אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן קז

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן קז

שו"ת זכרון יהודה - סימן קו

הרמב"ם ז"ל פ"ב מה' תפלה הלכה ח' כ' ומשה תיקן להם לישראל שיהי' קורים בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד. הנה אמר בכאן ב' דברים הא' שיהו קורים בכל מועד מענינו והוא מה דתנן במשנה סוף מגילה ולמדו מקרא שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל. ומה שאמר ושואלין ודורשין היי' מה דאי' התם בגמ' סוף מגילה ת"ר משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין ענינו של יום ה' פסח כו'. והרמב"ם ז"ל משנה ולא כ' ה' חג בחג רק סתם שואלין ודורשין בענינו כו' ורק בפ' א' מהלכת מגילה ה' י"ג כ' שם בשבת שחל בו פורים שואלין ודורשין בהפככת פורים. נ' לכאו' דס"ל הפי' בברייתא כמו שמפרש הב"י בסי' תכ"ט בתירוץ ב' דלעולם ההלכות צריך ללמוד קודם לפסח כ' יום רק מה שכ' שואלין ודורשין בחג ובפסח ר"ל לדרוש הטעמים שבעבורם נצטוינו ההלכות ועיין שם. אמנם לפי"ז צ"ע שלא כ' הרמב"ם ז"ל הא דתני' בברייתא ריש פסחים שואלין ודורשין בה' פסח כ' יום קודם לפסח, אע"כ כ' דס"ל כתי' הר"ן ז"ל הובא שם בב"י דבאמת רק מחוייבים ללמוד ה' חג בחג דוקא ומה דאמר ל' יום קודם זה אינו מצד חיוב רק להיותו שואל כענין ע"ש כנלענ"ד וא"ת למה לא הזכיר הכא שדורשין בהלכות החג כמו שנזכר בלשון הברייתא סוף מגילה דלעיל י"ל דבאמת הברייתא תרתי קאמר כמו שנוכיח לקמן. וקאמר לשון שואלין דמשמע ששואלין בהלכות החג ודורשין קאי לדרוש הטעמים שבעבורם נצטוינו כך וכמש"כ המג"א בסי' תכ"ט דעכ"פ מחוייבים לדרוש ביו"ט בענין היום כגון בפסח ביציאת מצרים והוכיח כן מגמ' דפ"ק מגילה דאי' אריב"ל פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בענינו של יום כו' ופריך מאי ארי' פורים אפי' כל יו"ט נמי ותי' פורים אצטרי' לי' סד"א לגזור משום דרבה קמ"ל, וע"ש הפי' במחצהש"ק ואני העני הוספתי שההוכחה הוא מדברי תוס' שם (ומצאתיו אח"כ בפמ"ג ה' מגילה סי' תרפ"ח ס"ק ט') שכתבו בדף ד' ד"ה פורים כו' דווקא בשבת כו' אבל בחול אי"צ שהרי קורין המגילה ואיכא פירסום ניסא טפי ואי דכוו' שואלין ודורשין הוי לענין היום הלא זה גם בחול צריכים בע"כ, אע"כ הפי' רק שדורשין בעניני היום להורות לעם ה' דרכי ה' כו' וגם בתוספות שאח"ז שם ד"ה מאי כו' מפורש כוו' הקו' מאי אריא פורים דאין דורשין בו מקודם ל' יום דמשו"ה יש לדרוש בו ביום אפי' ביו"ט דדרשי' ל' יום לפניו אפ"ה דורשין כו' ע"ש. וממילא מוכח מדבריהם שגם מה שאמרו ל' יום כו' ג"כ הכוו' שדורשין הטעמים ודרכי המוסר הצריכי' לדבר בעתו. והנה ע"כ אין לומר דרק עניני מוסר מעניני של יום בזה מתעסקים בל' יום מקודם דהא ע"כ צריכים ללמוד הדינים וההלכות. ועוד שאמר שואלין וזה שייך רק על עניני הלכות. אלא ע"כ נראה ברור בדברי התוס' כמש"כ לעיל בדברי הרמב"ם ז"ל דכוו' שואלים קאי על הלימוד ההלכות ודורשין על עניני היום ודרכי היראה והמוסר המצטרכים לדבר בעתו וכוו' הגמ' מה שאמרו שם במגילה מהו דתימא נגזור משום דרבה. ר"ל דסד"א תינח דשואלין בהלכות בשבת שחל בו פורים אבל דורשין דרש במקראות סד"א דזה אסור:

משום שמא יעבירנו להמגילה שבכתב ד' אמות ברה"ר (ובהלכות לא שייך זה דדברי' שבע"פ א"א ר"ל בכתב) קמ"ל דגם בזה לא גזרי' כנ"ל נכון לפי הוצעה הנ"ל:

ואגב אכתוב מאי דקשה לי לפום ריהטא לפי תי' הר"ן ז"ל על הקושי' למה לא גזרו ג"כ במילה דאירע בשבת שמא יעבירנו ותי' דשם לא שייך כן משום דהעוסקים בזה הם רק ביחידים האבות של הבנים הנימולים או הבי"ד וכדומה ויזכירום אחרים כשבאים לשכוח, וקשה א"כ מאי קאמר הכא ס"ד לגזור משום דרבה, הלא הכא ג"כ הדורשים הם רק יחידים ויזכירום האחרים, וצ"ל דזה אפשר באמת כוו' הגמ' קמ"ל דלא גזרי' והיי' משום סברת הר"ן ז"ל:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה