אור ברסלב
זקן אהרן (פריד) דרוש לר"ה שנת תרל"ד

זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד

דרוש לר"ה שנת תרל"ד

סליק ספר דברים דרוש לשבת שחל בראש השנה שנת תרל"ב

היום הרת עולם היום יעמוד במשפט כל יצורי עולמים כי היום ראש השנה נולד העולם כי האדם שהוא תכלית העולם לתקנו במעשיו הטובים נברא ביום הזה והיום נצטוה אדם הראשון כי אמר לו השי"ת ביום אכלך ממנו מות תמות והיום חטא אדם הראשון ואכל מעץ הדעת וטענו המלאכים שמיד ימות והשי"ת גמל אותו ברחמים כי ביום היינו יומו של הקב"ה וחי תתק"ל שנים ואמר הקב"ה אתה סימן לבניך כשם כשנכנסת היום בדין ויצאת ברחמים כן בניך יכנסו לפני בדין ביום הזה ויצאו ברחמים וזהו כוונת תפלתנו במה שאנו אומרים ודבריך אמת וקיים לעד שאנו מבקשין מהשי"ת שהקב"ה יאות ויקיים דבריו אשר הבטיחנו שבהיום הזה נכנסים לפניו בדין ונצא ברחמים כי קדוש היום לאדונינו היוצא מזה שהקב"ה יחוד היום הזה מכל שאר ימי השנה להיות דן את העולם ושוקלין מעשה האדם מצותיו ועבירות ועפ"י דין ומשפט יוחק היום בספר מי לחיים ולשלום ולפרנסה ולשלום ומי להיפוך וכמו שאנו אומרים ובריאות בו יפקדו לחיים ולמות ויש כאן שאלה גדולה לרבותינו זצ"ל הרי אנו מאמינים בכל לב ובכל נפש כי הכל גלוי וידוע לפניו והכל נסקרים בסקירה אחת ונגלה לפניו כל תעלומת תבל ואין שכחה לפניו והוא זוכר כל הנשכחות הכל ברגע אחת א"כ למה הרעש הזה לפרסם יום הדין לשקול מעשי אדם וכבר כתבו יש מרבותינו שדבר זה היא סתום ונעלם חוק בלי טעם ואמר כי זאת כוונת הכתוב תקעו בחודש שופר להכריז על הדין בכסא ליום חגינו כי באמת חוק הוא לישראל כשאר חוקים בתורה משפט לאלהי יעקב. והנראה לדעתינו עפ"י משל מלך גדול שהי' לו הרבה בנים מהרבה נשים והי' כל מגמתו להדריך בניו ולגדלם על ברכי החכמה ומוסר ויען כי בארצו ובעירו לא הי' ביכולת לנהלם על מבוע החכמה והמוסר מחמת שרירות לבם ורב טובם שלח אותם לארץ אחרת ושלח שמה מורים ומנהלים שיורו אותם וילמדם חכמה ומוסר והנה הגיעו הרבה אנשים וישטינו על הבנים לאמור הנה הרעו מאוד במעשיהם לא ילמדו חכמה ולא מוסר אדרבה המה מוסיפין לעשות הרע גנוב וגזול ונאוף גם פניהם השחת מתואר פני המלך והמה דומים לשחורים עד כי אחת דתו להמית אותם לבל יתחלל כבוד המלך אך באו ג"כ אנשים אחרים מאוהבי בני המלך ויספרו ויהללו מעשי בני המלך שהמה טובים ומשובחים מאוד ולא ידע המלך למי יאמין ויגמר המלך בלבו כי ילך בעצמו למקום הבנים מלובש בפרצוף על פנים כדי שלא יכירו אותו הבנים ולא ידעו מביאתו כלל ויתמהמה שם איזה זמן וכל מה שיראה בעיניו לזה יאמין שאמת מי מבניו שימצא בזמן זה נוהג כשורה ולזה יצליח ולאותו הבנים שירעו דרכם באותו זמן יעניש ביענוים קשים זאת השיב המלך להמששטוינים ואמנם הי' להמלך אשה אחת אם מקצת הבנים, אהובה לו מאוד אשר לה גילה תמיד כל סודותיו ומסתריו וגילה לה ג"כ זמן המיועד שילך המלך להראות פנים אצל הבנים ותמהר האשה ותודיעה לבניה בנכתבה לאמר כזאת וכזאת יעץ המלך ועתה זאת עשו בניו רחצו הזכו אתכם מכל טינוף וגיעול ולבש בגדי חן ותפארת ותהי' מוכנים ללמוד בהתמדה ביום פלוני כי אזי יבוא המלך בהסתר פנים ואם ימצא אתכם כשורה אז יצליח אתכם ויתר בניו יחרים וכן עשו הבנים ויבוא המלך וקבל נחת מבניו והצליחם בכל טוב ויתר בניו שקלקלו דרכם החרים עד כאן המשל, והנמשל בזה השי"ת שמו הוא המלך והוא ברא כל העולמים וכל אומות העולם ותכלית בריאת האדם הי' למען השלם נפשו בבחור לו דרך הטוב כתיב בהנחל עליון גוים וגו' כי חלק ה' עמו דהאומות המה בבחינות בני פילגשי המלך כי חביבין כל האומות שנברא בצלם אלקים דהיינו בבחירת שלימות נפשם וחביבין ישראל שנקראו בנים כי רק אנחנו נקראים בנים מחמת קדושת התורה והנה ידוע שממעשים שעושין האנשים נבראו מליצים ומקטריגם וכמו שנאמר באין מליץ יושר מול מגיד פשע הרי שיש מלאכים שהמה מליצי יושר מול מגיד פשע וכולם באו לפני השי"ת לקטרג על כל האדם להמית אותם וליטול נפשם וממונם כמו שנאמר קץ כל בשר בא לפני שאותן המגידי פשע ומקטריגים המה נקראו קץ כל בשר מפני שמביא כל אדם לקיצו ולמיתתו והקב"ה משיב להם שהוא בעצמו יבוא ביום אחד בשנה לראות מעשה הבנים וכל מי שאמצא אותו בשעה זאת טוב הוא יקבל טוב וחיים ממנו אבל מי שאמצא אותו רע אשלם לו רע:

והנה התורה הקדושה היא אמנו וכמו שנאמר אל תטוש תורת אמך והיא אהובה וחביבה לפני השי"ת וכמו שנאמר ואהי' אצלו שעשועים יום יום ונתגלה לנו ע"י אמנו התורה הקדושה אהובתו של הקב"ה שיום הדין הוא יום הזה שבו המלך יושב על כסא הדין ונתגלה לנו עפ"י תורתינו הקדושה שאין הקב"ה דן את האדם אלא לפי מעשיו של אותו שעה וכמו שנאמר כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם וכמבואר במס' ר"ה ט"ז ואיתא במדרש שאמרו מלאכי השרת מי שבניו עתידים להמית את בנך בצמא אתה מעלה לו את הבאר אמר באותו שעה צדיק הוא או רשע אמרו צדיק אמר להם באשר הוא שם אין אנו דן את העולם אלא לפי אותה שעה ועכשיו אתם בנים צריכים אתם להכין עצמיכם שתהי' ברורים וטהורים לפניו ומה נעשה על עבירות שעברו עליו כבר אמרי חכמז"ל ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם צדקה צעקה שינוי השם שינוי מעשה יראה שכיון לדברי הפייטן תשובה תפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה כי צדקה היינו צדקה וצעקה היינו תפלה ותשובה היינו שינוי שם ושינוי מעשה כי לתשובה צריכין שני דברים חרטה על העבר וקבלת טוב על העתיד וחרטה היינו אותו האיש שעבר הוא הי' איש שוטה וטיפוש ואנכי כעת איש אחר מבין וחכם וזה נקרא שינוי שם ושינוי מעשה הוא להטיב דרכיו מכאן ולהבא ועוד אמרו שם שלשה דברים מזכירן עוונת של אדם קיר כטווי ועיון תפלה ומוסר דין טל חבירו יראה עפ"י שפרשנו האבות הן הן המרכבה כי רבותינו אמרו אף שהעיקרים המנה שלש עשרה מ"מ המה נכללים בשלשה ואילו הן מציאות השם עם פרטיו שאינו גוף והוא קדמון הב' תורה מן השמים ופרטותיה, והשלישי שכר ועונש לפי המשפט וצדק וביאת המשיח ותחיית המתים. והנה כל אחד מהאבות השריש יסוד אחד אברהם אבינו השריש בעולם מציאות הבורא וכמ"ש ויקרא אברם בשם ה' אל עולם כי זולתו לא ידעו כל הדור את ה' והיו אדוקין בעבודות צבא השמים כנודע ומפורסים, יצחק השריש שכר ועונש כידוע שיצחק הוא מדת הדין ורצה לברך את עשיו שהוא הבכור המגיע לו עפ"י דין הבכורה והברכות יעקב אבינו השריש תורה, מן השמים וכמו שנאמר ויעקב איש תם יושב אוהלי' וי"ד שנה נטמן בבית שם ועבר וזהו הכוונה האבות הקדושים המה המרכבה שהמה היסודות שבית ישראל בנוי עליו ואמרו רבותינו שאלו השלשה יסודות אבותינו הקדושה המה נאמרים בשלשה ברכות דמוסף מלכיות המה מציאות הבורא ית"ש זכרונות הווה משפט צדק שכר ועונש שופרת הוא קבלת התורה הקדושה הנתנה לנו בקול שופר וזהו מרמז לנו הש"ס ששלשה דברים המה לנו מוכריחים להאמין כי מי שאינו מאמין בזה אין לו מחילה וכפרה בכלל ישראל, א') קיר נטוי דהיינו אם יסוד הבנין רע ומקולקל אז ממילא כל הבית והקיר נטוי ליפול רמז ליסוד אבן פנה מציאות הבורא ית"ש, וב') עיון תפלה רמז שהתפלה אינו מתקבל מפני שמסיר אזנו משמוע תורה כי מי שיאמין בתורת ה' תפלתו מקובלת עכ"פ רמז לתורה מן השמים, הג') מוסר דין על חברו רמז שיאמין שכל מקרותיו בא מן השמים הן טוב הן רע והכל מפאת שכר ועונש ואל ימסור הדין על חברו כי חברו רק שליח והעיקר מן השמים עוד גילה לנו התורה הקדושה כל שנה שרשה מתחילתו מתעשרת בסופו דהיינו שנתחנן כעניים:

יוצא לנו מדברינו שרק אנחנו נקראים בנים למקום והתורה הקדושה גילתה לן מה לעשות ביום הדין הזה, א') שנאמין שאין הקב"ה רוצה לדון אותנו על העתיד וגם על מה שעבר הלא אפשר בתשובה ג"כ נאמר מלכיות זכרונות שופרות וגם נעשה עצמינו כשרים. והנה רבותיכואם בשאר שנים הוא בקושי לעשות עצמו כרש ובפרט אם ברכו ה' בעושר ובבריאת ובחיים אבל בשנה זו אנו רשים ודלים באמת שאין אנו בטוחים רגע אחת על חיינו על בריאתנו על ממונינו הא כמה אנשים שנטרפו ומתו שלא בקיצם והא כמה יתומים ויתומת ואלמנות נשארו כמה נגידים ירדו מטה לעניים וכל הנזכר בונתנה תוקף לזאת אין לנו אלא להתחנן ולעשות כל מה שידענו בראש להתודות על העבר בין התקיעת בלחש, הב') להתאמץ בתפלת מוסף ולקבל עלינו שלשה אמונת במלכיות זכרונות שופרות, עוד אמרו חכמז"ל תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק יראה כבר כתבו רבותינו ז"ל שצריך התוקע לכוין סודת המקובלת לן בתקועת שופר אמנם אם אין אנו יודעין לכוין עכ"פ תקובל תקיעתינו ונבוא לכם משל מלך גדול הי' שהי' לו בן יחיד נחמד מושלם בכל המעלות והי' חביב ואהבו לו מאוד ופתאום מת עליו ויבך עליו המלך מאוד ויעצב אל לבו ויהי שם איש חכם ואומן נפלא ויבש לו מן שעוה תמונת בנו מושלם מכל איברים והי דמותו ומראיתו ממש כמו הבן ויביאה לפני המלך וישמח המלך בו מאוד עד כי נשק כל האיברים ותנח רוחו מעצבון שלו וברבות הימים מת האומן ונתקלקל הדמות וישב המלך לעצבונו ויקם אש א' ויעש לו על גליון גדול משוך בששר דמות שהי' ג"כ דומה ממש לבנו וישמח בו המלך ג"כ וברבות הימים נתקלקל גם זה ולא הי' אומן מי שיעשה זאת ויעש לו אחד על קלף קטן בלי צבוע רק דמות קטן ויראהו המלך וישמח בו מאוד, הנמשל הוא אבותינו אברהם יצחק יעקב וכל הנביאים הי' בן המלך ממש אשר המלך שמח עמם כמו שנאמר בני בכורי ישראל ונאמר אלקי אברהם אלקי יצחק אחרי כן הי' הצדיקים בדמות הראשון אשר הי' ג"כ דומים ממש לבן ושוב נתמעט הדור והי' בני ישראל דומים ללוח המשוח בששר ובצבע וכעת אנחנו דומים לנייר קטן עם דמות ואף שרחוק מאוד בין אברהם יצחק יעקב ובין הנייר הקטן הזה עכ"ז אנו דומים ולא אומת אחרים לזה אמר תקעו לפני בשופר של איל אף שאין אתם יודעים הכוונה והסודות רק מה שאתם תוקעים בשופר של איל עכ"ז אני זוכר לכם עקידת יצחק ויכתוב אותנו בספר חיים טובים אמן:

תוכן העניינים

זקן אהרן (פריד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה