אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן קנא

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן קנא

שו"ת זכרון יהודה - סימן קנ

אורך ימים ושנות חיים ברוכים לעד. ערוכים ושמורים לדור ודור ולנצח נצחים לכבוד מ"כ מר ידינ"פ היקר הרבני המופלג בתורה וביראה חו"ש מוכתר בנימוסין כש"ת מו"ה דוד לאנגער נ"י:

יקרתו קבלתי אתמול לעת ערב, ויישר כחו וחילו על כי משתדל בכל מאמצי כחו להחזיק במעוזו לעמוד על המשמר שלא ליתן מקום ח"ו לפרוץ פרצות מנהגן של ישראל, הנה כי כן יבורך גבר ירא ה' יברכהו הית"ב ובנו ממנו חרבות עולם וכו' וקורא לך גודר גדר ויהי' חלקי עם המזכי רבים לש"ש מה טוב חלקו ומה נעים גורלו:

אבל אמנם היות כי כבר נעשה מעשה הפתגם דכבר הורה בי' המורה הוראה במקומכם ומה מני יצא וגם אני איני כדאי לשלוח אלי לשאול ממני כזה. ומכ"ש כי די לי לצאת באחריות דנפשאי מול מקהלות עם ה' אשר אנכי בתוכם. ואחריות דעלמא לא ניחא לי לקבולי עלי ומה גם בדבר דתהו בי' אינשא. ובמלתא כזה לא מצאתי א"ע מחוייב כלל לומר להיכן דעתי נוטה, ולפניו יתב' נגלו כל תעלומות, והאמת שקודם שבא לידי מכתב כבודו הי' פה במחיצתי המורה הוראה שלכם נ"י וסיפר לי דברים כהוייתן והודה ולא בוש שהי' נבהל להשיב ואמר בעצמו שהנוגעים בדבר לא ישגו עוד אחרי הוראתו ורק בא לכאן כי דמה בנפשו היות אהי' כמוהו לישא עמו במשא הדבר הזה. ואנכי לא כן עמדי מתירא אנכי לנפשי ממאי דתנן חכמים הזהרו בדבריכם וכו' נמצא ש"ש מתחלל וכו' ועד היכן גדר חילול וכו' ואם גם שיש בתשו' האחרונים בדינים הללו לילך בספיקן להקל וכ"כ בבאה"ט בשם ח"י. באמת שבח"י שלפני לא כ"כ. וגם אמנם הדבר בעצמו צ"ע כי אית דאי' לי' דמנהג שייך בו לא תסור וכן הוא דעת הרמב"ם ז"ל בה' ממרים פ"א. וראיתי למרן המהר"ם שיק ז"ל בתשו' ליו"ד סי' רט"ו שהקשה דברי הרמב"ם ז"ל אהדדי דבה' ממרים כתב ז"ל בי"ד הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבע"פ וכל מי שאינו עושה כהוראתם הרי הוא עובר על לא תסור אחד דברים שלמדו מפי השמועה וא' דברים שדרשו במידות וא' דברים שעשאום סייג לתורה וכו' והן הגזירות והתקנות והמנהגות מצות עשה לשמוע להן והעובר וכו'. ובפ"ג מה' חנוכה כתב ז"ל דאין מברכין בהלל בר"א דאין מברכין על מנהג וע"כ משום דלית בי' לא תסור וכפירש"י בסוכה דף מ"ד ע"ב. ולענ"ד יש לתרץ ע"ד דפסק הרמב"ם ז"ל בה' ממרים דברים שגזרו בי"ד משום סייג בי"ד אחרת אינו יכול לבטל אפילו גדול ממנו בחכמה ובמנין ואפילו בנתבטל הטעם יע"ש, מוכח משם דמה שהוא משום גדר וסייג חמור יותר משאר דרבנן והרי הוא כגופי תורה יעש"ה בהלכה ב' פ"ב מה' ממרים, ולכך הכא בה' ממרים דנקיט מנהג שהוא משום גדר וסייג כו' למנהג כזה נתנו תוקף שהוא בכלל לא תסור כמו גופי תורה שלמדו מפי השמועה או במדות שהתורה נדרשת בהן שהם דאו' ממש כמבואר בכללי הרמב"ם הנמצאים בח"א. אבל במנהג כזה שהוא רק מדרבנן ממש ולא משום סייג כמו הלל בר"ח בזה שפיר כתב דלית בי' משום לא תסור ולא מברכין עליו כנ"ל. ומעתה לפי מ"ש בתשו' מהרמשי"ק הנ"ל בשם הרשב"א ז"ל בתשובה דקהל בעירם הם כבי"ד הגדול לכל ישראל. משו"ה שייך במנהג לא תסור אי הוי משום גדר, והכא השתא מנהג זה אי הוי טעמי' דנהגו לאסור נשואין בימי העומר מצד אבילות של תלמידי רע"ק ע"ה זי"ע או מצד אבילות על גזירות תתכ"ו ר"ל כדעת הטו"ז אולי שראו כן אבותינו ורבותינו הק' שעי"כ לא יעשה עוד כזה להיות דלטורין בתוך ישראל שזה הי' טעם מיתת תלמידי רע"ק ע"ה לפי המבואר בספרים, או משאר טעמים דשייך בהו סייג וגדר ועכ"פ מידי ספיקא לא נפקא והוי ספק דאורייתא לדעת הרמב"ם ז"ל ואזלי' בי' לחומרא ומאן ירים ראש להקל בדבר ח"ו, ומכש"כ דהשבות יעקב בתשו' הובא בבאה"ט בקצרה כתב שלא רצה להורות להקל אף שכתב שראה בחינוך ב"י שהקיל בו. אבל התיירא מאד דלא מסמני מילתא (ויהי' הכל לטובה) ובפנים התשו' הביא מעשה שראה, ומי לנו גדול מבעל שבו"י רבן של ישראל וידוע לכל שהוא עומד תמיד בכחא דהיתרא בתשובותיו וע"ז לא רצה בכאן להקל. וכן מצאתי לבעל כרם שלמה שחידש מנפשו ג"כ כסברת השבו"י שהוא כמו סכנתא ובדבר זה חמור עוד טובא מצד טעם אחר מאבילות דיחיד דמקילין בי' לענין נשואין כמבואר ביו"ד סי' שצ"ב:

מטעם דהתם רק הוא:

אבילות דיחיד ר"ל, אבל הכא גם שאר הקרואים ומזומנים יבואו להקל כן כתבו השבו"י והכ"ש, וקיימתי כן ג"כ מסברא דנפשאי ב"ה:

והנה באמת הרואה בפנים בר"א אבודרהם ובצידה לדרך (תלמיד הרא"ש ז"ל) ובפר"ח יראה שמקילין הכל לאחר ל"ג בעומר ומאין בא לנו להחמיר לאחר ל"ג בעומר דטעמי' בב"י בשם הר"ן שועי"ב ז"ל בשם התוס' דכוו' ל"ג הוא כשתסיר ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימים של ר"ח. והנה הבעל צידה לדרך הי' גם תלמיד ר' אבן שועי"ב ז"ל, ופסק להדיא לאחר ל"ג מותר. ע"כ נראה עפ"י מש"כ הטו"ז בטעם הדבר הנ"ל משום גזירות תתנ"ו והם ז"ל לא היו ממדינה שהיתה שם גזירת תתנ"ו בעו"ה, ורק מצד אבילות על תלמידי רע"ק ע"ה בעוה"ר לכך סמכו על פי' הראשון של הר"י אבן שועי"ב ז"ל הנ"ל וזה הי' במשך הזמנים הללו בכללם ורק בל"ג בעומר מקילים לסימן שאז פסקו תלמידי רע"ק ע"ה, וכן כתב במהרי"ל ביום ל"ג "שמחה" לזכר שפסקו:

אבל בכ"ז איני יודע כיון שכבר הורה בי' המורה, אם עוד יתרעם עליו ברבים השתא מעכת"ה נ"י והגאון מהר"י עמדין בסידור פסק במקום מצוה להקל בי' לאחר ל"ג בעומר, והאמת שלא קים לי בגווי' דמילתא שלפנינו אם זה הוא בכלל. ובכנה"ג התיר ג"כ לצורך מצוה ושעה ובלבד שלא ירבה בשמחה, אמנם דבר זה נוגע אלעתיד שאמר לי המורה נ"י ששמע שיהי' שם חתונה בר"ח סיון צריך מתון רב בחקירה במנהג דמקומכם. והאמת שבסידור דרך חיים להג' מליסא ז"ל פסק שמותר וכן הורה אחריו הג' מהר"ש ג"כ בקיצור שו"ע שלו והוא דעה א' במג"א סק"ה. ולי העני הדבר צריך תלמוד דממנ"פ אמאן נסמוך אי אפירוש א' מהר"י בן שועי"ב ז"ל דרק עד ל"ג בעומר החמיר הא במדינתינו מקילין עד ר"ח אייר. ואי על פי' ב' שהביא בשם התוס' ועיין בב"י בסי' תצ"ג שלא מתו בימים שאין אומרים בהם תחנון ונמנו ז' שבתות וז' ימי פסח ושני ימי ר"ח, והו"ל נ"ז ול"ג ימים נשארו שהם חול ובהם מתו בעוה"ר, א"כ ג"כ למה לא יהי' ר"ח סיון בכלל ל"ג דהא ב"י ימים ר"ח הם ר"ח אייר ואי טעם המנהג דמונים מר"ח אייר עד א' מימי הגבלה הא אנן תופסין קולא בל"ג בעומר א"כ ע"כ דאין אנו מחזיקין בטעם הזה. וחשבתי בדעתי שע"כ טעות יש בדפוס דהא כשמונין ז' ימי הפסח לא נשארו עוד ז' שבתות. והאמת לאמתו שאחר שחשבתי בזה חפשתי ומצאתי בב"ח בסי' תצ"ג שכתב שלא מתו אלא בימים שאומרים תחינה ונמצא שלא מתו אלא בז' ימי הפסח ובז' ימי שבתות וב"ב דר"ח אייר ובר"ח סיון, אלא שמאחר שא"א לז' ימי הפסח בלא שבת ונמצא שאינם רק ט"ז ימים שמתו בהם לפיכך נוהגין וכו'. ומסתפרים בל"ג בעצמו מטעם דמקצת ככולו, אח"ז ראיתי שבאמת המג"א נקיט ג"כ רק ו' שבתות, ומעתה אי במדינתינו לא הי' מקילים עד ר"ח אייר אולי תפסו מנהג היותר קיל, והי' מקום שלא להרעיש אבל כמדומה שמקילים עד ר"ח אייר. וע"כ לא מחזיקים בפי' הב' של הר"י בן שועי"ב וגם מקילים ביום ל"ג, ע"כ דלא כמנהג יש שמחמיר מר"ח עד ימי הגבלה כמבואר במג"א:

כ"ז כתבתי בחפזי כי יודע אנכי בנפשי כי לא הגעתי למדת בעלי תשובה בעוה"ר ורק כתבתי לכבוד מעכת"ה מר ידידי נ"י וחס לי לכנס בדבר כזה אלא מרצונו והית"ב יישר כל העקמימות ויטה לבנו לעבדו שכם אחד באמת ובתמים וכל קרני רשעים יגודעו ותרוממנה קרני צדיקים וקרן התורה בכללה דברי ידינ"פ המכבדו ודבש"ת. פה סאבאטישט עש"ק ל"ד למטמונים תרמ"ז לפ"ק. הק' יודא גר"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה