אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן פד

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן פד

שו"ת זכרון יהודה - סימן פג

יראה בנחמות ציון וירושלים, מי שמושל ברוחו בעים, כבוד אהובי הרב דגדול החרון ירו"ש הדומ"צ דק"ק איללאנדא יע"א:

תוכן מכתבו לשאול בענין שרוצים לחדש הדר זיו הביהכנ"ס הק' ורוצים ליקח מצדדי הבימה למען שיעלו בידם לעשות עוד שורה א' ממקומות שבין ההיכל ובין הבימה. והנה צריכין לחקור מה הוא עיקר הבימה אי העיקר הוא המקום שמניחין עליו הס"ת בעת שקוראין מתוכו. או עיקר הבימה הוא המקום אשר עלי' עומד הקורא המשמיע לעם דברי התורה הזאת. וזה לכאורה תליא בטעם הבימה באמצע, הרמב"ם ז"ל פי"א מה"ת כתב ומעמידין בימה באמצע ביה"כ לעמוד עליו הקורא בתורה כדי שישמעו כולם. אמנם הב"י הביא בסי' ק"נ מר"י ז"ל שנראה מפירושו שתיבה פירושו האמתי על מקום עמידת הס"ת הנקרא מקום הקודש כי שם מניחים הס"ת וכו' והביא שהרמב"ם ז"ל כ' ומעמידים בימה באמצע וכו' וכשמעמידים התיבה שיש בה הס"ת מעמידים אותה באמצע ע"כ. ולענ"ד תליא זה בטעם מעמידין באמצע דוקא אם הטעם כדי שישמעו כולם לפי"ז עיקר חשבון האמצע יחשב לפי מקום עמידת הקורא והמשמיע, וא"כ אם גם חלק הבימה:

דהיינו אחלק המזרח" שעליו מניחין הס"ת אינו מונח באמצע אין קפידא בזה כיון שחלק המקום מבימה שעליה עומד הקורא והמשמיע סגי בזה. אבל לפי' הב' שהעיקר הוא בשביל קדושת החלק שעלי' הס"ת מונח והוא עיקר קדושת הבימה וזה עיקר שצריך להיות באמצע עפ"י מה ששמעתי וראיתי זה כמה בס' שהחת"ס ז"ל הקפיד ע"ז ואמר שצריך להיות דומיא דחנייתם במדבר הארון הקודש באמצע ומשה ואהרן ובניו סובבים אותו מד' רוחות ושבטי י' מסבבים אותו מסביב מד' רוחות ומקום שמניחים בו הס"ת על השולחן נקרא "תיבה" כמ"ש בב"י הנ"ל וזה היא עיקר מקום הקודש ולפי"ז אם זה החלק מכוון באמצע אף אם חלק הבימה שעלי' עומד הקורא אינו מכוון באמצע סגי כיון שמקום הקודש זכה לעמוד באמצע:

והנה הרמב"ם ז"ל זה לשונו פי"א ה"ג מה' תפלה ומעמידים בימה באמצע הבית וכו' כדי שישמעו כולם, וכשמעמידים התיבה שיש בה הס"ת מעמידים אותה באמצע וכו' ע"כ. וכבר כ' הב"י שמקום הק' הזה יש לו ד' שמות יע"ש. עכ"פ הם לכאו' ב' דברים שסותרים זה את זה שאם התיבה שיש בה ס"ת באמצע ממש. א"כ איך אפשר שמקום המשמיע יהי' באמצע אע"כ צ"ל דכל המקום שצריך לתרי מילי הנ"ל, דהיינו המקום לצורך התיבה שבה הס"ת והמקום שעלי' עומד המשמיע לעם, כל שטח המקום הזה צריך להיות יחדיו באמצע הביהכ"נ מקום התיבה משום טעם ב' הנ"ל דומיא שהי' בחניית מסעות הדגלים במדבר שנקרא מחולת המחניים. ובפרט למש"כ בחת"ס חאו"ח סי' כ"ח שהבימה דוגמת מזבח מקטר קטורת שהי' באמצע. ומהאמור שם צריך להיות מכוון באמצע גם לענין השטח שבין צפון לדרום כמו שהי' שם מכוון ממש באמצע כנגד הארון שמבפנים וגם מצד הטעם כדי להשמיע מובן שגם בזה ענין המשך שבין צפון לדרום כמו בין מזרח למערב. וממילא אין שום היתר להעתיק מעתה הבימה למטה מאשר הי' ומכש"כ כשבאים לחדש כן בביהכנ"ס שהי' מקודם באמצע בודאי אסור כיון שאבותיהם שבנו הביהכנ"ס בנו אותה באמצע ש"מ דכך הי' ניחא להם וכו' יע"ש בלשונו הק'. ועוד מטעם אחר כ' שם בח"ס דאין לשנות מצד דז"ל ע"פ והקמות כמשפטו וכו' קרש שזכה להנתן בצפון לא ישתנה ליתנו בדרום וכו' יע"ש. עוד מלבד זה נראה פשוט דאין לשנות כיון שעכ"פ מקום שנותנים שם התיבה לקרות בו מהס"ת שמונח עליו קדוש הוא יותר משאר ביהכנ"ס א"כ כשממעטים עתה מחלל הבימה מורידין המקום שלקחו מהבימה לצורך העמדת הספסלים מקדושתו שהי"ל בראשונה. ועוד ממילא גם חשש גזל כיון שהמקומות שהי' מקודם סמוך להבימה אם יעמידו עתה עוד ספסל אחד בינם ובין הבימה חדשה יתרחקו יותר מקדושת הבימה, ומשמיעת המשמיע לעם מאשר הי' מקודם. אמנם לכאו' אי משם הא לא אריא דהא בזה יכולים לתקן שהם גם עתה יהיו כן בישיבתם סמוך לבימה. אולם לנגד זה אדרבא יתרחקו יותר מהארון הק' וממ"נ יהי' להם עולה: מכל אלין טעמי קיימי' בדברי ח"ס ז"ל שחדש אסור מן התורה, והמקום ב"ה ירחיב להם בטוב עדי נזכה לראות במקדש העתיד שנקרא רחובות. עיין רמב"ן פ' תולדות, המצפה להתפלל בתוך המחכים לרחמי הי"ת וישועתו כה"י תמיד אונן, אוה"נ:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה