אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן ס

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן ס

שו"ת זכרון יהודה - סימן נט

שיל"ת סאטמאר יום ד' י"ד חשוון תר"ס לפ"ק:

ברכת מזל טוב לחיים טובים ולשלום לכבוד מע' מר ידינ"פ תלמידנו הרב הגדול בתורה ובמעש"ט חרוץ ובקי שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה חיים בצלאל פאנעטה נ"י רב דק"ק רעטיאג ואגפי' יע"א:

מכתבך קבלתי ע"נ ואתן שבח והודאה להית"ב אשר הקים אותך על כסא כבודו של מר אביך המנוח הה"צ זללה"ה י"ר שיעמוד לך זכותו וזכות אבות אבותיך שתהי' ממלמדי ומצדיקי הרבים לש"ש וקורא לך גודר פרץ ותעשה חיל בישראל לאיוש"ט אמן:

ומחמת שלא הייתי בביתי איזה ימים וגם אח"כ שבאתי כבר לביתי הנך יודע מעט מטרדותי העצומים, וגם אמנם אין השאלה בדבר הנחוץ לשעה, ע"כ אחרתי מלהשיבך עד כה:

והנה השאלה לפמ"ש כי הבעה"ב אינו רוצה ליקח שכר מביהכ"נ והבע"ב אומרים שאינם רוצים בחנם, ולא כתבת מה דעתם אם הבע"ב יעמוד על דעתו אם אומרים לבנות או לשכור להם ביהכ"נ במק"א, והנה בלבנות במקום אחר כבר כתב בזה הלבוש והובא בפמ"ג בסי' קנ"ג ס"ד מ"א דרשאים שאין בזה משום דרכי שלום, אמנם אם דעתם רק באם שלא יאות להם הבע"ב ליקח מהם שכר יעשו להם ביהכ"נ בבית אחר של יחיד שם או במתנה או בשכר, ובאופן זה היטב:

אשר דברת במכתבך, דכ"ש הוא ממ"ש הראב"ח ז"ל במג"א סי' קנ"ג ס"ק מ"א שאם מקצת רוצים להתפלל במקום אחר רשאים כיון שגם בביתו מתפללים, וכתב דגם באופן שלפנינו ג"כ כך הוא, ונכון הוא, ואדרבה כ"ש הוא דמה התם עכ"פ מפסידים מבעה"ב הקודם זכות של ברב עם. (עיין פי' הרמב"ן ז"ל בפ' השבוע ע"פ חמשים צדיקים). אמנם הכא אין מפסידים אותו כלל ואדרבא יהי' לו מצוה הנעשית ברבים, וגם על חילוק המעות שתהי' רוצה עוד ליתן לצורך ביהכ"נ משלו, הלא בזה מחשבה טובה כו' וחישב ונאנס כו' מעה"כ כאלו עשאו, וזו"ז יתקיים בידם, ובודאי מסתבר שהדין עם השאר בע"ב, ומה שהבאת ראי' לסתור מהאי דמג"א סי' קנ"ד ס"ק כ"ג בשם ס"ח דאחד בנה ביהכנ"ס וכו' ולא קיבל סיוע ונענש ר"ל, משמע שלא הי' בי"ד שלמטה כופים שיקבל סיוע גם מאחרים, אי מהא לא ארי' דילמא גבר אלים הוה, אמנם לענ"ד משם וודאי כך הוי התם דדייק מסי' ח' לומר שלא רצה מה"ט שיהי' לו ולזרעו לשם ובזה נענש ר"ל דמשמע אבל אם כוונתו רק לש"ש לשם ונפשו חשקה שיהי' לו לזכות לדורות עולם, י"ל דבזה בודאי אין עליו עונש בידי שמים, וגם שם דוקא אם מתחלה רצו להשתתף עמו בזה עשה האיש ההוא שלא כדת, כמו שדייק בלשונו א' בנה כו', אבל אם כבר זכה אחד להחזיק משלו במצוה כמו ביהכנ"ס בביתו, או שבנה מכבר בזה אין עליו עונש גם בידי שמים, אם אינו רוצה ליקח מאחרים ג"כ סיוע, וכ"ז אם אין להם טעם אחר רק שהם רוצים להיות שותפים ג"כ במצוה אז שפיר י"ל אין מוכרח ליקח מהם סיוע וקם דינו של המחבר כפשוטו, אדם שהי' בביתו ביהכנ"ס ימים רבים אין הציבור רשאי לשנותו בבית אחר, ועכ"פ לא מקרי זה שהם ג"כ רוצים להיות להם חלק במצוה זו טעמ' רבא רק טעמ' זוטא וכמו שחילק בזה הפמ"ג בסי' קנ"ג ס"ק מ':

אמנם יש להם טעם אחר לכאורה לפי דברי הפמ"ג בטענה רבא משנין והנה עיקר דינו של פמ"ג מכח קושי' שהקשה מהאי דלקמן ס"ק מ"ט דכ' מג"א בשם הראב"ח ז"ל דגם כשיש טענה אין משנין כיון שיש טענה גם למוחזק ומכח זה חילק בין טענה רבא וכו', ומתחלה נלענ"ד לולא דמסתפינא לולא דברי מג"א הי' מקום לתרץ באופן אחר ומתחלה נאמר דלענ"ד יש ראי' לדינו של הראב"ח ז"ל מההאי דלקמן סי' שס"ו ס"ק ח' שהביא בשם כנה"ג ז"ל (ובאמת בכנה"ג אינו שם רק דינו של המג"א הראשון שהביא בשם רדב"ז ז"ל דין זה כתוב בכנה"ג ע"ש) שאם צריכים לשלם מעות רשאים לשנות והק' בפמ"ג מפי' המשנה להרמב"ם ז"ל דהנה המהרי"ק הוציא דינו ממה דרצה הגמ' בס"ד לומר דטעמי' דמערבין בבית ישן מפני כבודו וע"כ דגם בס"ד הי' יודע שיש טעם לשנות דאל"כ מאי פריך משיפורא ראוי שיהי' השופר בבית ראש הישיבה שמשגיח על הדבר אע"כ דגם בערובין יש טעם לשנות ומ"מ מפני דרכי שלום אין משנים ומערבין בבית ישן, וי"ל לפי"ז היינו דוקא אי הטעם משום כבוד בזה אין משנין אפי' כשיש טעם קצת, אבל לבתר דמסמיך משום חשדא אין משנין אפי' כשיש טעמא רבה:

לפי"ז מיושב לקמן בס"ק מ"ט שם קאי משום כבוד ע"כ בטעם רבה משנין משא"כ הכא בבית הכנ"ס דאיכא בי' משום חשדא ע"כ י"ל אפי' כשיש טעמא רבה ג"כ אין משנין והשתא הכא בנ"ד שלא כ' פר"מ שום טעם שיש להם רק שרוצים לזכות במצוה שיעשה גם בממונם שפיר י"ל שאין מוכרח הבעה"ב ליקח אותו כיון שהחזיק במצוה זה כמה שנים:

אמנם כיון שכ"ז עיקר דינו משום דרכי שלום ע"כ אם נראה לעין שאדרבא עי"ז אין שלום ביניהם ראוי להשתדל שאדרבא יקח מהם הבעה"ב סיוע משל ממון אחרים ג"כ ולו ישמעני הבעה"ב הנ"ל הנדיב הייתי אומר מילתא דשוויא לתרווייהו שהבעה"ב יקח חלק שלהם ג"כ לצורך הביהכנ"ס ומעות של הקהל יעשה ממנו שאר צרכי רבים כגון להחזיק ת"ת שלומד ברבים או יקנה ספרים ללמוד לרבים מהם ויקויים בו הון ועושר, וצדקתו עומדת לעד, ופר"מ ברוח בינתו יראה שיעשה הדבר לאשרו וזכות הרבים יהי' תלוי בו, הדשה"ט. הק' יודא גר"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה