זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד
פרשת וישלח
ויאבק איש עמו עד עלות השחר יראה לפרש על פי מה שפירשנו מאמר חכז"ל לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע יראה דהנה שני כתי בני אדם יש בעולם אשר כמעט אין להם תקנה להחזירם למוטב ולא יועיל להם שום תוכחה ושני כיתות הללו המה אלה שהושלמי יחד היצר טוב עם היצר הרע ואוננם כת הראשונה המה אנשים שיצר טוב שלהן הכניע עצמו לפני יצר הרע והסכים על מעשה רשע באומרו הנה אני כבר עשית עבירות רבות קשות וחמורת ובודאי שאין לי תקוה להשיג שכר עולם הבא א"כ הפסדתי עוה"ב אראה שיהיה לי עכ"פ עולם הזה ועובר עבירות בשאט נפש וממילא דלא יהני לזה שום תוכחה מפני שכמעט מן הנמנע ורחוק בעיניו שיהי' לו תקנה בתשובה וע"ז הזהירו חכז"ל ואמרו ואל תהיה רשע בפני עצמך דהיינו שלא תהיה מוחלט בדעתך שתהיה נשאר רשע לעולם ותתיאש מן התשובה כי אז אין לו תקנה ונאבד מן העולם, אך אנשי כת השניה המה להיפוך שהיצר הרע הכניע עצמו לפני היצר הטוב ועשו שלום ביניהם וגם היצר הרע מסכים על מעשה מצות כי מגמת היצר הרע להחטיא את האדם בעבירות גדולת וחמורת להביא את האדם לידי גדלות גובה וגאון כדי שיזלזל כבוד חכמים ולספר בגנותם ולזאת הוא מסכים ליצר הטוב שיעשה קצת מצות כדי שעל ידי קיום המצות יתגדל ויתקדש בדעתו ולזה ג"כ אין תקנה להחזירו למוטב וכמו ששמעתי בשם מורי מאוה"ג בעל חתם סופר זצלל"ה שאמר פי' הפסוק אל תוכח לץ פן ישנאך דאותות למד צדיק המה תיבת לץ והכונה שמי שהוא בעיניו למדן וצדיק אל תוכיח אותו כי יאמר למוכיחו אני צדיק יותר ממך אני למדן יותר ממך ומה תוכחה נוכל לומר לאיש בעל גאוה כזה ועל זה הזהירו חכז"ל ואפי' כל העולם אומרים עליך שאתה צדיק היה בעיניך כרשע ואל תחזיק עצמך לצדיק ולזה הזהירו חכז"ל שלעולם לא יהי' ליצר טוב עם יצר הרע שלום ולעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע ותמיד יהיה קטט ומריבה ביניהם ובהיות שלום בין היצרים אז הוא רע מוחלט וזה כונת הכתוב ג"כ בקש שלום ורודפיהו ירצה דבין אדם לחבירו מחיוב להיות תמיד שלום אהבה ואחוה וכבר הפליגו חכז"ל במדת שלום באמרם שאפי' העליונים צריכין שלום ולכן בקש את השלום בכל אופן שתוכל להשיגו אבל בין גוף לנפש ובין יצר הרע ליצר טוב נהפוך הוא כי רודפיהו תמיד היה רודף אותו ממחיצתך שלא יהי' שלום ביניהם רק תמיד יתקוטטו יחד ואל יסכימו זה לזה כי כן רצון השי"ת אך לעתיד בעולם הבא יתבטל הרע מן העולם ולא יתעורר היצר רק לטוב אז יהיה שלום בניהם והנה ידוע שהגאולה העתידה להיות ב"ב יקרא בשם אור וכמו שנאמר והיה לעת ערב יהי' אור וכן אמר שומר אתא בוקר וזהו שרמז הכתוב ויאבק איש עמו לאחר שנודע שאיש זה הוא שרו של עשיו והוא השטן הוא היצר הרע וסיפר הכתוב שהתחילו היצ"ט עם היצר הרע להתקוטט ולעשות מלחמה ביניהם וקטטה זו יהיה כן לעולם עד עלות השחר עד שיהיה הגאולה ב"ב כי אז יהי' שלום ביניהם כי יעביר ממשלת זדון מן הארץ ולא יתעורר היצר רק לטוב אז יהי' שלום אבל עד הזמן זה תמיד יהיה התאבקות לבני יעקב בין יצר רע ליצר טוב כדי שעל ידי ניצוח מלחמה זו יבוא האדם להשגת שלימותו ותכלית בריאתו ונכון (צל הכסף שמנה עשר):
ויאמר שלחני כי עלה השחר עיי' פירש"י ובחולין ריש פ' גיד הנשה אמר לו ליעקב מלאך אני ומעולם לא הגיע זמני לומר שירה עד היום הזה ויש להבין הכי מקרה היא שדוקא אז הגיע לומר פעם ראשון שירה, ולא פעם אחר, וצריך טעם על זה והנראה עפ"י מה שמבואר בדברי חכז"ל שמלאך זה הוא שרו של עשיו והוא השטן הוא המלאך המות יורד ומסטין עולה ומקטרג ועיקר התאבקות שלו היה עם יעקב לפתות אותו לרע ולהחטיאו אך כי לא יכול להחטיאו רק נגע בכף יריכו דהיינו כי שלט ביוצאי ירכו והנה איתא בזוהר הקדוש שבאמת מלאך זה הוא מלאך קדוש כשאר מלאכים רק שעיקר בריאתו הוא להחטיא את האדם ולפתותו אבל אם האדם אינו שומע לו ואינו מקבל פיתוי שלו אז המלאך גופא ישמח מאוד מפני שאז נתקיים רצון השי"ת שלא יחטא האדם ויגיע לתכליתו והמשל בזה מלך אחד שהיה לו בן נעים ונחמד מאוד ומושלם בכל המעלות טובות אך נתאוה המלך לידע אם בנו החביב מושלם ג"כ ביראת ה' ואינו שטוף אחר הזימה, מה עשה המלאך שכר זונה אחת ואמר לה דע שאני רוצה שתעשה כל מה שביכולתך לפתות את בני שיעשה הרע ואם תוכל לפתות אותו אז אתן לך שכרך חמשה דינרי זהב, והכה הזונה עשתה בכל יכולתה ופתה את הבן אך הבן גער בה בנזיפה ולא שמע אליה ומעתה נתבונן אף שהזונה רצונה ומגמתה לפתות בן המלך כדי שתקבל שכרה ועתה שלא יכלה לפתות אותו תפסיד שכרה כי כן היה המדובר מפי המלך בכל זאת היא שמחה ביותר אם לא נתקיים רצונה לפתותו מאשר אם היתה יכולה לפתותו דאעפ"י שאז היתה מקבלת שכרה על כל פנים היה אז המלך בעצבון וצער גדול על חסרון וחטא בנו אך כאשר לא נתקיימה רצונה לפתותו ובן המלך נשאר צדיק הרי גודל שמחת המלך טוב לה יותר מחסרון קיבול שכרה כי באור פני מלך חיים ושמחה ורצון טוב לכל עבדיו וכיון שהזונה גרמה שמחת המלך בודאי תקבל שכרה בכפלי כפלים מהשכר הקצוב לה, והנמשל מבואר כי המלאך השטן אף שמקיים רצון המלך לפתות את האדם לעבירות מ"מ אם האדם לא יאבה לשמוע לו ונשאר צדיק אז ישמח המלאך ביותר מחמת שנתקיי' רצון השי"ת וגורם שישמח ה' במעשיו כי זה היה תכלית הבריאה שיהיה נברא אדם ויברא ג"כ מלאך מסית ומפתה לו והאדם לא ישמע ולא יאבה לו ואז יגיע האדם לתכליתו וגם מלאך המסית ומשטין יגיע ג"כ לתכלית מבוקשו וגם נתקיים רצון הבורא ית"ש בכונת תכלית בריאת האדם והנה כבר אמרו חכז"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, דהכונה דודאי לאיש פשוט לא יתן לו שטן בכל כחותיו להחטיאו כי אז ודאי אין האדם פשוט הזה יוכל לעמוד נגדו וכבר הוסכם בתורתינו הקדושה שלכל אדם יש לו בחירה חפשיות וכמו שכתוב ראה הנה נתתי לפניך את החיים וגו' ובחרת בחיים ולהכי כל עוד שמוסיף אדם שלימות לנפשו בתורה ומצות גם יצרו גדול כמו שתמיד יעמוד על מעמד השווה ויהי' לו בחירה חפשית ונמשך לנו מזה דלהצדיק שיותר גדול בעולם לו לבד מוכרח שיהיה יצרו מלאך השטן בכל כחותיו לפתותו ולהסית אותו לרעה וזה היה יעקב אבינו שהיה בחיר שבאבות ומטתו שלימה ודמותו חקוק בכסא כבוד ולאשר הוא היה צדיק היותר גדול שבעולם נזדקק לו השטן המלאך בכל כחו כדי להחטיאו אך אחר שבכל כחו לא יכול לו ויעקב אבינו נצמח אותו אמר המלאך דבר חכמה הנה רק בעת הזאת הגעתי לשלימותי ולתכלית בריאותי כדי שיהיה נעשה רצון השי"ת ולזאת עתה הגיע זמני לומר שירה מחמת שעתה הגעתי לשלימות בריאתי ונכון.
יעבור נא אדוני לפני עבדו עד אשר אבוא שעירה אל אדוני ופירש"י ואימתי ילך בימי המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו יראה ענינו במה שאמרנו לפרש הפסוק קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח עפ"י דמיון מלך גדול עשה משתה גדול לכל שרי המדינות והכין לזה בית ארמון גדול מאוד ויאספו שמה כל הקרואים לסעודה ויהי כאשר הגיע הלילה חשך ואפילה היה בבית לקח המלך כפני (לאמפף) אחד גדול מאוד ותלה אותו באמצע הבירה והדליק את הפתילה כדי להאיר לכל המתאספים באור גדול אך מיד אחרי הדליקה הורד את הפתילה למטה כדי שיבלע הנפט בתוך הפתילה ותאיר היטב כי כן דרך לעשות בכל מנורת נפט ובתוך כך הוצרך המלך לפנות על זמן מה ולא היה שום אדם אשר הבין מעשה המנורה ואיך ומה לעשות להעלות את הפתילה הדולקת להאיר בכל אנשי הבירה ומתוך כך נשארה הבירה חשך ואופל ולא יכלו האנשים לראות ענינים הצריכן להם מחמת החושך רק מקצת אנשים אשר הי' קרובים למנורה ראו קצת לאור הפתילה הנמוכה הדולקת אך הרחוקים מן המנורה הדליקו להם נרות שונות מן אור המנורה ונעשו כתות כתות אשר לכל כת וכת יש נר משונה מחבירו אך כולם הדליקו הנרות מן האור המנורה הנמוכה אך בעבור זמן מה בא המלך לתוך הבירה והעלה את הפתילה על מכונה פתאום והאיר לכל הבירה ונתמלא הארמון באור גדול כשמש בצהרים אז השליכו כולם את הנרות מידם כי שרגא בנוהרא מאי מהני ע"כ המשל הנמשל בזה הנה המלך הוא מלך מלכי מלכים הקב"ה ברא את העולם כלו ומלואו וטרם הוציאנו ממצרים ונתן לנו תורה מן השמים היה העולם חושך ואפילה בלי אור האמונה אך עם יציאת מצרים וקבלת התורה הדליק ה' ית"ש את המנורה להאיר לכל העולם וכדכתיב שמעו עמים ירגזון וגו' אז נבהלו וגו' אך הקב"ה שקע את האור לזמן מה והוריד הפתילה המאירה מחמת שישראל לא הי' מתוקנים כראוי בתורה ומצות יהי' כמו הפתילה שעדיי' לא נבלע בה הנפט שאינה מאירה יפה כי כר מצוה ותורה אור לכן היצר הקב"ה להשקיע קצת את התורה כדי ליסר את ישראל בגלות ויסורין ולא יהי' רעים מחמת וישמן ישורן ויבעט ובתוך כך פנה המלך ממנו ורק ישראל הקרובים ראו קצת אצל האור הנשאר אך האומת הרחוקים לקחו להן מן התורה הקדושה אור חדש לעצמן והדליקו להן נרות שונות ואמונת בדוית אבל כשיתגלה מלך המשיח ב"ב אז יתנשא הפתילה הדולקת ותחזור התורה להעשות אור גדול והאיר לכל העולם אז ישליכו כל איש את אלילו ונרו כי ה' יתגלה שקרם וזהו כונת הכתוב קומי אורי דהיינו האור הגדול יקום להאיר ואז כי בא אורך דהיינו אורות הקטנים יבטלו מן העולם וממילא וכבוד ה' עליך זרח וזהו ג"כ הכונה בפ' ועלו מושיעים בהר ציון דהיינו שיגיע התשועה ואור גם להר עשיו דהיינו לאומת העולם שגם המה יהנו מהאור הגדול ואז והיתה לה' המלוכה אמן כן יהי רצון ונכון: