זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן קכו
בעזהי"ת עש"ק ה' אדר תרס"ט:
שלום ברכה והצלחה לאורך ימים ושנים טובים לכבוד ידידי אהובי תלמיד ותיק הרב הגדול חריף ובקי כש"ת מו"ה עקיבא בלוי נ"י:
מכתב כבודו לנכון הגיעני. וע"ד שאלתך בענין החטים שמורים שנמצא השק נפל לארץ והי' בסמוך לו צואת תרנגולים אבל בשק גופי' לא יראה ולא ימצא בו שום רושם מצואה הנ"ל כלל, כבר האריך מע"כ בדברים ראויים לו, ובכ"ז לא סמך לבו לצאת בו י"ח מצה של מצוה מטעם דאי' בתשו' מהרמ"ש סי' קנ"ה ובשו"מ דהיכי דצריך שמירה לא סמכי' על רוב ולא על חזקה. ואני העני הארכתי בזה בתשו' א'. אמנם בנ"ד לכאורה הי' מקום להתירו גם למצת שמורה דהא קיי"ל דלא מחזקי' איסור ממקום למקום אליבא דכו"ע, עח"ס חיו"ד תשובה צ"ד, ועוד מזמן לזמן גופי' דמחזקי' איסורא כבמג"א סי' תס"ז סקח"י ובחת"ס הנ"ל היינו דוקא היכי דליכא חזקה, והכא הא הו"ל להשק חטים שמורים חזקת משומר מעיקרא ורק לענין שמורה למהרמ"ש הנ"ל לא מהני גם זה, אבל לענין ממקום למקום מסתבר דאין:
בזה חשש כלל בשגם יש שיטות דצואת תרנגולים אין מחמיץ וכמו שהביא מעכ"ה במכתבו:
וליתר שאת אם יטול חלק חטים מהשק מה שמונח בצד צואת התרנגולים בוודאי השאר מותר לענ"ד אפי' למצת מצוה. אם לא שיש חשש על כל צדדי השק, ויומא קגרים שלא להאריך, ובל"נ לכשאפנה בעזהי"ת אשוב על מכתביו הקודמים. והי"ת יחזקהו ויאמצהו ללמוד מתוך הרחבת הדעת ויתכבד ש"ש על ידו כאיוש"ט כאשר כה עינינו צופיות לרחמי שמים, אוה"נ המצפה לבשו"ט: