זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן קפט
רב שלום וברכה לי"נ אוצר כלי חמדה רב ההערכה ה"ה הרב המאה"ג חריף ובקי טובא כש"ת מו"ה אברהם שלמה כ"ץ נ"י רב בעיר נעמעדיא יע"א: יקרת מכתבו הגיעני, וע"ד אשר שאל אם דעתי מסכמת להדפיס נוסח התפלה אודות החולי הידוע ר"ל, אשר ממקום קדוש יהלך, כאשר גם תח"י נמצאת פתשגן זה אשר נדפס מאז, ואינו בנמצא כעת, בוודאי מצוה רבה יעשה בזה וזכות הצדיקים המחברים יעמוד שירחם הית"ב וישמע שועתינו ויסיר ממנו ומכל ישראל עמו כל חולי וכל מדוה וכל צער אמן, ובענין מ"ש רמ"כ נ"י אם יש להתפלל תפלה זו גם במקומות אשר לא שלטה שם החולי. הנה בענין חולי זה לא נתברר בפוסקים אם הוא מכה מהלכת או לא, הנה בר"ן במשנה דתענית פ"ג דתנן וכן עיר שיש בה דבר אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותי' מתענות ולא מתריעות וכו' פי' בירושלמי וכל סביבותי' מתענות וכו' שכן מצינו ביהכ"פ מתענים ולא מתריעים פי' אם הי' הצרה עליהם הכל מודים שמתענים ומתריעים אבל מפני שאין הצרה עליהם הם דומים לר"ה ויוהכ"פ שהם ימי בקשת רחמים וכו'. וכן עיר שיש בה דבר וכו' וכל סביבותי' וכו' כדי להשתתף עמהם בצרתם ולבקש עליהם רחמים ע"כ. וכן כתב למעלה גבי וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים וכו' וכל סביבותי' מתענות אחרים מתענים כדי להשתתף עמהם בצרתם ולבקש רחמים עליהם כשם שמתעני' בעיר שיש בה דבר וכו' שאינו אלא להשתתף בצרתם, שהרי אינו מכה משולחת ע"כ, וכן נקיט בפשיטות במ"ש ואם הי' דבר וכו' אם אין שיירות הולכות אי"צ להתענות משום דאין זה מכה מהלכת. אמנם הב"י בסי' תקע"ו כשבא להתיישב בדעת הרמב"ם שלא נקיט הלשון דנקיט במתניתין רפ"ג שעל אלו מתריעי' בכל מקום" דמשמע על שאר צרות כגון חרב ודבר אין מתריעים במקומות הרחוקים לפי שאינה מכה מהלכת וכו' כ' הב"י דהוקשה לו לרמב"ם ז"ל היכי מצינו למימר דדבר אינו בכלל מכה מהלכת והלא הדבר ידוע שאין בעולם מכה מהלכת ומתפשטות יותר ממנה וכו'. ומסיק הב"י בדעת הרמב"ם ז"ל מאי דקאמר במתני' ועל השדפון וכו' מפני שהוא מכה המהלכות, הפירוש למה כשיש צרה בעיר סביבותי' מתענות מפני שכל מכה שיש בעיר בעיר דרכה להיות מהלכת ומתפשטת לסביבותיה ע"כ. ולענ"ד יש לקיים כדברי שניהם דבאמת הדבר בעצמו מהלכת כחי' וכחרב כו' דדבר בעצמו אינו מהלכת רק ע"י האנשים דלוויי' ואתי' בהדי' וכדאי' בגמ' תענית כ"א ע"ב דשמואל גזר תעניתא בנהרדעה שהוא בבבל משום שא"ל איכא מותנא בי' חוזאי אע"ג דהוי שפחה ושפחה מ"מ כיון דשכיחא שיירתא דלוויי' ואתיא בהדה, ועי"ז מקרי מכה מהלכת עש"ה בגמ' דצ"ע לכאו' דשם כ"א ע"ב השיב שמואל כששאלוהו והא מרחק אמר ליכא מעברא הכא דפסק לי'. ולקמן שם בגמ' כדפריך טעמא דשפחה וגבירה וכו' והא א"ל לשמואל וכו' תי' כיון דאיכא שיירתא וכו' משמע אבל בלי שיירות מצוייות לא צריכי' להתענות, ומצאתי אח"כ בפי' רבינו גרשום דגריס לעיל מעברי מפסקי כלומר שיירות מצוייות שעוברים במעברות וכו' צריך לומר דהוי מפ' מפסקי מלשון גמ' מגילה רבנן דעיילי פסקי פסקי וכיון שהעלינו דדבר מקרי מהלכת ממי' הוי כשאר מכה מהלכת כגון בשדפון וירקון שפסק הרמ"א ז"ל דמתריעים רק בהפרכיא שלהם ושדפון וכו':
קראו במשנה מכה מהלכת ומכת דבר לפי הנ"ל באותה מדינה דשכיחי שיירתא כמבואר בגיטין מקרי באותה מדינה מכה מהלכת משא"כ ממדינה למדינה, והי' ראוי לפי"ז להיות ג"כ מתענין ומתריעים בכל המדינה מ"מ בלא"ה כ' המג"א בסי' תקע"ו סק"ב דאין מתענין בשעת הדבר, ומ"מ דברי הב"ח הנ"ל צע"ג שכ' וז"ל, ומשמע דבחו"ל אם אין שיירות הולכות וכו' ממדינה למדינה אי"צ להתענות כיון שהם רחוקות משום שאין מכה מהלכת, ודברים אלו נפלאו ממני דהא גם במכה מהלכת אי"צ להתענות ממדינה למדינה כרמ"א שם בשם הר"ן הנ"ל וצ"ל דכוו' דלרבותי' נקיט אע"ג דדבר מהלכת ומתפשט, יותר משאר מכות כב"י הנ"ל מ"מ אינו מהלכות ממדינה למדינה:
היוצא לנו מזה שראוי לעשות בזה במדינתינו כשיש אפילו במקצת המדינה חול' הנ"ל ר"ל ראוי בכל המדינה להשתתף בצרתם ולבקש עליהם רחמים דהא גם בא"י אפילו בגבירה וגבירה הלכה כך הוא כמבואר בפוסקים מצה"ד שסביבותיה מתענות, אבל מבקשים עליהם רחמים ומשתתפים בצרתם כרמב"ם ושו"ע תקע"ו, רק אין מתענים השתא כנ"ל, אבל ראוי להתפלל ולבקש רחמים עליהם והשי"ת השומר עמו ישראל לעד ישלח רפואה שלימה לכקע"י ויציל אותנו בכלל כ"י עם ק' מכל צער וחולי ונזכה לבשורת מבשר טוב משמיע שלום משמיע ישועה בבי"א, ורומ"כ יזכה להיות גם בזה ממזכי הרבים להתפשט תפלה הנ"ל בכל תפוצות הגולה, דברי ידידו דש"ת: