זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן קלג
באו"ח בסי' ת"ע כתב הטור גרסינן במס' סופרים הבכורים מתענין בע"פ והטעם זכר לנס שניצולו ממכת בכורות. והעיר הה"ג מוה"ר ש"ב אבדק"ק מאדא נ"י, היכן מצינו דוגמת זה שבתענית עושים זכר לנס הלא בכל מקום שאנו עושים זכר לנסים ונפלאות אדרבה עושים שמחה ויו"ט. ובברכי יוסף בסי' זה בתוך דבריו כתב שהי' ראוי לעשות כן ביו"ט דהא הנס הי' בליל ט"ו רק ביו"ט אסור להתענות ע"כ עושים זה ביום שלפניו, ואילו לדברי ברכ"י הייתי אומר בעניי שבאמת דכך ראוי להתענות בערב פסח מצד עיקר טעמו של דבר, ממש ע"ד דמתענין בתענית אסתר שכ' הטור בסי' תרפ"ו הטעם לפי שבו נקהלו לעמוד על נפשם והיו צריכים רחמים, וע"ש בב"י מדברי הרא"ש ז"ל בשם ר"ת ז"ל שכן מצינו במשה שעשה תענית כשנלחם בעמלק דכתיב ומשה וכו' ודרשו במס' תענית מכאן לת"צ שצריכין ג' עכ"ל. וי"ל דהכא ג"כ מסתמא גם במצרים כשבא מרע"ה לומר שבליל ט"ו ימות כל בכור במצרים, ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו, בוודאי התענו הבכורים בכורי ישראל שיהיו ניצולים ואף שמרע"ה הבטיח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף, בכ"ז צריכים היו לרחמי הית"ב, וע"כ כיון שגם אז התענו זכר לתעניתם גם עתה מתענים הבכורי ישראל ממש כדברי הטור הנ"ל גבי ת"א, ולדעתי י"ל דמרומז כן בפסוק בפ' בא דכתיב ועבר ה' לנגוף את מצרים וגו' ופסח וגו' ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך ע"ע וקרא זה הוא מקושי ההבנה על מה קאמר שישמרו זה לחק עולם הלא בעבודת קרבן פסח קאמר בפ' שלאח"ז והי' כי תבואו תלה הכתוב מצוה זו בביאתם לארץ. ועיין באו"ח עה"ת מ"ש בפ' זה. ולענ"ד נכון לומר בסד"ש דרמז הקרא על מצוה לעשות זכר לנס שניצולו ממכות בכורות ר"ל שלא ניתן כח למשחית לבוא להשחית שום בכור א' מבכורי ישראל, וזה שאמר בקרא ושמרתם את הדבר הזה ר"ל הדבר הזה האמור במקרא שלפניו שעבר ה' לנגוף את מצרים ולא נתן להמשחית לבוא אל בתי ישראל ח"ו, לדבר זה ישמרו שלא ישתכח הנס הזה מהם ומבניהם לעולם, ועושים הזכר בזה שמתענין דוגמ' התענית שהתענו הם אז ביום ההוא וזהו כוונת הטור שעושים זכר לנס שניצולו ממכ"ב כנלע"ד:
ולדברי הברכ"י שהי' ראוי לעשות הזכר בליל פסח, רק מקדימים מטעם הנ"ל צ"ל אף דתנן מגילה ה' ע"א באלו אמרו מקדימי'. אבל ת"ב מאחרין, היינו דוקא תענית ת"ב דהוי זכר לפורעניות ר"ל. אבל התענית הזה דהוי זכר לנס שפיר מקדימין כמו בת"א, כמ"ש הרמב"ם בפ"ה מה' תענית הובא בב"י סי' תרפ"ו, וצ"ע לענ"ד עמ"ש שם בב"י מה"ה ז"ל שפי' הטעם דע"כ כשחל י"ג בשבת מתענין בע"ש לפי שא"א לאחר עד יום ראשון לפי שהוא פורים ע"כ, ולענ"ד לא הי' צריך לזה דהא בכל דבר שהוא זכר לנס ולטובה אדרבה מקדימי' ולא מאחרין: