זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן סג
שלום וכט"ס לך אהובי כבני דרב המאה"ג חו"ב המיוחס כש"ת מו"ה אברהם חנוך נ"י דיין מצויין בק' סאטמאר יע"א:
מכתב כ' ע"י ה"ב קבלתי סמוך לש"ק, ועתה במוצאי ש"ק הנני להשיבך ע"ד שכתבת שרוצים לעשות זכוכות החלונות בביהמ"ד מחזיקי תורה שלכם מזכוכית עב והוא קצת מצוייר פרחים וחששת מצד ג' דברים, הא' שהוא התדמות לנכרי, יען שהרוצה בכך אמר שנמצא כזה בבתי תפלות שלהם ובבתי השרים וחששת כמ"ש בנוב"י מהד"ת חאו"ח סי' י"ח וז"ל ואני חושב אלו ראו בהיכלות השרים וכו' ורוצים להתדמות להם וכו' ואם הוא מטעם זה אני קורא בו וישכח ישראל עושהו ויבן היכלות עכל"ה, ועוד חששת כי כזה לא מקרו חלון מאחר שאין הראי' שולטת בו להסתכל בו מעבר לעבר מכלי חלון כזה או שאר דבר סתום ואפל. ובשו"ע סי' צ' ס"ד איתא צריך לפתוח פתח או חלונות כנגד ירושלים ועוד כי ההסתכלות בשמים מביא להכנעה ומסוגל ליראת שמים עכת"ד:
ואשיב על ראשון ראשון הנה בענין חשש הא' ז"ל הרמ"א ז"ל בשו"ע יו"ד סי' קע"ח יהא מובדל מהם כו' וכ"ז אינו אסור אלא כו' או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש משום דרכי האמורי וכו' (ומסביר בהגהת מהר"ב ז"ל בשם מהרי"ק ז"ל כיון שעושה דבר משונה שאין בו טעם נגלה אלא שהם נוהגין כן אז בוודאי נראה כנמשך אחריהם ומודה, דאל"כ למה יעשה כדברי התמוהים ההם ע"כ) אבל דבר שנהגו לתועלת וכו' מותר ע"כ, הנה מבואר מזה דוקא אם כוונתם לעשות החלונות מזכוכית הנ"ל בזה לא משום תועלת אז שייך משום ובחוקותיהם לא תלכו, אבל אם צריכים לזכוכית עב כזה משום איזה תועלת אינו יודע בו שום איסור לכאורה, ומה שכתב המחבר אין הולכין בחקות הנכרים והוסיף הרמ"א ז"ל בשם הטור ורמב"ם ז"ל ולא מדמין להם הכוונה שלא לבד לילך בחקותיהם שהנהיגו הם אלא אפי' מה שעושים מבלעדי כן רק שעושין המעשה באופן שיהי' דומה למעשיהם ג"כ אסור, אבל פשוט שדברי הרמ"א ז"ל שאמר אח"כ שדבר שהוא לתועלת או משום איזה טעם אחר מותר:
ומעתה אם עושין מזכוכית הנ"ל לאיזה תועלת כגון ע"י שהוא עב מאד לא בקל ישבר או שלא להביט מבחוץ אל תוך הביהמ"ד או משום הידור ממש, לענ"ד לא הי' בו שום חשש איסור של התדמות להם כנ"ל לכאורה: אמנם אם נראין הדברים שאלולי שהיו רוצים להתדמות להם לא הי' עושים החלונות מזכוכית עב כזה אף שיש בו תועלת וכדומה ג"כ, בודאי איסור גמור לעשות כן, דהא בספק וחשש בעלמא כזה ג"כ אסור כמ"ש הרמ"א ז"ל גופי' בדבר וכו' דאיכא למיחש בי' משום דרכי האמורי אסור:
ועל טעם השני הנ"ל שע"י הזכוכית עב הוי כשאר כותל ולא מקרי חלון וקיי"ל שצריך שיהי' חלונות בביהכ"נ. הנה לכאורה זה תלוי בטעם החלונות וז"ל המג"א סימן צ' סק"ד איתא בגמ' אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות, ואע"ג שצריך שיתן עיניו למטה, כמ"ש סי' צ"ה ס"ב מ"מ כשנתבטלה כוונתו ישא עיניו לשמים, לעורר הכוונה, וכ' שם במחצהש"ק שקושיית הגמ' סובב שם רק לפירש"י ז"ל שם בגמ' ברכות ל"ד ע"ב חלונות שגורמים לו שיכווין לבו שהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע, משא"כ לטעם ר"י ז"ל שיהי' הבית מתוקן באויר טוב ולפי' א"צ להסתכל לשמים, או לטעם של הרמב"ם ז"ל דנקיט השו"ע כוותי' למען שידע שתפלתו צריך לעלות דרך ירושלים לפי טעם זה ג"כ אינו צריך להסתכל לשמים עכ"ל והנה לטעם ר"י ורמב"ם ז"ל ליכא נפ"מ אי הוא זכוכית עב או דק עכ"פ כיון שנעשים החלונות כנגד ירושלים דיו בזה, ובאמת הי' ראוי לפי טעמם שיהי' החלונות פתוחים כמ"ש:
בקרא וכוין פתיחן לי'. ובשו"ע ג"כ נקט צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים, רק צ"ל כיון שראוין לפתוח הוי כפתוחין כבר, ובאמת צ"ע למה נקט בשו"ע צריך לפתוח פתחים או חלונות דהא בגמ' לא נזכר רק חלונות עיי"ש דף ל"א ע"א ול"ד ע"ב ורק לטעם רש"י ז"ל יש נפ"מ די"ל דע"י שהוא עב ולא מצי לאסתכלא לשמים באמצע החלונות היינו שזכוכיתם עב מאד לא יצא ידי חובת החיוב שצריך שיהי' חלונות פתוחים בביהכ"נ, ואני העני הי' נ"ל עוד לתרץ קושיות המג"א על רש"י ז"ל בפשיטות דהא רש"י ז"ל לא נקיט כדי שיסתכל דוקא בתפלת שמו"ע אלא קודם שמו"ע כמ"ש בסידורים שקודם שיתחיל להתפלל שמו"ע יסתכל לשמים או גם באמצע בשעת סידור התפלה, והנה כיון שכל עיקר נידון שלנו היא לטעם רש"י ז"ל לפי"ז אם הי' החלון שלצד מזרח נעשה מזכוכית אחר שהוא דק שעי"ז היו יכולין להסתכל משם לשמים ונתקיים בזה וכוון פתיחן לי', מול ירושלים, לא הי' קפידא מטעם זה בשאר החלונות אי הי' נעשים גם מזכוכית עב והחלון הזה שנעשה גבוה מצד מזרח הי' ראוי שלא יעשוהו משום זכוכית מגוון אחר רק שיהי' מזכוכית לבנה זך וצהיר, ורק מטעם הראשון הנ"ל יש לדון משום התדמות, ועוד יש לצרף בזה מ"ש בפמ"ג באשל אברהם משם כ"מ בשם תשו' הרמב"ם ז"ל דמאי דאיתא בגמ' הנ"ל שלא יתפלל וכו' אלא בבית שיש בו חלונות דוקא אם מתפלל ביחיד בביתו אבל בביהכ"נ אין צריך זכוכית כ"כ ומקובלת גם בלא"ה, ולפי"ז לא הי' קפידא כל כך גם בלא"ה ובאמת הלשון בגמרא משמע כתשו' הרמב"ם ז"ל הנ"ל דז"ל הגמ' אר"ח ב"א אריו"ח אל יתפלל אדם אלא בבית וכו' וכן דף ל"א ארחב"א לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות וכו' משמע דוקא אדם יחיד ולא נקט צריך להתפלל בבית שיש בו חלונות, ולענ"ד אולי משו"ה משנה המחבר מלשון הגמ' דבגמ' אמר אל יתפלל אלא בבית שישב"ח, ובשו"ע נקט רק צריך משמע דוקא לכתחלה ולא לעיכוב ולדברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל י"ל דגמ' קאי אמתפלל ביחיד וזה הוי עיכוב. אבל בצבור אין בו עיכוב ורק לכתחלה צריך וכו' ואין פנאי להאריך עכ"פ העולה מכל הנ"ל שאם נראה שיש בו קצת כוונה כדי להתדמות בודאי אסור ואי לאו הכי אין בו קפידא, אם עושין החלון שלצד מזרח מזכוכית דק לבן כנ"ל:
ומחמת כי המכ"ז נחוץ לדרכו צריך אני לחתום כעת דברי, והנני או"נ המצפה לבשו"ט מכם בכ"י או"נ: