אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן קע

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן קע

שו"ת זכרון יהודה - סימן קסט

בעזהי"ת ברהוחסה"ג:

עמג"א סי' ש"א סקנ"ח כתב דמ"מ עשרה בנ"א מותרין לטלטל דבר השרוי במים משום דמדכרי אהדדי עש"ה, ויסוד הלכה זו ממשנה קמ"ז ע"א הרוחץ כו' ונסתפג, לא יביאם בידו אבל עשרה בנ"א מסתפגין, ומביאין אותה בידם וקאמר בגמ' התם כיון דרבים נינהו מדכרי אהדדי' והגם דהלכה דמשנה זו לא קיי"ל להלכתא אלא כר"ח ב"א אריו"ח מסתפג אדם ומביא אותה, כ' המג"א היינו כמ"ש הר"ן ז"ל דא"א לעמוד בלא רחיצה לפי מנהגן וטבען אז והוי גזירה שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בה, אבל עכ"פ בשאר דברים כדומה שיש לחוש שיבוא בהם לידי סחיטה אסור להביאו בידם ורק לרבים שרי זת"ד המג"א עמנחצהש"ק, ותמי' לי טובא מהא דקיי"ל יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת אין תוקעין בשופר גזירה שמא יעבירנו ד"א ברה"ר. ולא מחלקי' בין יחיד לרבים ולמה לא נאמר גם שם דברבים לא גזרינן. ועכצ"ל כיון דגם ביחיד שייך תקיעות שופר וביחיד חיישינן שמא יעבירנו, לא פלוג רבנן, ואף דבמילה כ' הר"ן ז"ל דלא שייך שמא יעבירנו משום שאחרים יזכירו אותו, היי' משום שאחרים אינם טרודים ע"כ יזכירוהו אבל בדבר אחר זולת זה לא מחלקינן בין יחיד לרבים, בשלומא על הגמרא הנ"ל לא קשיא דקאמר שזה הוא הטעם דמתני' דעשרה בנ"א מסתפגין ומביאים, משום דמדכרי אהדדי, די"ל שבאמת מכח דא"א לעמוד בלא רחיצה וסיפוג, מקילים וסמכינן אסברא דמדכרי אהדדי, אבל המג"א דקאמר בכל דבר אחר שיש לחוש לסחיטה סמכי' דברבים מדכרי אהדדי קשה מהא דתק"ש דלעיל, וצ"ע וצ"ל דהתם בתק"ש הגזירה הוא שמא יעבירנו, קודם שיבוא לתקוע ברבים, משא"כ הכא החשש של סחיטה היא אחר שיספגו רבים אח"כ כשמביאים ג"כ ברבים:

מדכרי אהדדי' והבן היטב, ואולי יען דבלולב לא שייך דרבים יקיימו המצוה ביחד דהא צריך לקיחה לכל אחד ואחד בע"כ דלא כתק"ש ומגילה שעומד תוקע או קורא ומשמיע לרבים, וממילא בלולב שייך שפיר לגזור שמא יעבירנו וע"כ אטו לולב גזרו כן גם בשופר ומגילה, ותי' הראשון הנ"ל עדיפא לי:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה