אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן עא

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן עא

שו"ת זכרון יהודה - סימן ע

במג"א סי' נ"ח ס"ק י' הביא דעת הכ"מ ספ"א מק"ש יש שואלין מ"ש דדרשי' בשכבך כ"ז שבני אדם שוכבי' גבי ק"ש של יום נמי נימא לדרוש ובקומך כ"ז שבנ"א קמי' דהיי' פה"י וי"ל דאה"נ כו' ע"ש, ותי' המג"א בשלומא בשכבך פי' כ"ז שהוא שוכב אבל לשון קימה לא משמע אלא בשעה שעומד ממטתו אבל אח"כ לא מקרי קימה אלא עמידה כו' ע"ש, וקשה לי טובא מגמ' ערוכה ברכות דף י"א ע"א ב"ש מ"ט לא אמרי כב"ה א"ל ב"ש א"כ נימא קרא בבוקר ובערב מאי בשכבך ובקומך בשעת שכיבה שכיבה ממש ובשעת קימה קימה ממש, ע"כ ולדברי המג"א ק' האיך יכול לכתוב ל' בבוקר ובערב, הא לשון בבוקר ובערב הי' משמע תחלת הערב ולא כל הלילה, ועל הכ"מ בוודאי ק' האיך יכול לכתוב בבוקר ובערב הלא הי' משמע תחלת היום ותחלת הערב, ולדידי' באמת זמן ק"ש של היום הוי כל היום וכן של לילה כל הלילה, ולומר דב"ש באמת פליגו בזה והי' סוברי' כר"א בריש פרקין דבשכבך פי' כל זמן שהולך לישן דהיי' תחילת הלילה באשמורה ראשונה. וכן בבוקר תחלת הבוקר אבל לב"ה באמת י"ל כדברי המג"א או ככמ"ש למר כדא"ל ולמר כדא"ל ובזה הי' קצת מתיישב סוגי' הגמ' דלא קאמר אח"כ לתרוצי לב"ה מאי משיבי' על דברי ב"ש בזה למה לא נאמר בבוקר ובערב, משום דבאמת לב"ה לא מצי לכתוב בבוקר ובערב מטעם הנ"ל משום דקיי"ל כחכמים ור"ג דלעיל דבשכבך פי' כל הלילה, מ"מ כ"ז דוחק כיון דאין מבואר פלוגתת ב"ש וב"ה בזה, אחרי זמן מה האיר ה' את עיני ומצאתי בדברי מאור עינינו בפנ"י בגמ' הנ"ל הביא מקודם דברי הרשב"א ז"ל דבבוקר ובערב לאו דוקא כו' וכ' ולענ"ד נראה דנהי דלשון ערב הוי נמי מבע"י היינו היכי דלא כתיב בוקר בתרי' משא"כ הכא דכתיב ערב ובוקר בחד קרא ומקדים ערב לבוקר הוי ערב ממש כדכתיב ויהי ערב ויהי בוקר וכה"ג טובא עכל"ה: ולפי"ז נימא נמי דלענין הנ"ל י"ל ג"כ דוודאי היכי דכתיב ערב לחודי' או בוקר לחודי' פי' תחלת הערב או תחלת בוקר, אבל היכי דכתיב ביחד ערב ובוקר הוי משמע שפיר כל הלילה וכל היום כלשון הקרא ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, כנלע"ד, ועי"ש עוד בפנ"י ובצל"ח שם. אמנם עדיין ק"ק על מ"ש המג"א הנ"ל בתי' דאם הי' הכוונה על כל היום הי' צריך לכתוב ל' עמידה, ומדכתיב ובקומך משמע בשעה שעומד ממטתו, וק' מלשון המשנה דקאמרי ב"ה א"כ למה נאמר ובשכבך:

ובקומך, בשעה שבנ"א כו', ובשעה שבנ"א עומדים וזה משמע לכאורה כל היום עומדים, וצ"ל באמת הכוו' בשעה שבנ"א עומדים ממטותם, ודוחק דא"כ למה לא קאמר ובשעה שבנ"א קמים וצ"ע, ועיין בחי' הפלא"ה על ברכות:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה