אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן קנב

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן קנב

שו"ת זכרון יהודה - סימן קנא

שלום לכבוד ידינ"פ הרב הגאון המפורסם צדיק ונשגב פה"ח חריף ובקי שלשלת היוחסין כקש"ת מו"ה ישעי' ז"ש נ"י האב"ד ור"מ דק"ק וואיטצען יע"א:

אחרי דשה"ט מכ"ק הגיעני עם הלונה בתוכו וכ' ואעשה כמצווה עלי וע"ד אשר בדק לן מר בקושייתו בסוגי' דמי פירות על שיטת הרי"ף והרמב"ם ז"ל דס"ל מי פירות עם מים ג"כ אין מחמיצים, הק' הדר"ג נ"י לפי דברי מהרש"א ז"ל שבדף ל"ח גבי לחמי תודה דמתרץ בגמ' רביעית היתה וכו' הא הו"ל מי פירות עם מים דממהר להחמיץ, ותי' דש"ה דכהנים זריזים הם. והיטב אשר דיבר הדר"ג נ"י בזה דקו' מהרש"א ז"ל ע"כ היתה על תרומת לחמי תודה שאז"ל בנדה ו' שאם הפרישם בלילה שרי על זה שייך שפיר לתרץ כהנים זריזים הם. ועוד תירץ המהרש"א ז"ל בדבר מועט של מי פירות כאלה אינו ממהר להחמיץ, והנה הרא"ש ז"ל בסוגי' דדחי ראי' הרי"ף ז"ל מקיטוף ואומר דמקיטוף אין ראי משם דהוי דבר מועט, וכיון דהרי"ף ז"ל לא חייש לדיחוי זה ע"כ דאינו מחלק בין מעט להרבה, וע"כ דצריך רק לתי' הא' דכהנים זריזים הם. ולפי"ז תמה הדר"ג נ"י הא בגמ' נדה ו' ע"ב איתא בהדיא דשפחת ר"ג היתה לשה לחמי תודה ור"ן הניחה כמבואר שם בגמ' עכת"ד. הנה כוו' הד"ג נ"י ע"כ להקשות מדרבן גמליאל אדר"ג דלפי שיטת הרי"ף ז"ל לפי דעת הרא"ש ז"ל דאין לחלק בין הרבה למעט מ"פ היינו רק כפי האמת לשיטתו שפסק כרע"ק דלש לר"א ולר"י ור"ל דלש במים עם מ"פ יחד וס"ל דאינו ממהר להחמיץ ולדידי' בוודאי אין מקום לקושיית מהרש"א ז"ל כלל שהקשה כן לפי האמת, וקו' מהרש"א ז"ל ע"כ קאי לפי מה דקיי"ל להלכה בזה דלא כשיטת הרי"ף והר"מ ז"ל, או דנאמר דקושיית המהרש"א ז"ל היתה א"כ מתני' דלא כרבן גמליאל דלר"ג בוודאי אי גם הרי"ף והרמב"ם ז"ל מודה דאיהו הוי ס"ל דממהר להחמיץ במ"פ עם מים, וא"כ ממנ"פ אין כאן קושיא על הרי"ף ור"מ ז"ל דעכ"פ אדרבא יש ראי' לפסק שלהם מכח קו' המהרש"א דחזינן:

דסתם מתני' אתי' כחכמים ורע"ק דמ"פ עם מים מותרים, וע"כ ממילא דקו' מעלת הדר"ג נ"י ל"ק ג"כ דאדרבא מדחזינן התם בנדה דר"ג הניח ללוש לחמי תודה משפחתו ע"כ דלא ס"ל כתי' הא' של המהרש"א ז"ל. וגם תי' הב' ל"ש לר"ג משום דאיהו קאסר אפילו במים מועטים, דאין לומר לשיטת הרי"ף דר"ג באמת אוסר רק במי פירות מרובים אבל במ"פ מועטים גם ר"ג מודה דמותר א"כ לא הי' צריך הרי"ף ז"ל לומר דקיי"ל כרע"ק וכו' דהא גם ר"ג מודה בזה, ועוד א"כ לא הי' שתיק הרי"ף ז"ל לדבר מזה, אע"כ דסתמא קאמר ר"ג דישרף מיד דמ"פ עם מים ממהרים להחמיץ וא"כ ע"כ מתני' דתודה דיוצאין בה י"ח ע"כ אתי' דלא כר"ג:

ועוד לו יהיבנא לי' להדר"ג דקו' מהרש"א ז"ל היתה על הרי"ף ז"ל ובאמת הי' הרי"ף ק"ל דר"ג מודה באמת דמי פירות מועטים דמותר וממילא כנ"ל הקו' מהרש"א מתודה קאי על ר"ג. מ"מ נראה לע"ד דיש לתרץ על נכון לפי מ"ש הא"ר ופרמ"ג בדעת המג"א סק"ב דמתיר מ"פ מעט עם מים ובסק"ג אוסר מים מועטים עם מי פירות ומקשים סתירה בזה. עיין במחהש"ק ותי' הא"ר ופמ"ג לחלק בין שעת לישה לאח"כ דאם נתערבו בשעת לישה אפילו מועטים ג"כ אוסר משא"כ אח"כ, ותלית"ב גם אנכי הדל קיימתי כן מסברא דנפשאי, ולפי"ז אין הדבר כמו שמכריח הדר"ג דמדלא חש הרי"ף ז"ל לתי' הרא"ש ז"ל ע"כ דלא ס"ל לחלק בין מעט להרבה ז"א אלא הגם דס"ל לחלק היינו דוקא בנתערב בלישה, אבל הקיטוף נעשה אחר הלישה ובזה דוקא אינו חש לחלק בין הרבה למעט. ולפי"ז אין קושיא כלל מדברי מהרש"א ז"ל הנ"ל דמהרש"א ז"ל רק חידש לחלק בין מעט להרבה דוקא בשעת לישה, אבל אחר הלישה בכה"ג דקיטוף דלעיל בזה אין חילוק בין הרבה למעט, וממילא הרי"ף ז"ל ג"כ יוכל לסבור כתי' ב' של מהרש"א ז"ל ואין הכרח לחלק בין זריזים לאינם זריזים ול"ק ממילא מתודה הנ"ל כנלע"ד לפום ריהטא, לפי קוצר הפנאי כהיום מחמת הכניסה לחג הק' הבעל"ט. והנני בברכת שמחת יו"ט להדר"ג כאו"נ ונפש אוהבו באמת המצפה לראותו בקרוב בס"ד: הק' יודא גר"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה