אור ברסלב
זקן אהרן (פריד) סליק ספר דברים דרוש לשבת שחל בראש השנה שנת תרל"ב

זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד

סליק ספר דברים דרוש לשבת שחל בראש השנה שנת תרל"ב

פרשת וזאת הברכה

באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וצדקינו במשפט המלך המשפט ציווני הבורא ית"ש לתקוע בשופר ביום ראש השנה וכמו שנאמר בתורה יום תרועה יהי' לכם ובאה הקבלה ופירשה לנו הטעם כדי לערבב השטן הוא המקטרג השונא הגדול אשר ניתן לו רשות בהיות מלך יושב על כסא הדין ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות לערוך טענותיו נגדינו בכלל ובפרט ורצונו לעקור חיות ישראל ופרנסתינו ובריאותינו לזאת נתן לנו השם עצה טובה לתקוע בשופר וכמו שנאמר בתורה וכי תבואו מלחמה בארציכם על הצר הצורר אתכם והרעותם וגו' וחייבים אנו להאמין באמונה שלימה שמצות תקיעות שופר יש בה סגולה להבהיל ולהחריד את השטן ויסתתמו טענותיו כמו שיש בתקיעות שופר עוד סגולת גדולות נוראות ויקרות קיבוץ גליות ב"ב יהי' בתקיעות שופר וכמו שכתוב והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו וגו' תחיית המתים יהי' ע"י תקיעות שופר וכמו שנאמר כל יושבי תבל ושוכני ארץ וגו' וכתקוע שופר תשמעו. נמצא בס' מלחמה בשלום לקרב אל השכל לפני המון העם ענין תחיית המתים איך איפשר שגוף אשר מת אלפים שנה וכבר נתערב עפרו בעפר הארץ איך יקום ויתאספו גרגרי העפר להתאחד יובן עפ"י הנראה לנו בחוש כי ספרו החכמים יש אי אחת בחוף הימים אשר שם הברזל מחמת שלא ימצא שם כלל יקר וחשוב מאוד הרבה יותר מהזהב אצלינו והובא שם ממרחק תיבה אחת עם נסורת הברזל במחיר רב מאוד והיה יקר מאוד בעיני המלך והשרים בארץ ההוא ויקר מקרה כי שברה התיבה ונתפזר הברזל בהר חול אשר שם עד כי נתערב הברזל בחול ויחרד המלך מאוד ובא חכם א' ויאמר אל המלך אל נא יחרד המלך אנכי אלקט לך אחת ואחת מכסורת הברזל עד שלא ישאר אפי' כל שהוא ברזל וישחקו עליו כל השומעים כי דימו שאינם במציאות וילך החכם ויביא דף אחד עשוי ממגנעט ויעבור אותו על החול למעלה ובתוכו ויתקבצו כל הנציצי ברזל וידבקו בהדף ע"כ הרי בעינינו נראה ששם השי"ת באבן המאגנעט סגולה לקבץ כל נציצי ברזל אליו ובאמת כי נלאו כל חכמי הטבע ליתן טעם ע"ז והוכרח להודת שזו סוד בבריאה והיא סגולה כמו כן בנקל יוכל להיות שנתן ה' ית"ש בתקיעות שופר הגדול כח אלקי סגולת להחיות המתים ולקבץ כל עפרירות של כל אדם ואדם אשר יזכה וכמו כן יש סגולה וכח אלקי קדוש ונורא בתקיעות שופר בר"ה להבעות ולערבב השטן והשכל מחייב ג"כ כיון שבאחרית הימים סופו להיות כלה באשון מחמת תקיעת שופר דקיבוץ גליות ותחיית המתים וכמאמר ותעבור ממשלת זדון מן הארץ בהיל בשמעו תקיעת שופר ונזכר סופו ואחריתו:

ואמנם תכלית היוצא מן התקיעות ומן מה שבהיל ומעורבב השטן הוא שע"י זה נסתם פיו ואינו מקטרג וממילא נסתלק מידת הדין ונהפוך למדת הרחמים וכמו שנאמר עלה ה' בתרועה ה' בקול שופר והנה לקרב אל השכל מה היא מדת הדין ומדת הרחמים לפי פשוטו יראה כי ידוע מבעל העקדה כי משפט הכולל הנעשה ונתיסד עפ"י מחוקקי המדינה הוא כולל לכל אדם מלבד הסיכסוכים שיש בין אב לבניו שבזה לא שייך חוקי משפט כי האב הוא העד והוא הדיין והוא מכלכל אותם כרצונו ואם יחטאו לו אז יענישום בעצמם ואין על זה שום חוק ומשפט קבוע והנה אם יקר מקרה שבן השופט יחטא ויעשה עול אז הדין הניתן להביא משפט זה לפני משפט הקבוע ולדון אותו עפ"י החוק ולא יכול השופט לומר אציל אותו מהדין ואנכי אעניש אותו כמשפט אב על הבן אך כ"ז אם יש תובע על הבן אבל אם אין כאן תובע ולא מקטרג אז יאמר נא האב השופט כיון שאין משפט זה נוגע לשום אדם רק נגדי אין כאן מקומו כי כאשר אבוא לבית מנוחתי שם אעשה כרצוני וכמו כן מדת הדין הוא משפט קבוע לכל באי עולם ואין חילק בזה מי הוא הנתבע אפי' ישראל שנקראים בנים למקום כמאמר בני בכורי ישראל כיון שנידן בדין המשפט הכל שוה אבל יש מדת הרחמים הוא אם אנו חוטאים רק להשי"ת ואין עלינו שום מקטרג אז הוא ית"ש דן אותנו ברחמים כרחם אב על בנו. כל השנה השטן בא ומקטרג על ישראל והיינו המקריבים שנתהוו על עוונות המה תובעים אותנו והקב"ה אומר לו המתן עד ר"ה אז ואשב בדין ואם ביום רה"ש נעלם ונסתם פי השטן מקטרג אז אין כאן תובע על ישראל וממילא אומר השי"ת אין כאן מקום לדין את בני וכשעלה למקום מנוחתו אז אדון אותנו ברחמים כאב את בנו וזה מעשה השופר שגורם שהשטן נסתם פיו ואז הקב"ה ה מן מקום הדין למקום הרחמים וכמו שנאמר היום יעמוד במשפט וגו' אם כבנים רחמינו כרחם וגו' וזה הכוונה עלה אלהים בתרועה דע"י התרועה עלה מדת הדין ונהפכה למדת הרחמים וזהו ג"כ הפי' אל תבוא במשפט וגו' שלא ידון אותנו במשפט הכולל רק מלפניך משפטינו יצא. אך מה נעשה היום הזה שהוא שבת קודש ואסר לן תקיעת שופר במה נבוא לסלק מדת הדין ולהעלות למדת הרחמים אך אמרו חכמז"ל במדרש על פסוק ברוב עם הדרת מלך אמר ר' סימון אמר הקב"ה אימתי אני מתעלה בעלמא בשעת שישראל נאספים לבה"כ ובה"מד ונותנין שבח וקילוס ובאותו שעה שהן נאספים ושומעים הגדה מפי חכם אני מתעלה בעולמי ואומר למלאכי שרת בואו וראו עם זו יצרתי לי כמה הן משבחין אותי באותו שעה הן מלבישין אותי הוד והדר עוד אמר במדרש בשעה שחכם יושב ודורש אני מוחל ומכפר על ישראל הנה מצאנו תרופה להשלים החסרון לומר דברי הגדה כדי שיתעלה הקב"ה ויונתק מדת הדין ויכפר עוונותנו וזה איפשר כוונת הפייטן באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וצדקנו במשפט דהנה בשבת קודש שאסר לנו התקיעה שהיא מליץ יושר תמיד מול מגיד פשע שהוא השטן ורק בתקיעת שופר אנו מבהילים אותו ובשבת שאין מליץ יושר אז יש תקוה ותרופה שתגיד ליעקב דבר חוק ומשפט התורה נקרא חוק ומשפט וכמו חוקותיו ומשפטיו ותגיד לשון הגדה והכוונה לומר ליעקב ולישראל דברי הגדה בתורה וע"י זה יתעלה השי"ת וילבישו אותו הוד והדר ואז ימלא עלינו ברחמים ויצדיקנו במשפט וא"ש:

תניא אמרו מלאכי שרת לפני הקב"ה מפני מה אין אומרים ישראל שירה בר"ה ויוהכ"פ דהיינו הלל אמר הקב"ה אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל אומרים שירה יש להבין מדוע דוקא הלל לא יאמרו ושאר שבחים ושירות אומרים כמו הלל הגדול ונשמת וכדומה, יראה דהנה אמרו חכמז"ל כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו ענין הכבוד שבעולם לא יתכן כבוד ואינו חשוב לנכבד רק בהיותו המכבד איש דומה לנכבד עומד בבחירת חפשי ואינו מוכרח כלל לתת כבוד לחברו כשני מלאכים שא' נותן כבוד לחברו אבל כבוד שנותן הבן להאב והעבד לאדונו כיון שהוא מוכרח ואונס על כך אינו נחשב לכלום ומעתה יש להבין איך יבקש השי"ת כבוד מאתנו ומה דמיון יש לנו להבורא ית"ש עד שיבקש ממנו כבוד ואל מי תדמיונו ואשוה יאמר קדוש אבל יראה עפ"י מש"כ בספרי אין כאל ישורין ישראל אומר אין כאל ורוח הקודש אומרת כאל ישורין ישראל אומר מי כמוכה באלים ה' ורוח הקודש אומרת אשריך ישראל מי כמכה ישראל אומרת שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד ורוה"ק אומרת מי כעמך ישראל גוי אחד והוא פלא דמה כוונתם בזה יראה דיש לנו ישראל עם קדוש דמיון על שלשה אופנים להשי"ת:

אופן הא') עפ"י מה שפרשנו בפסוק אתם ראיתם וגו' ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את מצותי והייתם לי סגולה כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש יש להבין כי לכאורה הי' לו להשי"ת לבטוח אותנו בבטחון חזק ויותר בעושר וכבוד וכמו שאמר במקום אם בחקתי תלכו וגו' והשיג לכם דיש את בציר ולמה עתה בראשית התקשרות שהי' השי"ת עמנו בחר דוקא בבטחון עז עם סגולה וממלכת כהנים אבל יובן כי אם אמת שימצא בעולם דברים חשובים ויקרים כמו שהיא סגולת מלאכים וכמו שפירש"י סגולה דבר אשר המלאכים גונזים אותו כמו אבן יקר אשר לא נמצא תמורתו בעולם מ"מ אצל השי"ת שהוא בורא כל העולמים ויכול לברוא כהנה וכהנה איזה דבר יהי' יקר אצל השי"ת אבל מ"מ יש דבר חשוב אצל השי"ת והוא הצדיק כיון שהקב"ה גוזר על הטיפה מה יהי' ואלו צדיק ורשע לא קאמר רק האדם עצמו בבחירתו עושה עצמו צדיק הרי זה חשוב אצל השי"ת מאוד כי בבחינה זה שוה לאל ית"ש כמו שהוא בורא ולא נברא אף הצדיק הוא בורא ולא נברא כי הוא עושה את עצמו ובזה יובן דהקב"ה אמר הנה אם שמוע תשמעו בקולי לא אבטיח אתכם בעושר וכבוד כי זה אינו חשוב אצלי כלום רק אומר לכם והייתם לי סגולה וגו' זהו המדריגה היותר גדולה אדם שיוכל להיות נמצא בעולם כי היתכן שיהי' אצלי עוד דבר חשוב בעולם כי לי כל הארץ ירצה הבריאה כולה הנכלל בתיבת הארץ לי הוא ובכוחי בראתי ואוכל לברוא עוד כהנה וכהנה כי היפלא מה' דבר רק הצדיקים יהי' לי סגולה וממלכת כהנים ובן יקיר כמאמר הבן יקיר לי אפרים ואז כיון שהם בני וחשובים ויקרים ממילא כל הברכות מסורין בידכם:

אופן הב') דומין הצדיקים להשי"ת כי כמו שהשי"ת ברא כל הבריאה יש מאין גם הצדיקים הוא בורא יש מאין כי האדם הוא מגוף ונפש והגוף הוא באמת אין כי עפר אתה ואל עפר תשוב אבל הנפש היא היש שהיא חלק אלקי ממעל וכמאמר נר אלהים נשמת אדם אבל כשהיא באה בתוך הגוף איננה רק אור דק מאוד ונתנה בגוף כדי להוסיף שמן ואורה ע"י תורה ומצות כדי שתאיר לעולם ונמצא הצדיק מוסיף תוספת אור בנפש שהוא היש שקיים בנצחיות לעולם וממה עושה הצדיק יש זה מהחומר האין ע"י מעשה הגוף עשיית המצוה ודיבורו בתורה והילוכו בדרכי ישרים הרי הוא בורא יש מאין וגם אמרו בזהר הקדוש על פסוק לאמור לציון עמי אתה אל תקרא עמי אלא עמי אתה כלומר לאמר לאותן הדברים המציונים שאדם מחדש בתורה עמי אתה אומר לו הקב"ה אתה שותף עמי ומה אני בדבר ה' שמים נעשו אף אתה בדיבורך עושה שמים הרי דהצדיק ע"י חידושי תורה עושה שמים הרי דומה להשי"ת שהוא מהוה יש מאין.

אופן הג') וצד נצחיות שלנו אנו דומין לבוראינו וכמו שאמר נעים זמירות בתהילים ק"ב לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים המה יאבדו ואתה תעמוד וכולם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלופו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו בני עבדיך ישכנו וזרעם לפניך יכון הרי דאין נצחיות לשום בריית שמיים וארץ רק לנו ישראל הרי ע"י התורה והמצות אנו קיימים לעולמי עד וכמאמר ואתם הדביקים בה' חיים כולכם היום ובזה יובן הספרי הנ"ל הנה אנחנו ישראל אומרים אין כאל ירצה כל המציאות כולם ברואים ונבראים רק השי"ת לבד הוא האל הבורא וע"ז משיב הרוח הקודש כאל ישורין שגם ישראל הצדיק אינו נברא כי הוא ברא א"ע בבחירתו הטוב ובחירתו וצדקתו וכמו שנאמר ויקרא לו אל אלקי ישראל ודרשו חכמז"ל שאלהי ישראל קרא ליעקב אל ה"ק ישראל אומרים מי כמוך באילים יהו"ה השם הוי' מורה על שמהווה את העולם יש מאין ורוה"ק אומרת אשריך ישראל מי כמוך שגם הצדיקים עושה יש מאין ע"י התורה והמצות הוא מוסיף אור בנפש ובורא שמים חדשים וכמו שהיית מחי' מתים אף הצדיקים החיו את המתים כמבואר בפסוק ובגמרא הגי' ישראל אומרים שמע וגו' יהוה אחד על אחדותו לעולם שהוא מורה על נצחית השם גם רוח הקודש משיבה מי כעמך ישראל גוי אחד שגם אנו חשובים אחד לעולם כנ"ל הרי שבג' בחינות אנו עם ישראל חשובים מאוד בעיני השי"ת וממילא בודאי אינו מבקש כבוד והלול רק ממנו ולזאת אנו אומרים הלל כי עיקר ההלל הוא מה שנאמר הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו ואמת ה' לעולם הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו יש לדקדק בתחילה כתיב כי גבר עלינו חסדו ואח"כ אמר לעולם חסדו אבל הוא הדבר אשר דברנו דאצל אומת העולם החסד שעושה עמם השי"ת איננו לעולם מחמת שהמה כלים ומתים ואינם חיים חי' נצחית אבל אצלינו עם ישראל החסד הוא לעולם מחמת שאנו קיימים לעולמי עד וזהו הפי' הללו את ה' כל גוים כי גבר עלינו חסדו דהיינו כ"ז שאנחנו חיים ואמת ה' לעולם אז יהי' ה' רק אמת לעולם אבל לא חסד ואמנם הודו לה' וגו' כי לעולם חסדו יאמר נא ישראל אצלנו גם החסד לעולם יאמרו נא יראי ה' כל"ח:

ובזה יובן עוד הפסוקים שבהלל ה' זכרנו יברך וגו' ברוכים אתם לה' עושה שמים וארץ דכל צבא שמים וארץ אינם ברוכים וחשובים לפני ה' לברך ולהלל אותו רק לנו עם ישראל וזה מחמת שלשה בחינות הנזכרת א' השמים אינם חשובים כי השמים שמים לה' הלא הם אינן עושין ומחדשין כלום רק ה' אשר ברא וחדש אותם וממילא אינם חשובים לומר שירה ומצד בחינה שנית והארץ נתן לבני אדם כל החכמים שבעולם המחדשין לא יוכלו לבראות שום דבר יש מאין רק יש מיש דהיינו מאיזה חומר שנכלל במלת הארץ אבל השי"ת הוא המחדש יש מאין וממילא אינם חשובים וצד בחינה הג' ית"ש חי וקים לעולם אבל הנה צבא שמים וארץ כולם יכלו וזה לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה אפשר דקאי על צבא השמים שיהושיע אמר שמש בגבעון דום אבל המה כולם יכלו ורק ואנחנו דיש בנו כל השלשה בחינות הנ"ל נברך ה' מעתה ועד עולם לנצח נצחים זהו עיקר כוונת הלל אך כ"ז יתכן אצלינו אחר יוה"כ ואנו עושים תשובה ואנו אז בטוחים שאנחנו נכתבים ונחתמין בספר חיים טובים אבל מר"ה עד יו"כ שספרי חיים וספרי מתים פתוחים ויש חיים בגוף ומיתה בגוף ויש חיי' בנפש דהיינו שזוכה אדם ע"י מצותיו שעשה שנכתב בספר החיים והוא תחת השגחת השי"ת והוא המצילו ומשמרו מהשטן ומכל מיני מקטרג וכן להיפוך ח"ו ועדיין אנו צריכין לעשות תשובה ותפילה וצדקה שנזכה לחיי הנפש וחיי הגוף ואין אנו בטוחין לומר לא המתים וגו' ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם וזהו שאמר השי"ת אפשר מלך יושב על כסא הדין וספרי חיים וגו' פתוחין ולכך לא נוכל לומר הלל:

הנה רבותי הגיע העת שכולנו נשוב בתשובה שלימה ונרבה בתשובה תפלה וצדקה מפני שמחויבין אנו לדמות בנפשינו שאנחנו בינונים לא צדיקים גמורים ולא רשעים כי מאחר ששוקלין היום הזה כל מעשי האדם ולא כפי סכום הריבוי ומיעוט מצות ועבירות יחשב אלא לפי שיקול, ושיקול זה הוא בדעת הבורא ית"ש שאל דעות ה' ולו נתכנו עלילות ויש עבירה אחת ששקולה נגד הרבה מצות ויש מצוה אחת ששקולה נגד הרבה עבירות ולפ"ז אפי' מי שנהג כל השנה ביראת ה' ועשה הרבה מצות אולי ח"ו עשה עבירה אחת שהיא שקולה נג כל המצות וכן הרשע יחשב אילו יעשה הרבה מצות תשובה תפלה וצדקה ויהי' מצוה אחת מכריע ונכתב ונחתם לחיים טובים והעיקר שנתפלל היום תפלת מוספים ביראה ובכוונה ובפרט בעת אשר נאמר עלינו לשבח כאשר פירשו רבותינו בספר חיי אדם כי העיקר אמונת ישראל שנאמין שאנחנו מובדלים משאר אומת בד' דברים, הא') העמים ילכו בשם אלקיו ואנחנו בשם ה' אלהינו והוא בכבודו משגיח עלינו, הב') ההנשמה, שנשמה שלנו הוא חלק מאור של הקב"ה וכמש"כ נר אלהים נשמת אדם ואתם קרוים אדם אבל האומת נפשם אצולה משרים שלהם, הג') היא התורה כי כל העמים יש להם חוקים ונמוסים אבל לנו יש תורה מן השמים וכמאמר מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, הד') היא הנחלה כלי נחלתינו היא ארץ ישראל הקדושה ולהם נחלק כל העולם וזהו שאמר בשבח עלינו א' שלא עשנו כגויי הארצות היינו הנשמה כי על הנפש שייך לשון עשיי' וכמו את הנפש אשר עשו בחרן, הב' ולא שמנו כמשפחות שימה שייך על התורה וכמו שנאמר שימה בפיהם וכן שם שם לו חוק ומשפט וזאת התורה אשר שם משה, הג' שלא שם חלקינו הוא הנחלה בא"י, והד' גורלנו הוא נפלנו בגורל של השי"ת כי הוא אלהינו ואם כה נעשה ונרבה תשובה תפלה וצדקה אז נכתב לאלתר לחיים טובים בספר חיים טובים ובספר גאולה וישועה אמן:

תוכן העניינים

זקן אהרן (פריד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה