אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן קסו

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן קסו

שו"ת זכרון יהודה - סימן קסה

הנה בענין י"ד אייר יום פסח שני איתא בספר זכרון יהודא שהגאון בעל אמרי א"ש ז"ל לא אמר בו תחנון והביא שם שגם בסידור הרי"ע ז"ל כתב כן, ובכ"ז לענין התענית כ' בסידור הנ"ל שמתענין בו כשחל בו תענית בה"ב שלאחר יוט"פ, והביא שם בסי' הנ"ל ממג"ת וכן הובא בהדיא בגמ' חולין ס"פ העור והרוטב פסחא זעירא דלא למספד בי' וכ"ש דלא להתענאה בי' וכ' שם אף דקיי"ל בטלה מג"ת מ"מ הוי הכא כאילו התחילו דאין מפסיקין ע"ש. ואני העני הי' נלע"ד לולא דמסתפינא להעיר בזה לפי מש"כ בתשו' חת"ס חאו"ח ק"ג לענין תענית יא"צ בניסן אחר הפסח שאין מתענין דכך פ' ברמ"א תכ"ט, אבל בצבור גם המחבר שם פסק דאין מזכירי' בצבור, והטור שכתב שם להקל אחר החג כ' ע"ז מרן הח"ס ז"ל וזל"ה, וכ"ז גרם על שלא ידעו טעם מס' שהחמיר אפי' אחר החג כו'. אבל זכינו לדבר ה' אמת בפי הגאון מו"ה אלעזר בראדי בספרו מעשה רוקח והנה אמת ונכון הדבר כי מעיקר הדין אוסר במס' סופרים להתענות אחר החג מפני ביהמ"ק שנתחנך בהם. וכי מקובל לנו שמחיית עמלק. ימ"ש יהי' בע"פ ובנין המקדש משוכלל ובנוי מלמעלה יהי' ביום א' דפסח ואין מערבין שמחה בשמחה יהי' שמחת חנוך המקדש אחר ימי הפסח] ויש לנו לעשות סימן שאנו מאמינים ומצפים מתי אנחם ושמחים אנו לקראת ביאת הזמן ההוא, והמקיל בו חוששין עליו באינו מצפה או אינו שמח ע"כ מנהגנו ע"ד האמת בזה בש"ס ואם אינם נביאים ב"נ הם עכלה"ק. ולפי"ז אומר אני ההדיוט ג"כ בענין י"ד באייר. דהנה כבר העלה בתשו' חת"ס חיו"ד סי' רל"ו דלענין הקרבת קרבן פסח הי' מקום להקריב גם בזמה"ז כיון שהותר טומאה בצבור בער"פ ול"צ לשקלים [לק"פ] ולא לכהן הגדול ובשביל ייחוס יש לסמוך על החזקה ע"ש. והנה כיון שמקובל כנ"ל דהביהמ"ק מהרה יבנה ביט"ר ש"פ ממי' שייך לפי"ז החיוב שנקריב אז קרבן פסח שני עכ"פ בי"ד באייר דהא פ' הרמב"ם ז"ל בה' ק"פ פ"ה מי ששגג או נאנס ולא הקריב בראשון אם הזיד ולא הקריב בשני חייב כרת:

לפי"ז ע"כ נהי' צריכים להקריב לכשיבנה ביהמ"ק ב"ב בי"ט ש"פ למקריב אח"כ בי"ד באייר פסח שני ויהי' יו"ט שלנו, ע"כ יש לומר דהוי דומה ממש להא דלעיל בימי ניסן שאחר הפסח דעכ"פ אין להזכיר בצבור משום חיזוק האמונה בבנין המקדש העתיד בב"א והה"ד ומכש"כ בענין י"ד באייר שנעשה חיזוק להאמונה זו ולא נזכיר בצבור ושייך לומר שאין מתענין בו אפילו תענית יחיד לפי פסק הרמ"א ז"ל הנ"ל בסי' תכ"ט. אמנם י"ל כיון דאם ירחם הית"ב שנהי' יכולים אז להקריב בע"פ קודם בנין המקדש העתיד ולא שייך כל הנ"ל:

דהיינו שנהי' מקודם לזה כבר ב"ח משיעבוד מלכיות ונוכל ממי' להקריב ק"פ בע"פ שקודם בנין המקדש העתיד, ע"כ אפשר לומר אדרבא כדי לחזק האמונה כדכ' לישועתך קוינו כל היום וכל היום זמני'. עכ"פ להיות ב"ח משיעבוד מלכיות ורק המקדש העתיד יבוא בנוי ומשוכלל בפסח שאח"כ כמקובל הנ"ל, וממילא כיון שלא יהי' לנו מעכב ומחריד בע"פ שמקודם ממילא נקריב הק"פ במועדו בתוך בנ"י. ולא נהי' צריכים לעשותו בי"ד באייר שאח"כ, ע"כ אדרבא רשאי לקבוע גם בי"ד לאייר ת"צ להורות שאנו מייחלים לחסדו ולישועתו כל היום ע"ד הנ"ל ונתחזק פי' הגאונים ז"ל בסד"ש, מי יתן מציון ישועת ישראל בב"א. ועיין בדה"י סי' ל' דכתב ויועץ המלך כו' לעשות הפסח בחודש השני כי לא יכלו לעשותו כו' כי הכהנים לא התקדשו למדי וגו' והיינו מה שהתייעצו. וכתיב אח"כ ויעמדו כו' לעשות פסח ודו"ק:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה