אור ברסלב
זקן אהרן (פריד) פרשת אמור

זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד

פרשת אמור

פרשת קדושים

ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו ואיתא במדרש זה שאמר הכתוב יום ליום יביע אומר והוא פלא ונראה לפרש הפסוק יום ליום וכו' עפ"י מה שפרשנו הפסוקים גדול ה' ומהולל מאוד ולגדולתו אין חקר דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו וקשה הא היא סתירה מניה וביה דכיון שאנו אומרים שאין חקר לגדולתו ולגבורתו א"כ איך יכולין הדורות לשבח ולהגיד גבורת ה' הלא השבח והילול זה אינו אלא לגנאי כיון שבאמת לו דומיה תהלה מחמת שאין חקר וסוף לשבחו, יראה לפרש עפ"י אשר נודע כי חכמי הטבע בכל דור ודור מחדשין ומוציאין ענינים חדשים ונפלאים ובכל דור ודור מוסיפים ענינים טבעים נפלאים אשר לא נודע לדור שקדמה להם ולא שערום אבותיהם וזה בדורות הקרובים נתחדש מאשינען ומסילת הברזל וטעליגראף חידוש אחר חידוש ופלא אחר פלא, כי למשל הטעלעגראף הוא דבר יותר נפלא מן המסילת הברזל, והנה בדור ההוא שנתחדש מסילת הברזל הי' נחשב לחכמה גדולה ולגבורת ה' כגמל הפורח באויר אך בדור שאחריו שנתחדש ענין הטעלעגראף שהיא חכמה עמוקה וגדולה יותר אשר ראוי לחשבו לגבורת ה' ממונא אצל הדור הזה לא נחשב מסילת הברזל לפלא כלל ולא יחשב גבורה נגד הטעלעגראף ואם יעמדו הדור שקדמה לפנינו ויספר פליאות וגבורת ה' מענין החכמה אשר המציאו בדורם למלך בבאהן ויגידו זאת לבני דורינו ויפארו בו אז בני הדור שלנו יצחקו וילעגו למו לאמור שאין מן הראוי לחשוב החידוש ההוא לגבורת ה' בערך החכמה של טעלעגראף שנתחדרש בדורינו, והנה מצינו מלת שבח מורה ג"כ על לשון השקטה והורדה כמו שכ' משביח שאון ימים וכן חכם באחור ישבחנה וכן בשוא גליו אתה תשבחם שהוא לשון השקטה והשפלה וזה מאמר הכ' גדול ה' ומהולל מאוד ולגדולתו אין חקר וראי' לזה שהרי אנו רואים דור לדור דהיינו דור שלנו לדור שקדמה אם יפגעו זה בזה אז ישבח מעשיך דהיינו הדור שלנו ישבח ומשקינו וישפיל מעשיך אשר הי' נחשבים אצל הדור שעבר לגבורה ולפלא ולערך חכמת והמצאות שהמציאו בדורינו אין זה נחשב לגבורה רק למעשים פשוטים אך המה גב רתיך יגידו המה מפארים ומהללים גבורת ה' ע"י המצאתם וחידושם, וכיון שכן ראינו בעינינו שכל דור הבא משפיל ומשקיט הגבורת שהי' קודם וחדושת ופלאות יגידו, וזה גופא ראי' שאין חקר לגדולת השי"ת כי לעולם הדור החדש ימציאו בחכמתם פלאים אשר לערכם ירדו בשפל גבורת אשר הי' בדור הקודם ולעולם ישן מפני חדש תוציאו ומזה ראי' שאין חקר לגדולת ה', ויראה כי מטעם זה לא האיר ה' את עיני העולם מיד לאחר בריאת העולם שימצאו כל כל אלה החכמות בפעם אחת היינו משום שרצה השי"ת בחסדו הגדול להראות אותנו כי לגדולתו אין חקר ולזאת יחויב שבכל דור ודור יחודש פלאים בטבע כדי שניקח ראי' שאין חקר לגדולתו מה שלא היינו יודעים אם הי' הכל נכון בהמצאות החכמות עם הבריאה יחד וזה שאמר הכ' השמים מספרים כבוד אל וגו' משום שהמה קיימים וראוים כי יחודש הטבע בחכמות נפלאות ויום ליום יביע אומר ולילה וגו' יחוה דעת כי השמים יודעים כי בכל דור ובכל יום יחודש הטבע ומזה ראי' לספר כבוד אל שאין חקר לגדולתו יוצא לן מדברינו אלו שיש לנו ראי' על גדולת הבורא ריבוי ימים והוספת החכמות, והנה ענין טומאת מת כ' בס' אור החיים פ' חוקת כי רק ישראל נטמאו במגע מת ולא הגוי כי רק מחמת התורה שקבלו ישראל, הקליפות הטמאים תאוים לדבק בהן והמשל בזה לשני כלים א' יש בו דבש וא' יש בו צואה, ופינו הכלים הרמשים יתמלאו מיד בכלי שהי' בו דבש, כן אדם מישראל שמת להיותו מלא קדושה בהיות נתרוקן הגוף ובצאת הנפש נתקבצו כחת הטומאה והקליפות הרבה להדבק בהקדושה ולזאת מטמאה במגע ובאהל עי"ש והנה ענין הטומאה מגרע כח הנפש אך חכמז"ל מסרו לנו שהמה כחות הטומאה ויתגלו לבסוף כאשר ישחיתו הנפש ויטמאו אותה וילך בשרירות לבו לעבור תורת הי"ת וזה מאמר הכ' אמור אל הכהנים היא לשון ציווי הוא חוק בלי טעם לכאורה מדוע יהי' הנוגע במת טמא, ושוב אמור ואמרת אליהם לסוף יהי' נתגלה שאמירה זו יש בזה ממש וטומאה גורם השחתת הנפש וחילול שמו ית"ש ולזה מסיים ולא יחללו את שם אלוהיהם וע"ז שפיר אמר המדרש אל תתמה ע"ז כי מצינו ג"כ יום ליום יביע אומר דהיינו שבהוה אין ניכר גדולת השי"ת וברבות העתים יתגלה האמת כן בטומאה יתגלה הקליפה ברבות הזמן וא"ש דקדושים יהיו לאלוהיהם:

ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני וגו' יראה לפרש עפ"י מה שפירש"י בפסוק ויראו כל העדה כי גווע אהרן ויבכו אותו כל בית ישראל ופירש"י האנשים ונשים לפי שהי' אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו ע"כ ואמרו חכמז"ל האב מזכה את בנו בנוי וכח וחכמה וברא כרעה דאבוהו והטבע מחויב שיהי' הבן בטבע דומה לאביו ופירשנו בזה על הא דפריך הש"ס מזמור לדוד קנה לדוד מיבעי' לי, ויראה שראה דוד שבנו כמה קשה ורע טבעו עד שנתאכזר על אביו ומולד בטבעו רע ושיער דוד המלך בעצמו מכח זה דע"כ גם בעצמו נמצא טבע רע ואכזרי מאוד כי ברא כרעי' דאבוהי ומה שנמצא בטבע בנו נמצא באב ורק הוא בעצמו חזק עצמו ומשל על טבעו וברוב השתדלותו מחה את כל מדות הרעות שבטבעו והיפך טבעו לטוב ע"ז שמח מאוד ואמר מזמור לדוד, ועוד מצינו שהכהנים כולם כרובם כעסנים הם וכמו שמבואר במס' ב"ב ר"פ ג"פ דמהאי טעמא תקינו רבנן גט מקושר בשביל הכהנים שהיו קפדנין וממהרין לגרש נשותיהן והנה אם נמצא טבע אב זו בכהנים וסתמא הי' טבע קפדנות ורגזנות גם באהרן הכהן שהי' אביהם של הכהנים ובכל זאת אהרן הצדיק כפה טבעו והפכו עד שעשה שלום בכל העולם וזה לגודל צדקתו וזה מאמר הכתוב הנ"ל אמור אל הכהנים שיזכרו שלא יהי' קפדנים וכעסים ולא יאמרו שכך טבעם רק יזכרו שהמה בני אהרן הצדיק שאף שג"כ הי' לו מטבע זו בכ"מ היפך טבעו לטובה לכן אתם בניו תהי' מרוצים ומיושבים וא"ש.

תוכן העניינים

זקן אהרן (פריד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה