אור ברסלב
זקן אהרן (פריד) פרשת אחרי

זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד

פרשת אחרי

פרשת שמיני

במדרש וידום אהרן מה הי' לו לומר וביום השמיני ימול בשר ערלתו ע"כ והוא תמוה ויש לפרש בדרך צחות דהנה הבחיי כ' בטעם המילה עפ"י המדרש דמצות מילה הוא כעין קרבן וכשם שדם קרבן כפרה על המזבח כן דם המילה מכפר וע"כ מצוותה ביום השמיני כי הקרבן לא ירצה עד יום השמיני שנאמר וביום השמיני והלאה ירצה וכשם שכתוב בקרבן ואכלו אשר כופר בהם כן עושין סעודה ביום המילה ע"כ דברי הבחיי והנה אם אכילה על הסעודה חשיב כהקרבת קרבן ואין קרבן בלא נסכים ודאי מחויבין לשתות יין לנסך על דרך שאמרי' ביומא הרוצה לנסך יין על גבי מזבח ימלא גרונם של ת"ח יין ונמצא לפ"ז במה שאוכלין על סעודת ב"מ בשר ושותין יין חשיב כהקרבת קרבן עם נסכים ובזה יובן המדרש דידוע מאמר חכמז"ל שנענשו נדב ואביהו על מה שהקריבו למשכן שתויי יין ונמצא יש סתירה לזה דהרי מילה היא כקרבן כאשר נלמד מביום השמיני ושתיית יין חשיב כנסכים ואפ"ה חשיב מצוה א"כ למה נענשו, וזה פי' המדרש שהי' לאהרן טענה גדולה וראי' דלא חשיב שתיית יין לעבירה גבי קרבן מאכילת סעודת ברית מילה דנלמד מביום השמיני שהוא חשיב קרבן וא"ש:

במדרש והלא באחד בניסן מתו בני אהרן ולמה מזכירין אותן ביו"כ לומר לך שכשם שיום כיפורים מכפר כך מיתת צדיקים מכפר ומניין שיו"כ מכפר שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם וגומר ותמהו בזה טובא דאיך יתכן לומר ומניין שיו"כ מכפר והרי זיל קרי בי רב הוא וזה שמו אשר יקראו לו יום הכיפורים עי' בס' יבין שמיעה אות חס"ד ונראה לענ"ד בעזה"י לפרש עפ"י המרי"ט שהובא בס' טל אורת דף י"ג לפרש הפסוק בקהלת י"א שמח בחור בילדותך ויטובך לבך בימי בחרותך וגו' דקשה דהתחלת הפסוק מורה שהוא כאומר מותר ולבסוף אומר ודע כי על כל אלה יביאך אלהים למשפט ועוד קשה אמרו שמח בחור בילדותך קרא לי' בחור דקרא לי' ילד אבל הכוונה לפי דברי הרמב"ם שכלל גדול בעניני התנהגות המדות שהדרך בין הממוצע בין הקצוות הוא הנכון והנטי' אל א' מהקצוות היא פחיתות ורעה רבה אך האיש אשר כבר עיווה ואחז באחת הקצוות דרך משל שהי' נוהר כל ימיו במידת הכילת שהוא היפך הקצה הנדיבות והפיזור קשה עליו שישיב להתנהג בדרך הממוצע הנכון אבל צריך שיטה עצמו אל קצה ההיפוך לגמרי ויתנהג בה זמן מה ואז יכול לשוב להתנהג בדרך הממוצע ומשלו משל למקל שהוא עקום שכאשר נרצה להישירו אין די להטותו לאחור אל קו הישר אבל צריך שיכנוה אותו מהיפוך להיפוך ולזה שפיר אמר תראה שתהי' בחור משכיל גם בילדותך ואל תאמר שאפי' אם תחטא מ"מ לא תפסיד כי אם הצער והסיגופים שתהי' צריך להתנהג נגד טבעך מקצה ההיפוך להיפוך כי לא כן הוא כי ודע כי על כל אלה יביאך אלהים למשפט כי גם על הסיגופים שתצרך לתשובה יענשך ה' כי גם הנזיר נקרא חוטא, ובזה יש לפרש המתני' דסוף יומא האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו וכו' דלכאורה אין מובן מדוע לא יהי' סיפק בידו להרבות תשובה אבל בהנ"ל איש דכל מה שישיב מצטער עצמו ולעולם יהי' חוטא דבשלמא בחטא אדם סתם כדרך עולם אז כששב בתשובה אז לא ישאר עליו חטא כיון שמוכרח לשוב והוי כאונס על הצער ואונס רחמנא פטרי' אבל באומר אחטא ואשוב אז נשאר הסיגופין והצער ברצון גמור ונשאר לעולם חטא, ממוצא דברים אנו למדים כי אעג"ב דהתשובה מכפרת על כל עוונת מ"מ נשאר רושם חטא מחמת שסתמא אין תשובה כי אם ע"י ענות אדם נפשו ומצער ואף שנמחלים עונותיו מ"מ גרם לעצמו צער ונקרא חוטא כנ"ל, אך כל זה בתשובה בכל השנה אבל ביו"כ אף שאדם מענה עצמו בחמשה עינוים מ"מ אין אנו יכולין לומר שנשאר לנו אחרי המחילה רושם חטא העינוי נפש שאנו עושים דהרי אנו מצווים כך מפי השי"ת אפי' אם נחטוא כלל גזירת הכתוב שביום הכיפורים נענה את נפשותיכם ומקבלין אנו שכר על זה דמקיימין מצות עשה של ועניתם את נפשותיכם ואיך אפשר שיהי' כאן חטא ואין מצוה עבירה וזה ברור ובזה יש לפרש מאמר הכתוב הנ"ל כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם אכל חטאתיכם ירצה דתשובת יום זה אינו כשאר תשובת של כל השנה דביום זה אתם מכופרים ומטוהרים מכל חטא שבעולם ולא נשאר אפי' חטא צער עינוי הנפש והטעם בזה כי לפני ה' תטהרו כל העינוים והטהרה שאנו עושים בצער המה לפני ה' אשר ציוו אותנו על כך ולזאת אין כאן שום חטא כי לפני ה' תטהרו ואפשר משום האי טעמא נקרא שמו יוה"כ ולא יום סליחה או מחילה דהנה כ' המג"א בשם השל"ה בסי' תר"ז ובמחהש"ק ס"ק ג' דכפרה הוא לשון קינוח שאינו נשאר שום רושם חטא וא"כ כיון שביום כפור נמחל אפי' חטא הצער ג"כ ולא נשאר שום רושם ולזאת שפיר נקרא דוקא יו"כ להורות על זה מה שלא הוי ידעי' אי הי' נקרא יום מחילה או סליחה, והנה כבר אמרו חכמז"ל דהצדיק נתפס בעוון הדור וגם שמיתת צדיקים מכפרת על כל החטאים וא"ש הי' הסברה מחויבת דאף דמיתת צדיקים מכפרת כל העוונת זה החטא שגרם מיתת צדיק הי' נשאר לזה שפיר קאמר המדרש דבא לאוריי לן שכשם שיוה"כ מכפר ולא נשאר שום רושם חטא כן מיתת צדיקים וע"ז שפיר קמקשי ומניין שביו"כ לא נשאר חטא כלל וע"ז שפיר משני משום שנאמר כי ביום הזה וכו' לפני ה' תטהרו ולא נשאר רושם והעינוי נפש. ולפ"ז יש שלשה בחינות יו"כ מכפר הכל ולא נשאר רושם כלל כיון שהוא מוכרח על הסיגופים אף אם לא חטא, חטא סתם ועשה תשובה נשאר עכ"פ רושם מעבירות אונס אך באומרו אחטוא ואשוב לא הוי אונס אלא רושם מהסיגופין כמו נזיר שציער עצמו ואתי שפיר ונכון בעזה"י ועי' בספר תודת אהרן באריכות:

תוכן העניינים

זקן אהרן (פריד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה