אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן סב

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן סב

שו"ת זכרון יהודה - סימן סא

שיל"ת סאטמאר יום א' ט"ו כסליו עדר"ת לפ"ק:

שוכט"ס לחיים ארוכים וטובים, לכבוד הרב הגדול בתורה ויראה כש"ת מו"ה שלמה זלמן ליש נ"י רבק"ק שעסבורג:

מכתב כמ"ע קבלתי בעתו, ומחמת רוב הטרדות לא השבתי מידי והנה ראיתי במכתבו כמה יגיעות יגע ע"ד הביהכ"נ הק' דשם, שיהי' בנוי כראוי עפ"י מנהגי ישראל, רק בדבר המחיצה שבין עזרת האנשים לבין עזרת נשים לא עלתה לו כרצונו, ובודאי מחוייב ביותר לעשות בדבר כהוגן, יען כי דבר זה אינו נוגע רק משום שינוי מנהגן של ישראל בלבד אלא נוגע באיסור דאורייתא, וכבר הביא מע"כ הלשון של הפי' משניות להרמב"ם ז"ל בסוכה פ"ה מ"ב ומתקנים שם תקון גדול כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים ע"כ. והנה התויו"ט שם מפרש דבריו כי הסתכלות האנשים בנשים מביא לידי קלות ראש וכו', ועוד משום כו' ושמא וכו', ודבריו צ"ע לכאורה למה צריך לומר שההסתכלות מביא לידי קלות ראש הא הראי' גופא הוי איסור דאורייתא כמ"ש ולא תתורו, ואחרי עיניכם, וכ' הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' עכו"ם דדבר זה גורם לטרדות מן העוה"ב, והקרא אמר ברית כרתי לעיני אמנם יען שלא הוצרכו לעשות גדר בפני השמחים בשמחת בית השואבה אשר הי' רק חסידים ואנשי מעשה רק הוצרכו לגדר בפני הבאים ורואים את השמחה, כמ"ש בתויו"ט שם וגם הרואים ההם גופייהו היו יראים מלעבור ח"ו, רק יען פשוטי העם אם גם המה יראים מלעברה עכ"פ אינם נזהרים מלראות, וע"י הראי' יוכלו לבוא ח"ו לידי קלות ראש וכו' והרא"ה ז"ל בחינוך שלו כ' בזה "כי מהיות האדם בנוי בעין שא"א שלא יראה בעיניו לפעמים יותר ממה שראוי, ע"כ א"א להגביל האדם בזה בגבול ידוע וכו', ועיין תיו"ט שבאים ח"ו לידי קישוי וכו' וע"ש בתיו"ט מה שהק' למה דוקא מבלאי מכנסיי' וכו הא גם כתונת ומצנפת היו של פשתן, וי"ל לע"ד ומצאתיו אח"כ ביתר ביאור בס' בני יששכר שכל שמחת בה"ש הי' בא על תיקון ברית המעור וע"כ דוקא מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהם מהם היו מפקיעין וכו', ומהאמור מובן ממילא שמחוייבין לעשות המחיצה המפסקת הנ"ל דוקא באופן זה שלא יוכלו להסתכל האנשים בנשים, ועיין טאו"ח סי' קנ"א שכ' בתי כנסיות ובת"מ אין נוהגים בהם קלות ראש כגון שחוק והיתול ושיחה בטילה, ועיין באו"ח סי' מ"ד שכ' הטור ולא חשוב היסח הדעת אלא כשהוא עומד בשחוק או בקלות ראש (עמג"א שם סק"ב מ"ש בזה) וצ"ע בדברי הב"ח שם בסי' קנ"א שכ' שכל אלו אין אוכלין וכו' הם בכלל קלות ראש, והביא ג"כ מפירש"י ז"ל במגילה ובאמת שכן הוא שם ברש"י ז"ל דף כ"ח, אבל רש"י ז"ל לשיטתו לא גריס ואין אוכלין בויו, אבל הטור והמחבר וכן הוא גי' הרמב"ם ז"ל בפ' י"א מה' תפלה הלכה ו' שכ' בלשון "ואין אוכלין" בהם, ע"כ אכילה אינו בכלל קלות ראש, ורש"י ז"ל הוי ס"ל כמו שמפרש דלענין קדושת ביהכ"נ הוי האכילה ק"ר שמקילים אותה. אמנם שאר הראשונים ז"ל צ"ל דהוי ס"ל דאין אכילה בכלל ק"ר רק טעם האיסור אכילה ושינה בהם הוי כמו שאר דברי קדושה שאין משתמשים בהם להדיוט. אבל אינו משום מצות ומקדשי תיראו:

כנלע"ד, ומהאמור נשמע דמלבד האיסור של הסתכלות וכו' שהוא איסור דאורייתא שהביא בס"פ שכ' על זה גדול המורים הרמב"ם ז"ל שנקרא מומר לדבר אחד, עוד בו איסור דאורייתא שעובר על מקדשי תיראו שמורא מקדש מעט הוא בכללו ועוד יש בו איסור משום אל תסג גבול עולם כשמשנים ממנהג ישראל הקדושים מעולם שעושים המחיצה הנ"ל באופן שלא יוכלו להסתכל וכו':

ועיין עירובין ט"ז ע"ב במשנה דר"י ב"י ס"ל דכל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה, ואף דאנן קיי"ל להלכה כרבנן דפליגי התם, עכ"פ מצד החיוב לכתחלה יש לעשותה עצהיו"ט, ומכש"כ דכך הי' מנהגן של ישראל:

מכל הלין טעמי רמ"כ דמילי דמתא עלי' רמי' ישתדל בכל כחו ואמצו לעשות המחיצה הנ"ל באופן הראוי עצהיו"ט, ובודאי בנ"י מאמינים בה' וקדושים יזדרזו לעשות לקיים דברי חכמים, וינוחו להם ברכות על ראשם בכי"א, והית"ב ברחוחסהגב"ה יתנהו לחן ולחסד ויהיו דבריו נשמעים לעבודתו יתב' כאו"נ ונפש ידידו הדש"ת. הק' יודא גר"וו:

ועיין עוד בתשו' בית הילל סי' ק"ד מהגאון דקאלאמייא ז"ל מ"ש בענין זה דבר נחמד לתרץ דברי המשניות שם, ואני העני הייתי מקדמת דנא רב בסאבאטישט יע"א וכשבאתי לשם היתה המחיצה הנ"ל ג"כ רק עשוי במחיצות שתי, ועי"ז היו יכולים להסתכל, והגבאי הי' נאמן עמי, ונתייעצנו יחד שקודם ר"ה צויכו לאומן לעשות ב' מחיצות גדולות עשויות בשתי וגם ערב, בערך אורך מחיצה הנ"ל, וקבענום על המחיצה מבפנים, וכיון שעלה לא ירדה אף שהיו גם שם מפקפקים, עכ"פ התייראו לקלקל, ועדיין גם היום מתקיימות שם, בעזהי"ת:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה