זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד
פרשת קדושים
דבר אל כל וגו' קדושים תהיו כי קדוש אני וגו' איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה' ויש לדקדק על סמיכות מורא אב ואם לקדושים תהיו וגם מה סמיכות יש לשמירת שבת למורא אב ואם ועיי' פירש"י והנראה בהקדים איזה הקדמות אמר הכתוב (עיין לעיל על הסדרה) ויאמר ה' לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו וכבר תמהו חכמז"ל שתיבת עזר ותיבת כנגדו סתורים מיני' ובי' ואמנם הנראה בהקדים הנחת החוקרים שהתנועה על שני אופנים מה שאיליו ומה שממנו והפי' היא כך כל מעשה ופעולה שיעשה אדם בכל ימי חייו הכל נקראים בכלל תנועה בעבור שבלי התנועע אין לשום פעולה התחלה וכל מעשה בני אדם נכללים על שני דרכים או שיעשה דבר לבלתי יקרה לו נזק ויברח מדבר המעיקו וזה נקרא תנועה ממנו, או שיעשה דבר להשיג איזה קנין או מעלה אשר עודינה היתה נעדר אצלו והוא מתקרב עצמו להשיגו וזה נקרא התנועה שאיליו וזה הפי' מה לך אסתר המלכה פי' איזה דבר מעיק אותך אשר תתרחק ממנו או מה בהשתך איזה דבר אתה רוצה שתתקרב אליו להשיגו, והנה תכלית בריאת האדם בכללו על שני דרכים לפי דרך התורה והחכמה להשיג קנין נצחית עולם הבא ולפי דרך ההמון להשיג קניני עוה"ז ע"י הפעולת ומעשים משא ומתן ומלאכות וב' דרכים אלו שווים ומתדמים בצד מה דכמו שחייבה התורה וחכמה להשגת חיי הנצחיות שני מיני ציווים דהיינו מצות עשה ומצות לא תעשה, ושני המינים יחדו עושים חיל כי הלא תעשה שמירה להנפש שבלי יגעל ויטמא ויתקלקל, וכל הלאווים המה בגדר התנועה שממונו ששומר הנפש שעכ"פ לא יגרע ויפחת מעלתו מאשר בא לעולם, ומצות עשה הוא בגדר התנועה שאליו שהנפש מוסיף ע"י מצות עשה שלימות וקנין חדש ומשיג אור שבעתים כמו כן בהשגות חיי הארצות נצרכים ג"כ שני תנועת הנ"ל הא' ממנו והוא להשגיח בעין פקיחא על הקנין המושג שלא יפסד ולשמרו מכל דבר המזיק והב' התנועה שמאיליו להוסיף בכל יום במלאכה ומשא ומתן להשיג קנינים ורכוש רב והנה שני תנועת הללו אשר המה מתנגדים זה לזה כמעט מן הנמנע להעמיס על שכם איש יחידיי כי כמו שאיש אשר יועמס עליו טורח צורך הבית ושמירת הקנינים מבלי יכולת לו לעסוק באסיפת הקנינים ולרכוש במו"מ כמובן כ"כ אדם אם יצטרך להשגיח על ריחוק איסורי מאכלות ולבישת שעטנז ושאר דברים אשר צריכים שמירה לבלי השחתת נחלת נפשו איך ישא עיניו לחזות בנועם ה' להרבות תורה אם עיניו לנוכח ארץ יביטו לבל יקרב אליו חמת המזג וזה אמר הי"ת לא טוב היות האדם לבדו שאי אפשר שישיג שלימותו וכיון ששלימותו הן בנצחיות והן בארציות נתלים בשני תנועת אשר המה שני הפכים ואמנם אעשה לו עזר כנגדו ירצה על מה שהוא כנגדו שהיא התנועה שממנו וכנגדו אשר ישגיח על דברים הנגדיים לו וזה תהי' האשה אשר תשגיח בכל אופנים על מניעת דבר המזיק גופו ונשמתו היא תהי' לו עזר והאדם יוכל להשיג שלימותו בתנועה שאיליו הן בנצחיית והן בקניני מדומית כי עיניו תצפינה למעלה ואז יכול להגיע לשלמותו, ובדברים אלו יובן תשובת אדם ליוצר הכל עת אשר חטא בעץ הדעת האשה אשר נתתי עמדי ירצה כל עיקר אשר נתנה עמדי הי' להשגיח על הרחקת דבר המזג כדי שלא אטרד משלימותו הי' נתנה לי מן העץ ואוכל, היוצא לן דלשלימות גופני ונפשי הוצרך העמדת האיש והאשה, האשה תשגיח על מניעת דברים המעיקים והמפסידים הנפש והגוף, והאיש דרכו בקודש להשיג שלימות ומעלה יתירה, והנה ידוע ששלשה שותפים לאדם הי"ת ולהבדיל אב ואם, גם ידוע אשר העולם נכלל בשלשה דברים והמה דברים של טעם טוב ערב ומועיל, והנה נחזי אנן חלק הטוב אשר באדם יקבל השפעת מהשי"ת והיא הנפש מטוב חלק אלקי ממעל, חלק הערב יקבל השפעתו מאם כי עיקר אשר הערב להעמיד הגוף על מכונו להסיר ממנו מעיקו וצורכיו כעניני הרעב והצמא ושאר דברים אשר יחזירו חסרון הגוף ע"י והוא יקבל כוחו והשפעתו מהאם כי כבר נתבאר כי עיקר כח והעמדת אשה להסיר דבר המזיק והיא התנועה ממנו, והמועיל כוחו והשפעתו מהאב שכן דרכו להשיג קנינים ורכושים והיא התנועה אליו והיא חלק המועיל אשר לאדם וטבעו להשיג ולקבץ קנינים חדשים והנה שלשה האושרים הנ"ל והמה הטוב והמועיל והערך בכל התורה והמצות אשר ציוונו השי"ת איננו מתנגדים לנו ויכולים אנו לקיימם ולהחזיק בם כי היותר עובד ה' והולך בתורתו יוכל להרוות מעדנים לאכול ולשתות דברים המותרים עד שאמרו חכז"ל כל מה דאסר רחמנא שרא לן כוותי' וכן יוכל להשיג קנינים במשא ומתן וירבה לו כסף וזהב בלי שום איסור והתנגדות לדעת תורתינו הנ"ל זולת בשמירת שבת בהלכתו אשר צווני השי"ת ימנע ממני הערב והמועיל, הערב כי כבר יאמר האדם אך יערב לנפשי מאכלים מבושלים מאתמול וכבר פג טעמם והמה מחלים הגוף וכבר הוטבע כח אם בהאדם להשגיח על הגוף בכל ענינו להסיר ממנו כל דבר המחליאו ולהבריח ממנו כל דבר אשר לבריאתו מתנגד ואיך יעשה דבר חוץ לטבעו וכן המועיל איך יסגירו חנותו בשבת והלא יוכל להרוויח כמה מאות ביום זה ומדוע לא יעשה מה שירש טבע מהאב להתנועע על מה שאיליו להוסיף בקנינים יום יום ואיך יעשה דבר חוץ לטבעו, ואמנם בא הציווי מהשי"ת לשמור את השבת חוץ לטבע ולכן חמורה מצות שבת שכל המשמרו מוחלין לו על כל עוונתיו וכן להיפך כל המחללו ככופר בכל התורה כולה וזה מאמר הכ' קדושים תהיו כי קדוש אני ואני שותף בעשייתך תעשה הטוב מצד הטבע והוא להתפלל ולעשות מצות כי יש לכם טבע ממני ואני קדוש, איש אמו ואביו תיראו שגם המה שותפים בכם ויש בכם כח אב וכח אם ולכן אתם צריכים להשגת שלימותכם לשמוע בקולם ואמנם אל תאמרו הואיל שיש בכם טבע האב וטבע האם והוא התנועה מאליו וממנו, והוא השגת הערב והמועיל גם בשבת תעשו ככה ותבשלו בשבת חמין ותעשנו ציגארע בשבת שהיא טבע האם כנ"ל וגם תסחרו במשא ומתן שהוא המועיל טבע האב לזאת אני מזהיר אתכם ואת שבתותי תשמורו כי אף שמחייב בו טבע האב ואם מ"מ אני ה' אלקיכם ומחויבים אתם לי עבודה למעלה מן הטבע למלאות רצוני וציווי וא"ש:
כי תבאו אל הארץ וגו' ונטעתם כל עץ מאכל וגו' במדרש רבה הה"ד עץ חיים הוא למחזיקים בה אמר ר"ה וגו' שלא יהי' דברי תורה בעיניך כמי שיש לו בת בוגרת והוא רוצה להשיאה לאחר, אלא בני אם תקח אמרי ומצותו תצפין אתך אם יש לך זכות קח אמרי והמדרש הזה אומר דרשוני, ונראה לפרש עפ"י מה שכתבתי בספרי צל הכסף על פסוק אמת מארץ תצמח בשם הגאון מווילנא דהתורה הקדושה מועיל רק לאיש אשר יש לו יראת שמים אבל למי שיש בלבו מינות אדרבה הוא מתקלקל ובזה יפרש הפסוק, ויפרש ג"כ זכה ונעשה לו סם חיים עיי"ש בפירוש י"ב דף נ"ב וזהו כונת המדרש הנ"ל כמו מי שיש לו בת בוגרת וכבר ראוי לנשואין והאב נותן אותה לאשה לכל מי שיחפוץ כן מי שלומד תורה לכל איש מבלי שיבין תחילה אם השומע איננו מינות בלבו רק ידמה אדם בלימוד תורה לאחרים כמי שיש לו נערה בתולה והאב מחפש תחילה היטב למי יתננו כן יבחר אדם שומעי תורתו דוקא לאנשים הישרים בלבותם כי התורה נמשלה לגשם היורד מן השמים שעושה פעולתו עלי ארץ לפי מה שנזרע בקרקע אם חיטן חיטן ואם שעורים שעורים כן התורה הוא עושה פעולה בנפש לפי מה שהיא ובזה יתפרש היטב דהי' קשה למדרש כיון דהכתוב אוסר לנו הפירות ערלה בשלשה שנים ראשונים למה ימטר ה' עליהם ולא יגדלו פירות כלל בשלש ראשונים ולמה יעשה קוב"ה ניסא כיון שפירות ערלה אסר בהנאה, והתי' לזה כי הגשם היא בתורת צדקה מהשי"ת וצדקה היא בין לרעים בין לטובים בלי בחינה אם יהי' טוב או לא לעולם פעולתו שווה ולפ"ז יש ללמוד דגם התורה הקדושה כן ולכך צריכין לזהר שילמדו רק לטובים ולא לרעים וזה שמביא הפ' עץ חיים היא למחזיקים דהיינו שלא הי' התורה כבת בוגרת ליתנה לכל אלא אם תרצה ליקח אמרי אז ומצותו תצפין אתן שצריך שיהי' באדם מצות תחילה ואח"כ תקח אמרי וק"ל: