו וכ' ופירש"י בקר אמר לו משה גבולת חלק ה' בעולמו יכולים אתם להפך בקר לערב כן תוכלו לבטל את זו ויש להבין איך שייך זה לבקר ולערב ויראה דהנה תנן במס' אבות פ"ד ר"ש אומר שלשה כתרים הם כתר תורה כהונה כתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן ופי' הברטנורא שהכתר שם טוב היא יראת שמים ומעשים טובים הוא חשוב ועולה על כולם ויש להבין שהי' לו לאמור עולה עליהן ומאי על גביהן ונראה דהנה ידוע מפי ספרים שמדת הענוה היא יסוד ושורש של כל מדות טובות ויראת ה' וכמו שאמרו חכמינו ז"ל במס' עכו"ם וענווה גדולה מכולם והנה השכל מחייב שאיננו נקרא ענווה מעלה ומדה טובת לאדם רק אם יש לו מעלת רמות שהוא יכול להתפאר ולהתגדל בהם ובכל זאת היא מקטין ומשפיל עצמו לפני כל זה הוי ענוה באמת והיא מעלה גדולה מחמת שהיצר רע תמיד טוען עליו בראיית אמיתת שהוא ראוי לגדלות וכבוד והוא נוצח את יצרו ולדעתי זה כוונת חכמז"ל באמרם כל הגדול מחברו יצרו מתגבר עליו דהיינו כיון שהוא גדול במעשה באמת הרי יצרו גדול לפתות אותו להתגדל ולבקש כבוד וצריך האדם לשנס מתניו לעמוד נגד היצר הרע אבל אדם שאין לו מעשה ומדריגה ואין לו במה להתגאות ואם יתגאה הוא שוטה וכשיל באמת ואם לא יתגאה אז הוא איש פשוט בלי מעלה והנה אין שום מעלה ומדריגה בעולם אשר לא יהי' נכללין בשלשה כתרים הכל כי בכתר תורה נכלל כל מיני חכמות וידיעת שבעולם שכולם נכללים בכלל התורה ובכלל כתר כהונה נכללים כל מיני כבוד והשנשאות ויחוס משפחה ובכלל כתר מלכות כל מיני עושר והצלחה אשר בעולם והנה כתר שם טוב היא הענווה שנכללין בה כל המדות טובות ומעשים טובים וזה שאמר התנא וכתר שם טוב עולה על גביהן שלא יתואר כתר שם טוב אלא במי שיש בו מעלות ממינים הנכללים בשלשה כתרים הנ"ל ובכל זאת הוא משפיל עצמו וזה נקרא באמת כתר שם טוב אבל זה השם טוב אינו עולה אלא על גביהן דהיינו על ידיהם כי מי שאין לו שום מעלה במה יתגאה אין (גיאות) (עניוות) זה אלא טיפשות וע"ז אמרו כל גיאה שוטה והנה משה רבינו זכה לכל שלשה כתרים שנכלל בהם כל המעלת שבעולם כתר תורה עם כל החכמת והידיעת כמו שאמרו חכמז"ל דמ"ט שערי בינה נמסרו לו כתר כהונה שהוא בעצמו שימש בכהונה גדולה בשמנה ימי המילואים כתר מלכות שהי' נשיא מלך על ישראל והנה לאיש אלהים אשר אלה לו בלב גם יצרו גדול ותקפו ומפתה אותו שיהי' לו התנשאות והי' צריך משה רבינו חיזוק ואיעוץ גדול להדוך ולהכניע יצרו בזה ולעקור הגאווה והגדלות מלבו והנה אם לא יהי' ענווה שלו רק כערך ענווה של שאר אדם אשר בעולם מ"מ כיון שאין כמוהו בעולם אדם אשר יהי' לו השלמה בכל המעלות כמו משה רבינו ממילא דגם יצר הרע לא הי' גדול כמו של משה רבינו א"כ בלי ספק הי' העניוות משה רבינו חשיב לצדקת גדולה יותר משאר בני האדם ואפי' לפי שיקול הדעת הי' העניוות שקולין מ"ע של משה רבינו הי' גדול מטעם קשוי השגתו לנצח היצר הרע הגדול:

אמנם משה רבינו הוסיף עוד להשיג מידות העניוות יותר שגם לפי שיקול הערך הי' יותר שפל וסבלן מכל סיבול בני האדם ובזה מובן היטב הפסוק והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה וקשה תיבת מאוד אין הבנה כיון דאמר דמשה הי' עניו יותר מכל האדם א"כ ידענו דהי' עניו מאוד ולמה כתב תיבת מאוד אך בדברינו יובן שפיר דאילו נאמר והאיש משה הי' עניו מכל האדם הייתי אומר דלעולם סבלת ושפלת משה רבינו לא הי' יותר לפי השיקול רק כמו שאר בני האדם ומ"מ נאמר מכל האדם משום דשאר בני האדם לא הי' צריכין כ"כ חיזוק וכח וסבלת לנצח היצה"ר מצד שאין להם המעלות בכללן כנ"ל אבל משה רבינו שהי' בו כל המעלות א"כ מצד גדלו הי' העניוות שלו גדול משאר בני אדם ולזה בא הכתוב לבאר לנו מעלת משה רבינו דגם בלא מעלתו הרמה הי' באמת סבלותו שלו גדול ולזה שפיר אמר והאיש משה עניו מאוד וגם מכל האדם ודוק והנה שלשה כתרים הנ"ל המה ניתנין לאדם מן השמים וכתר שם טוב הוא בבחירת האדם וכמו שאמר חכמז"ל ארבעים יום קודם יצירת הוולד מכריזין טפה זו חכם או עשיר ואלו צדיק ורשע לא קאמר ושלשה כתרים הנ"ל שכרן בעוה"ז ושם טוב שכרו בעוה"ב כידוע דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא והנה לא הי' קרח מאמין שהשלשה כתרים יהי' כולם מינויים מן השמים ולא יהי' נמשכין אחר מעשה בני האדם כי הי' עול בחיק השי"ת ח"ו ליתן לא' כתר ולשני לא יותן כלום אף אם המה שווים במדרגתם ולכן שפיר אמר קרח כי כל העדה כולם קדושים למה תתנשאו וע"ז השיבו משה הלא אביא לך ראי' שכן הוא הדבר והלא בראשית הבריאה נתבונן דעת היום ועת הלילה שווים באכותם וכמותם ובכל זאת הלא יש טענה ללילה נגד השי"ת מדוע נתתי לי החושך שבו כל הקללות והצרות ולהיום נתת אור והצלחה וברכה וע"כ צריכין אנו לומר שכן רצון השי"ת ואין טעם ברצון ידוע לנו והצור תמים פעלו כמו כן כל הכתרים שנותן השי"ת לאחד ולא לשני המה כולם מסודי ה' ית"ש וחלילה לנו להרהר אחריו וזהו שאמר משה רבינו גבולת חלק ה' בעולמו כלום אתם יכולין להפוך בוקר לערב כדי שלא יהי' תרעומת לזה על זה, אלא ודאי שאין להרהר אחרי זה כי גבהו דרכי הש"ית כמו כן אין אתם יכולין לבטל את הכהונה והמלוכה ממי שנתנו לו ה' כי לך ה' הגדולה והגבורה ולמי שירצה הוא נותנו לכן תראו ויודע ה' את אשר לו ואת הקדוש וא"ש:

רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ומדוע תתנשאו על קהל כו' לשון כל העדה כולם הוא לשון מיותר כיון שאמר כל העדה מה מוסיף עוד לומר כולם וגם ההמשך מדוע תתנשאו אינו מובן אפשר לפרש ע"פ מם שהבאתי בספרי אומר לציון בהקדמה סוטה ה' פליגי רב ורנב"י דרב ס"ל ת"ח צריך שיהי' בו אחד משמיני שבשמינית ורנב"י ס"ל לא מיני' ולא מקצתה מי זוטר מה דכתיב תועבת ה' כל גבה לב ופירשו המפורשים דפליגי בפירוש הפשט במלת כל דרב ס"ל כל היכי דכתיב כל כולה ממש משמע ובא למעט מקצתו ולהכי דוקא כל גבה לב דהיינו אם כולו גבה לב אז הוא תועבות ה' אבל מקצתו מותר אך צריך הת"ח שיהי' בו אחד משמיני שבשמינית כדי שיכובד ויהי' נשוא פנים אבל רנב"י ס"ל דכל היכי דכתיב כל אפי' מקצתו משמע דכמו דכתיב ולא יעיר כל חמתו דאפי' מקצת חימה לא יעיר ה' והכי נמי תועבות ה' אפי' מקצת גבה לב ולכך ס"ל לא מיני' ולא מקצתה עי"ש בספרי אומר לציון ולפ"ז י"ל דקרח ס"ל דהפשט בפי' כל היכי דכתיב כל אפי' מקצתו ולהכי ס"ל דתועבות ה' אפי' מקצת גבה לב ולענין זה בא קרח לחלק על משה ואהרן שלא יתנשאו כלל על ישראל מחמת שתועבות ה' כל גבה לב אפי' מקצתו משמע וזה בא קרח להורות בדבריו ואמר כי כל העדה כולם קדושים ירצה לא יהי' די אם אומר כל העדה מטעם דכל משמע מקצתו ולא הי' נשמע שכולם קדושים ולזאת אמר כי כל העדה כולם כולם קדושים וממילא נשמע שכל לחוד משמע אפי' מקצתו וא"כ ממילא תועבות ה' כל גבה לב נמי אפי' מקצתו תשמע וא"כ אמר קרח מדוע תתנשאו על קהל ה' אך רבינו השיבו בקר משה ויודע ה' וכו' שנשיאותו הוא עפ"י ה' וגזירתו ואין להרהר אחריו ונכון:

ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם ויש לדקדק כי סוף הפסוק כי יתן ה' לכאורה מיותר נראה דכבר ידוע שאמרו חכמז"ל נדרים ל"ח נון שערי בינה נבראו וכולם ניתנו למשה חסר אחת שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים נמצא שכל שפע נבואה אשר יש ביכולת אדם לקבל מאת השי"ת בכמות ואיכות קיבל משה רבינו ולא חסר לו אלא שער א' וכל יתר הנביאים כולם ע"כ קבלו נבואתם משפע נבואה אשר הי' למשה וכמו דכתיב בפירוש גבי זקינים אספה לי שבעים איש ואצלתי מן הרוח אשר עליך ונתתי עליהם עוד אמרו חכמז"ל אז ישיר משה ובני ישראל שקול משה כנגד כל ישראל וממילא שקלו ישראל נגד משה ואם הי' השי"ת נותן רוח נבואה על כל ישראל הי' מגיע ג"כ להם מ"ט שערים ואז הי' משה רבינו ע"כ מקבל נבואתו מאצילת כל ישראל ונמצא לפ"ז מובן כאשר אמר הנער כי אלדד ומידד ג"כ מתנבאים והשיב משה רבינו אפי' אם יהי' כל עם ה' נביאים ואז ממילא כי יתן ה' את רוחו עליהם בלבד ויקבלו המה כל שערי מ"ט וכי לא נשאר כלל עד אשר אקבל מהם בכל זאת אני מרוצה מאוד כדי שיהי' לזכות ישראל ואין אני חי בעדי רק בעד ישראל וכמו שאמר כבר כאשר ביקש כפרת ישראל אמר מחנו נא כי לא חפץ בחיים רק בשביל ישראל ונכון:

תוכן העניינים

זקן אהרן (פריד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה