אור ברסלב

זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד

לפורים

לר"ה שנת תרנ"א שנה שנסתלק

מדרש אמרו חכמים בשעה שבא המן להכין העץ קרא הקב"ה לכל עצי בראשית מי יתן עצמו שיתלה רשע זה עליו תאנה אמרה אני נותן עצמי שממנו מביאין ביכורים גפן אמרה אני שישראל נמשלה לגפן רמון אגוז אתרוג באותו שעה אמר אמר קוץ רבש"ע אני אין לי על מה לתלות אתן את עצמי ויתלה טמא זה עלי שאני נקרא קוץ מכאוב נאה לקוץ שיתלה על קוץ מצאו ממנו עשאו עכ"ל. יש להבין מה הי' סברת אילני מאכל שדחקו עצמן שיתלה המן עליהם ולמה זכתה קוץ בזה יראה ע"פ מה שאמרו חכמז"ל כל תענית ותפלות שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית וכ' הבגדי ישע בהגהת מרדכי בסוף יומא וז"ל נ"ל הטעם משום דאי לא הי' כאן פושעי ישראל אפשר כשהי' מדקדקין למעלה במעשה הצדיקים לא נחשב צדקתם לכלום ולא הי' תפלתם מקובלת אבל כשיש ג"כ פושעי ישראל אז כשרואין מעשה צדיקים נגד מעשה רשעים נחשבים צדיקים גמורים כאילו לא חטאו כלל כענין שאמרה הצרפתי [לאליהו הנביא באת אלי להזכיר את עווני ופרש"י עד שלא באת אלי הי' שוקלין מעשי ומעשי עירי והייתי ראוי לנס ומשבאת לא נחשבתי לכלום ע"כ דברי הבגדי ישע. והנה לפ"ז יש לרשעים זכות שעל מעשיהם נחשבים הבינונים לצדיקים גמורים ותפלתן מתקבלת אך יראה דזה דוקא בפושעי ישראל אשר לא רצו להרע לישראל אבל רשעים שרוצים לכלות בני ישראל אין סברה לומר לחשב להם זכות ואין הקטיגור אשר רוצה להרע לישראל יהי' סנגור לזכות אותן ואיך יצרף הקב"ה מעשיהם נגד מעשה בינונים שיבוא מזה זכות ולא מטמא טהור והסברא מחייבת שלא יחשב להם זכות כלל ובזה א"ש דהרי המן הרשע גרם לנו בני ישראל זכות גדול ומצות רבות מקרא מגילה תענית אסתר משלוח מנות מתנות לאביונים וא"כ הרי המן יש לו זכות ולזאת כל עצי בראשית דחקו עצמן שיתלה עליהם כיון שיש לו זכות גדול שישראל יעשו מצות הרבה אך הקוץ טען שפיר וודאי אלו לא רצה המן לעקור שורש וודאי הי' לו זכות אבל עכשיו הרי הוא קוץ מכאוב ואין שום זכות לכן ראוי ונכון שיתלה עליו מחמת שאני ג"כ קוץ המכאוב לבריות ונאה לקוץ שיתלה על קוץ וא"ש:

חייב אדם לבסומי בפורי' עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי והוא ענין פלא מה דמיון יש ארור המן לברוך מרדכי. נראה לפרש בהקדים מה שראיתי בספרים לדקדק מדוע בעשרת הדברות הראשונות והאחרונות ביחיד אומר לא תרצח בפתח תחת הצדיק ובצבור אומרים בקמץ תחת הצדיק לפני שאמרו חכמז"ל כי רבים חללים הפילו זה מי שלא הגיע להוראה ומורה הוא פותח פיו בעוד שאינו ראוי על זה נאמר לא תרצח בפתח וכמו דכתיב רבים חללים הפילה והפתח מורה על מי שפותח פיו בעת שאינו ראוי עדיין אך מי שמגיע להוראה ואינו מורה ג"כ רוצח מפני שכתוב ועצומים כל הרוגיה וזה רוצח בקמץ שקומץ פיו ואינו מורה ולהכי נכתב לא תרצח בקמץ והנה ארור המן וברוך מרדכי שווים בניקדתן ואין ביניהם חילוק רק כי בהמן סופו קמץ ומרדכי סופו פתח וקיימ"ל בש"ע לשתות יותר מלימודו אבל לא ישתכר ונמצא שהשותין יין הרבה יסתפקו פעמים בספק אם יוכל לשתות כוס אחד עוד אם לא ישתכרו ממנו ואז יהי' להם ספק אי יפתחו פיהם לשתות או יקמצו פיהם שלא לשתות ואז אם יגיע למדריגה יקיימו המצוה כהלכתא דחייב אדם לבסומי. עד דלא ידע בין ארור המן דהיינו קמץ שלא ישתה עוד או ברוך מרדכי בפתח ויפתח פיו לשתות עוד ובהגיע למדריגה זו קיים המצוה כהלכתה וא"ש ונכון:

תוכן העניינים

זקן אהרן (פריד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה