אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן קסד

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן קסד

שו"ת זכרון יהודה - סימן קסג

ברכות רבות ערוכות. לאיש אשר דבריו לבבות משמחות, בשתי ידיו כאחד מזכות וזוכות, ה"ג כבוד ידינ"פ הרב הגאון הגדול צדיק כביר נר ישראל חריף ובקי כש"ת מו"ה זוסמאן אליעזר סופר נ"י אבדק"ק פאקש וע"א: אחרי דשה"ט וש"ת ואחרי קידה והשתחוי' הן הראנו הדר"ג נ"י את גדלו זו מדת חסדו להשיבני דבר ובמקום גדולתו ענותנותו להציג לפני קושיא אחת על גמ' פסחים ל' גבי רב דאמר קדירות בפסח ישברו וכו' וליעבוד בהו שלב"מ גזירה מינן אטו אינו מינן, והק' הא בוודאי בשביל פ"א לא שייך למיגזר א"ו ע"כ רק משום דיעבדו בהו כמה פעמים במינם. והנה לפי סברת הר"ן בפג"ה הובא בנקה"כ בסי' צ"ב דלא אמרינן תרי משהויין דכיון דכח אחר מעורב עם המשהו האוסר שוב אינו יכול לאסור, והה"ד הכא ג"כ למה לן למיגזר דיעבד בהו במינן ג"כ מאי בכך הא כיון דיעבד בהו שלא במינן ויהי' כבר מעורב בו גם כח אחר של אינו מינו עם אותו הכח של מינו ושוב אינו אוסר כשיתערב במינו כר"ן ז"ל הנ"ל עכ"ד, ולענ"ד נראה לפי מה שכ' האלי' רבה בסימן תמ"ז באו"ח סק"א הובא בפמ"ג לי"ד סי' צ"ב דמחלק בין אוכל לכלי דהיינו דבכלים אמרינן תרי משהויין עיי"ש בא"ר מילתא בטעמא, ממי' לק"מ קו' הנ"ל. ומכ"ש דאתי שפיר לפי דברי הטו"ז שכ' שם בסי' צ"ב דבלח בלח אמרי' בי' תרי משהויין ג"כ א"כ הסברא נותנת דקדירה דומה לזה ג"כ. ולענ"ד אולי יש ליישב בזה דקדוק עצום שלכאורה קשה על פירש"י ז"ל ד"ה אמר רב וכו' ולית הלכתא כוותי' מתרי טעמא. וק' לכאורה למה לא פי' דלית הלכתא מתלתא טעמא דהא רש"י ז"ל בע"ז ס"ו פסק דלא קיי"ל כר"י דמב"מ לא בטיל, א"כ גם מטעם זה לא קיי"ל כוותי' דרב, אולם אם נאמר דמעשה קדירה הוי כמו לח בלח א"כ כמו דבלח בלח פסק רש"י ז"ל דמב"מ לא בטיל לפי מה דכתבתי בענייותי במק"א לתרץ סתירת רש"י ז"ל שבחולין ק"ט פסק רש"י ז"ל דמב"מ לא בטיל ובמס' ע"ז דף הנ"ל פסק דמב"מ בטיל דכל איסורים שבתורה בנ"ט משערינן. ואמרתי דיש לומר דרש"י ז"ל פסק כר"י דוקא בלח בלח, [וכמו שסובר ר"ת ורשב"א ז"ל דר"י אמר דינו רק בלח בלח] עיין זבחים ע"ג, וע"כ שם בחולין הביא רש"י ז"ל רק ראי' מחלא לגו חמרא שהקשה בחת"ס בחי' למס' ע"ז למה הביא ראייתו משם ולא מפלוגתא הקודמת חמרא חדתא לגו עינבי, ולהנ"ל ניחא דוקא בחלא לחמרא דהוי לח בלח בזה דוקא פסק כר"י דמב"מ לא בטיל, אבל ביבש ביבש בטיל וס"ל לרש"י ז"ל כשי' התה"ד שבש"ך יו"ד ה' חלה דשאור מקרי יבש ביבש יע"ש וע"כ התם בע"ז גבי חמירי דחטי וחמירי דשערי מקרי יבש ביבש ולפי"ז ע"כ כתב רש"י דלא קיי"ל דבמשהו אלא בנ"ט. ומיושב בזה ג"כ למה גם הכא אומר רש"י הלכתא באמצע פלוגתא, או בתחלת הסוגי' בפלוגתא או בסוף הסוגי' היל"ל כזה, אולם לדברינו הנ"ל ניחא דאדרבא בשאר פלוגתא הי' פוסק במב"מ לא בטיל ורק הכא גבי חמירא וכו' כנ"ל, ובדברי הטו"ז הנ"ל נ"ל דיתיישב גם הקו' שערכתי למול כבודו מאי פריך בגמ' ע"ז ע"ד ע"א אי איסור הנאה קחשיב ליחשב חמץ בפסח והקשיתי לפי שי' הסוברים דלא אמרינן ב' משהויין ורק בחמץ בפסח עיי"ש בסי' צ"ב שכן העלה הנקה"כ להלכה ולמעשה, א"כ דילמא התנא הכי קאמר אלו אסורי' ואוסרין בכ"ש דוקא אם האיסור נפל לתוכן דכן משמע הלשון אסורין ואוסרין דהוי לכאורה כפל הלשון הא כשאין האיסור בעצמו נופל לשם אלא כ"ש מתערובת הראשון אינו אוסר עוד בכ"ש דתרי משהויין לא אמרינן, משא"כ חמץ בפסח אמרי' בי' גם תרי משהויין, והתנא הכא קעסיק בה' יי"נ שמשום זה פתח ואמר יי"נ וכו' אסור ודומי' דכך דוקא שאין אומרים בו ב' משהויין, משא"כ חמץ בפסח. ורציתי לומר דניחא אליבא דנקה"כ דטעם של איסור ב' משהויין בחמב"פ הוי משום דשלא במינו הוי כמינו דהא טעמא דב' משהויין לא אמרי' הוי רק משום דכל היכי דכח אחר:

מעורב בו אינו אוסר בכ"ש, יעש"ה וא"כ הא תינח לרב דס"ל חמץ גם בא"מ אוסר בכ"ש, משא"כ לשמואל וא"כ קושי' הגמ' קאי אלי' דשמואל, אולם לכאורה הוא דוחק לפי מסקנת התוס' בד"ה א"נ, דסוגי' דהכא קאי אלי' דרב משמע שלא אלי' דשמואל, אולם באמת לשון התוס' צ"ע ואכ"מ: אולם בהנ"ל ניחא לכאו'. דהא הכא ביי"נ דאסר במינו שייך רק בלח בלח כמובן ובלח בלח סובר הטו"ז כנ"ל דאמרינן בכל אי' ב' משהויין א"כ שפיר פריך לכאו' ליחשב חמב"פ ג"כ, דהא חשיב ג"כ דבר שאוסר בב' משהויין, אולם זה ניחא רק לשיטת רבא דס"ל חמרא חדתא בעינבי בנו"ט א"כ ליכא מב"מ דאוסר במשהו גבי יי"נ רק בלח בלח, משא"כ לאביי דס"ל חמרא חדתא בעינבי בכ"ש דאזלינן בתר טעמא א"כ הוי שפיר פי' המשנה יין ביין בכ"ש במינו בחמרא חדתא בעינבי א"כ הקו' הנ"ל במק"ע דילמא מיירי המתני' רק מלח ביבש דלא אמרי' תרי משהויין וביי"נ מיירי מחמרא חדתא בעינבי א"ל מאופן איסור של ב' משהויין לא קמיירי התנא ומאי פריך מחמב"פ, א"ד הכורע מול כבודו החותם כ"ט אדר תר"ן לפ"ק. הק' יודא גר"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה