זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן פה
ברכת השנים לכבוד הרב הגאון המפו' חוב"ק קש"ת מו"ה נטע נ"י הראב"ד דק"ק אשפצין יע"א:
מכתבו דמר קבלתי לנכון, הנה לענין רחיצת ידים שבין דגים לבשר מש"כ בזה המג"א בסימן קע"ג סק"א דבזמה"ז אפשר להקל משום דנשתנו הטבעים והביא ראיות לזה ע"ש, לענ"ד איני מבין הדמיון להתם דהתם הם דברים שתלוים בטבע הבע"ח י"ל שנשתנו הטבעיים או טבעי הארצות אינם דומים זל"ז, משא"כ בדבר זה דלא מוזכר כלל שתלוי בהטבע או ברוח. ורק אמרו בפסחים שקשה לדבר אחר, ומנ"ל להקל וצ"ע, האמנם בד"מ סי' קט"ז כ' דברי הרא"ש ז"ל שממנו מקור דין זה מתה"ד לא ראיתי אפי' פרושים וצנועים נוהגין כן אלא עושין קנוח הפה וכו' ומ"מ הב"ח בסי' הנ"ל כ' והכי נהוג עלמא כהרא"ש ז"ל, אמנם לענ"ד אולי י"ל דדוקא בין בשר תחלה לדגים שאחריו הצריך הרא"ש ז"ל רחיצת ידים אבל לא להיפך, וכל מקום שהובא דין זה הן בטור והן בשו"ע הביא רק בלשון בין בשר לדגים, דמשמע בשר תחלה ע"ד שדקדק הר"ת ז"ל בתוס' חולין ק"ה ע"ב ד"ה לא שנו והרא"ש ז"ל שם בסוגי' נראה דקאי בשיטת ר"ת ז"ל, אבל בין דגים לבשר שאחריו אפשר גם הרא"ש ז"ל לא הצריך רחיצה בנתיים ומזה אפשר יש מקום למנהג המקילין בזה, ובכ"ז ראינו לרבותינו ז"ל שהחמירו גם בין דגים לבשר שאחריו. יכתב ויחתם הד"ג נ"י בר"ה הבעל"ט לחיים ארוכים וטובים דשנים ורעננים יפוצו מעיינותיו חוצה, כאו"נ נפש ידידו הדש"ת. הק' יודא גר"וו: