זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן קסה
שוכט"ס לכבוד ידינ"פ הרב הגדול בתורה וביראה חו"ב מו"ה יצחק שוויינער נ"י:
יקרתו הגיעני ובענין מ"ש על הטור בסי' תמ"ז גם אני אמרתי כדבריו ממש וביתר ביאור קצת, וכבר מצאתי אח"כ כדברינו בתשו' גורן דוד למ"ו הגאב"ד דיארמאט זצללה"ה, וע"ד קושייתו למה צריך לר"ש לקנסו אחר זמנו משום דעבר על ב"י ובי"מ, תיפוק לי' מצד כל שתיעבתי לך כו'. הנה ידועים בזה דברי הפלתי בסי' פ"ז ליו"ד שצריך קרא לענין חולה שישב"ס. ועוד תי' שם יע"ש, וממילא מתורץ גם קו' זו:
ועוד יש לתרץ לפי פי' השני שפי' רש"י ז"ל שם חולין קט"ו דכוו' כל שתיעבתי וכו' הוא כיון דהיתה אסורה שעה אחת אסורה כבר לעולם עש"ה, י"ל הכא דלא קשיא כזה כיון שנאסר שעה א' משום ל"ת חמץ וכו' תאסור לעולם י"ל לפי מ"ש הכ"מ בפ"א מה' חומ"צ בשיטת הרמב"ם ז"ל דבתערובת אינו עובר משום לא תאכל חמץ ומ"מ עובר בלאו בל יראה וכו' דמצורף ממילא עובר מ"מ, ושפיר לא הי' שייך בי' תועבה דלא נאסר מעולם באכילה ומ"מ קנסא שייך בי' כיון דעבר על בל יראה. אבל גם לפי' ראשון של רש"י ז"ל יל"ת היטב דיש נ"מ לענין שוגג דמצד תועבה לא שייך זה בעבר בשוגג. ומצד קנסא שייך בי' שפיר דהא בדאורייתא אמרינן בגיטין דקנסינן שוגג אטו מזיד. ועיל"ת ואי"ל כי אני טרוד מאד כעת, וה' יתב' ינחני במעגלי צדק למען שמו יתב' ברחמים רבים. א"ד אוה"נ מכבדו ודבש"ת, הק' יודא גר"וו:
והנ"ל הרגיש על הנ"ל ועכ"פ הי' נפ"מ מצד דכל שתיעבתי הי' אי' דאורייתא משא"כ מצד הקנס דעבר עב"י ואז הוי רק איסור דרבנן: