אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן קנג

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן קנג

שו"ת זכרון יהודה - סימן קנב

שיל"ת עש"ק ר"ח מ"א ד' דעת לפ"ק:

שלום וכט"ס לכבוד אהובי התלמוד הנחמד ה"ה הרב החריף ובקי החסיד כש"ת מו"ה ישראל אברהם אלמיר לאנדא נ"י:

יקרת מכתבו דמר הגיעני בעתו ורק רוב הטרדות גורמים שלא השבתי מקודם ובעת הפנאי הוצרכתי להקדים תשובה להלכה ולמעשה מה שהי' נחוץ וגם עתה יומא הגרים שלא להאריך והש"י ירחמנו ויקיימינו לפניו לעבודתו ולתורתו יתב' מתוך חיזוק הגוף בכי"א:

והנה עיני כבודו שפיר חזי להתפלא למה לא הביאו הפוסקים לענין מ"ע לדקדק שיאכל כזית שלם לבד מה שנשאר בין השינים דהכא הוא מסקנת הגמ' סוף פרק גיד הנשה בדף ק"ג ע"ב לענין אכילת איסור והה"ד לענין אכילת מצוה ולענין בין החניכיים ס"ל לרוב הפוסקים דבין החניכיים מצטרף גם לענין אכילת מצוה אבל מה שנשאר בין השיניים לכו"ע לא מצטרף אפילו באכילת איסור ומכ"ש לענין אכילת מצוה ומדוע שתקו הפוסקים מלעורר על זה שיזהרו בזה כיון שהוא מילתא דשכיח כמו שנראה מלשון ר"ת ז"ל שבתוספת שבת דף י"ד ע"א ד"ה זמנין שכתב אבל כביצה ליכא למטעי שנשאר בין השיניים ונחסר וכו' (ובאמת צ"ע דמשמע דלר"ת ז"ל פשיטא לי' דבין החניכיים מצטרף לענין טומאה ג"כ מדהזכיר רק בין השינים ושתיק מבין החניכיים ומנא לי' הא) וכתב מע"כ דכבר העיר בזה בספר מנחת חינוך מצוה י' שלא לצרף שבין השינים לענין כזית מצה ורק דמשמע מלשונו שאין זה שכיח ומע"כ תמה דלהיפך לא שכיח (כמו שמבואר מלשון ר"ת הנ"ל שמוכרח להשאר בין השינים, המעתיק.):

ואני העני פשיטא לי דלא שכיח שיהיו מצומצים באכילת מצה לאכול דווקא רק כזית מצומצם ואדרבא כמעט כל העולם אוכלים הרבה יותר משיעור כזית מכמה טעמים, ולענין יוהכ"פ שלא נזכר מזה בהלכה לזה שפיר ג"כ לומר עכ"פ דלא שכיח חולה שיש בו סכנה כמ"ש תוספת פסחים בסוגיא דהואיל כנ"ל להמליץ בזה בפשיטות:

ומדי דברי בזה הי' נ"ל לתרץ קושית הפרי מגדים בסי' צ"ח במ"ז ס"ק ב' שרמז מע"כ עליה כמדו' שהניח בצ"ע למה במ"א דווקא בטועם ובולע מיחייב כיון דחיך אוכל יטעם הרי חזינן בספג"ה הנ"ל דבין החניכיים מצטרף לכזית נימא נמי בטועם ופולט דאסור דהרי נהנה הכי (ולענין ברכה עיי' א"ח סי' ר"י ס"ז ובמג"א ס"ק ט' ונדבר מזה לקמן בסד"ש). ונלענ"ד דלכאורה הוי קשה לי למה צריך בגמרא לומר ביומא דף ע"ד דלריו"ח חצי שיעור אסור מן התורה משום דחזי לאצטרופי ופי' בזה בפמ"ג בפתיחה להלכת בב"ח ב' פירושים א' דאם הי' שרי לאכול חצי שיעור הי' בא לאכול שיעור שלם תוך כדי אכילת פרס פי' ב' חזי לאצטרופי עתה עם חצי שיעור עיי"ש וקשה לימא פשיט לר' יוחנן לשיטתו דס"ל ספג"ה הנ"ל דאכל חצי זית והקיאו וחזר ואכלו חייב מטעם דהרי נהנה גרונו בכזית א"כ כל חצי שיעור חזי להקיאו ולחזור ולאכלו ויהי' חייב ובגמרא באמת אפשר לדחוק ולפרש כן בכוונת חזי לאצטרופי אבל במפו' לא משמע כן (ולומר דגמרא דיומא אזיל בשיטת הגמ' דספג"ה הנ"ל בס"ד דלא הוי ס"ל הא דר"א זהו דוחק) אמנם מדחזינן בגמ' דהאיבעי' הי' דווקא באכל חצי והקיאו אי הוי עיכול ופי' רש"י ז"ל אי הוי עיכול בבליעתו והוי פירשא בעלמא וכו' ולא קמיבעיא לי' באכל חצי זית והפליטו וחזר והכניסו לתוך פיו ואכלו משמע בהדיא דאי:

לא הוי בלעו גם בפעם הראשון לא הי' מיחייב מצד הנאת גרונו דהנאת גרונו הוי דווקא מה שיורד בין החניכיים וכל דבר שפולט אותו מפיו לא הי' מעולם בין החניכיים במקום שיורד המאכל והמשקה הרי התירוץ על קושית הפמ"ג פשוט מאד לענ"ד:

ובזה יל"ת מה שכתבתי לעיל הקושיא לענין ח"ש להצטרף דהא חזי להקיאו ולחזור לאכלו וכו' דכיון דבע"כ שצריך לבלעו גם בפעם הראשונה ובלא"ה אינו חייב כשפולט אותו שפיר י"ל דבגמ' רצה לומר על כל חצי שיעור דאסור דחזי לאצטרופי אפי. בשלא בלעהו והקיאהו דלבלוע ולהקיאו בלא"ה לא שכיח:

ואודות הקושי' על מ"ש המג"א בסי' ר"י ס"ק ט' דלא מקרי נהנה אלא כשבולע יקשה ג"כ הרי עכ"פ נהנה גרונו הנה לפמש"כ בדה"ק גם ריו"ח לא קאמר כן דהנאת גרונו מקרי הנאה רק כשבולע ג"כ אמנם ניחא לפמש"כ הכ"מ פ"א מה' ברכות סוף הלכה ב' גבי פולט אי"צ ברכה וז"ל דלענין ברכה אחרונה כתיב ואכלת ושבעת ובירכת, משמע דווקא כשיש כוונת אכילה צריך ברכה אחרונה והה"ד ברכה ראשונה ילפינן מברכה אחרונה עיי"ש והיא אפשר כוונת הרא"ש ז"ל שכ' דלא מקרי הנאה אלא בתוך מיעיו היא כשאינו מכוין ליהנות מגרונו, אח"ז ראיתי בתשובת מהרמ"ש ז"ל שהביא מע"כ חא"ח סי' ר"ז חילק ג"כ מעצמו קרוב לדבר כ"מ הנ"ל, וחידש שלא נזכר מדברי כ"מ הנ"ל:

תאמין שיש לי להאריך בזה אולם מפני הכנה לש"ק מוכרח אני כעת להפסיק באמצע ואי"ה יתב' עכ"פ בתחלת השבוע הבעל"ט אחר התענית של ט"ב יהפך ב"ב לכב"י לשו"ש אשיבך עכ"פ על מה שהערית בענין ז' ברכות בסד"ש. והנני אוה"נ בלונ"ח הש"י ברחמ' יגביה קרנך בכבוד בקרוב כנפשך ונפש המעתיר להיות ממרוחמיו יתברך לראות בישועת ישראל מציון בב"א. פ"ש לכבוד מר חותנך הרב הצדיק שליט"א. הק' יודא גר"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה