זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן נט
בענין ביהכנ"ס הק' דפה יע"א שלא נבנה מיסודו לשם ביהכ"נ אלא קנו בית ותיקנוהו בחלק מחלקיו לשם ביהכ"נ ויש בו חלק א' שגבוה יותר מגבהו של ביהכ"נ אי רשאי לדור בו, עיין בתשו' מהרמ"ש לאו"ח סי' ע"ו, מה שהשיב בזה להרב המנוח הגאון זצללה"ה, ומה שהביא שם מהג' ראו"ו זצלה"ה שמגמ' דשבת פ"א דף י"א ע"א כל עיר שגגותי' גבוהין מביהכ"נ וכו' משמע דעיקר הוא דהשימוש לא יהי' גבוה משימוש ביהכנ"ס יע"ש. באמת דברים אלו אמורים כך כבר בבגדי ישע להשל"ה על המרדכי שם פ"ק דשבת הנ"ל מבואר הדבר באורך (והלשון נראה דצריך קצת תיקון) ויותר מזה מצאתי אח"כ בהג"ה מיי' פי"א מה' תפלה כ' כן בהדיא ע"ש שהביא מעשה דסגי בהרמת קרן א' בביהכנ"ס, ולפי"ז לכאורה אין הטעם משום אי' התשמיש למעלה מביהכ"נ ובזה מובן המשך לשון הגהמי"י שם יע"ש. אולם לי ההדיוט הי' נראה לע"ד דבנידון דידן אפשר לית בי' שום חשש בלא"ה עפ"י מה דאיתא בד"מ קנ"א אות ב' בשם מהרי"ו לענין מי שיחד חדר לביהכ"נ אם מותר לישן ולישכב עליו והשיב דשרי דאפי' למאן דאסר אינו אוסר אלא דוקא ב"ה הבנוי מתחלה לכך דומיא דהיכל דמייתי מני' ראי' במרדכי פ"ק דשבת ע"ש, ממילא וכ"ש בנידון דידן דכל עיקר הדין דהגגין אין רשאין להיות גבוהים היי' רק מקרא לרומם ב"א כו' והביא מדומי' דב"א וע"כ דוקא דומי' דבית א' שנבנה לשם בית א', אבל הנבנה לשם בית סתמא ורק אח"כ תיקנוהו בחלק מחלקיו לשם ביהכנ"ס אפשר דאין בו קפידא בזה, ולכל זה אנו צריכים אם הטעם כדברי הבגדי ישע וראו"ו ז"ל הנ"ל דהקפידא הוא שלא יהי' תשמיש גבוה יותר מביהכנ"ס, בזה תלי' אם יש להביהכ"נ הקדושה דומיא דהיכל וכמבואר למעלה, אבל אם היינו אומרים דטעם האיסור של הגגי' הגבוהים יותר מביהכנ"ס הוי כדי שלא לעשות בנין יותר גבוה מביהכנ"ס בודאי עיקר האיסור שלא לעשותו בנין גבוה יותר מביהכ"נ אבל התשמיש שגבוה יותר לא נראה וניכר כ"כ בחוץ אפשר גם בביהכ"נ שנבנה מתחלה לשם ביהכנ"ס אם כבר הבית והגג בנוי הי' מקודם אין איסור אח"כ להשתמש שם, וממילא בנ"ד תרתי אית בי' לא נבנה לביהכנ"ס והבית הגבוה יותר מגבהו של גג ביהכנ"ס כבר הי' נבנה בשעה שתיקנוהו מחלק בו לביהכנ"ס הק':
אולם מלשון רז"ל שם הנ"ל דאר"ח בר גוריא אמר רב כל עיר שגגותי' גבוהים מביהכ"נ לסוף כו' משמע דאין חילוק בדבר אם היו הגגות קודמות לביהכ"נ לנעשו אח"כ, בכ"ע אסור, ומזה גופא ראי' לדין מרדכי הנ"ל לפי מה שפי' בבגדי ישע הנ"ל דע"כ הטעם משום איסור התשמיש שלא יהי' גבוה מביהכנ"ס דאל"כ למה אינו מחלק בין היה הביהכנ"ס קודמת בבנינה להגגות והבתים להמאוחרות להם, אע"כ דעיקר משום התשמיש ובזה אין חילוק בזה כמובן ולא נשאר לנו ההיתר בזה רק משום דלא נבנה מתחלה לשם ביהכנ"ס. אולם למ"ש הכה"ג ססי' קנ"א ובטו"ז ומג"א דלענין לישכב בעליית ביהכנ"ס גם בלא נבנה מתחלה לכך יש להחמיר א"כ לכאורה הה"ד הכא דדין דהכא לכאורה מפורש יותר בגמ' הק' יש לכאו' להחמיר בזה עוד יותר, ומהרמשי"ק ז"ל בתשו' הנ"ל כתב שם בסוף התשובה דאין:
ללמוד מהתם לנידון דידן ר"ל לפי מ"ש הוא ז"ל שם מקודם דמהני בי' תנאי דעי"כ אין בו ק' ביהכ"נ לעליותיו כ' דמ"מ אין ללמוד מהאי דטו"ז ומג"א הנ"ל להחמיר ג"כ בזה דשא"ה דהוי ע"ג ממש מן הצד אין איסור וכו' רק משום דגבוה וכו', דברים אלו נפלאו ממני להבינם דהא גם שם אע"ג דהוי ע"ג ממש, מ"מ סומכין הטו"ז ומג"א דבריהם על דברי הרמ"א ז"ל הנ"ל המיוסדים על המהרי"ו הנ"ל באין נבנה לשם ביהכ"נ אין בו משום ק' הגגות וכו' וע"ז כתבו המגינים ז"ל דמ"מ שומר נפשו ירחק, ממילא והה"ד בבנין מן הצד מאיזה טעם נקיל לכאורה דהא האי שלא להשתמש תשמיש גבוה מביהכ"נ היינו ג"כ מצד ק' ביהכ"נ כדברי הבגדי ישע והגראו"ו ז"ל הנ"ל, וע"כ רק משום דנאמר לסמוך דכיון דהתנה אין בו משום ק' כ"כ לפי דברי מהרמ"ש ז"נ הנ"ל בתשו', הא גם זה ג"כ בנוי רק על ס"ה מדעתו הק'. ממילא גם בזה י"ל דשומר נפשו ירחק, ומכש"כ לפי דברינו הנ"ל דכתבנו בענייותינו דכל עיקר ההיתר משום דלא נבנה לשם ביהכ"נ מיסודו של הבנין מכש"כ דצריך לנו לומר דיו לבא מה"ד להיות כנידון כמו שם בדין דמהרי"ו הנ"ל כ' האחרונים ז"ל הנ"ל דצריך להחמיר ממילא הה"ד הכא, ורק אולי יש לצרף תרי קולי מעתה היי' הקולא שכ' מהרמ"ש ז"ל אם נעשה על תנאי, בצירוף טעם שלי הפעוט כיון דלא נבנה לשם ביהכ"נ מעיקרא ממילא כבר הוקל דינו מדין של הטו"ז ומג"א הנ"ל כמובן, אולי יש לסמוך ע"ז באי אפשר לשנות לפי שעה והוי על דרך שהביא הב"י בסי' קנ"ד בשם מהר"י חביב ז"ל בביהכנ"ס שבמלכות תוגרמה יע"ש: אולם מדברי מהריב"ח ז"ל יש ללמוד עוד קולא גדולה דאיהו כתב בהדיא שמדברי הרמב"ם ז"ל שבפי"א מה' תפלה משמע דוקא כשבונין ביהכנ"ס מתחלה בקבע, ולא כשאין עושין בקבע ובבנוי מקודם, והא כך לשון הרמב"ם ז"ל הנ"ל דכתב וז"ל כשבונין ביהכ"נ אין בונין אותה אלא בגבהה של עיר שנאמר בראש הומי' תקרא ומגביהין אותה עד שתהי' גבוה מכל החצרות שנאמר ולרומם את ב"א וכו' עכל"ה, משמע דוקא דהקפידא על הבאין לבנות בנין ביהכ"נ מתחלה, ולא כשאינו בנוי מתחלה לשם ביהכנ"ס, ולענ"ד טעמו של הרמב"ם ז"ל באשר דיליף לי' רק מקרא דלרומם ב"א וכו' ולישנא דקרא משמע בהדיא דוקא דעל שעת הבנין חל החיוב כמובן:
ועיין בהגה"מ פי"א מה' תפלה הנ"ל הביא דדי עכ"פ להגביה אף רק קרן אחת בביהכנ"ס לבד. ולכאורה היי' דוקא אי הטעם אינו משום איסור התשמיש הגבוה מביהכ"נ אלא רק משום כבודו דביהכנ"ס, ועכ"פ בצירוף הני קולות דלעיל יש לסמוך עכ"פ בנ"ד ליתן איזה דבר בקרן של הביהכ"נ בצד אחד, וכן שמעתי שהי' בביהכ"נ הקדושה הישנה בפ"ב בימי מרן ח"ס ז"ל זי"ע, ובזה החיים והשלום עלינו ועכ"י אמן:
ובלשון מהריב"ח ז"ל הנ"ל יש סמך למ"ש למעלה דתרי קולי הנ"ל יש לצרף להקל בנ"ד דכתב דפי' בדברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל הוי דוקא כשבונין מתחלה בקבע' משמע דוקא שבונין מתחלה לשם ביהכנ"ס דהיי' לאפוקי כשכבר בנוי ורק תיקנוהו אח"כ לביהכ"נ, וגם בקבע לאפוקי אם נעשה ונבנה על תנאי כמהרמ"ש ז"ל הנ"ל, ובזה נלע"ד דאולי יש לסמוך בודאי להקל, הגם אילו הייתי בשעת בניינו אפשר לא הייתי סומך על זה. אולם אנן מה נענה הלא צדיק הי' לן בה הגאון מהר"מ ז"ל וידע מתחלה את אשר נעשה ופשיטא שהי' דומה לנידון מהרי"ח הנ"ל שלא הי' בהאקרו"ט כח מספיק לעשות באופן אחר, והוראת שעה היתה, פשיטא שדורשי ה' לא יחסרו כל טוב, אדרבא יקויים בהם ובניו ובכב"נ בכלל ובפרט ואתם הדבקים בה"א חיים כולכם היום, לא יגורך רע ורק טוב וחסד ירדפונו כל י"ח ושבתינו בבית ה' יתב' לאורך ימים ושנים טובים ויתקיים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה וכו' אדרבא הכל יהי' לטוב לנו ולהחיותינו לאיוש"ט ולהחיות עם רב בכי"א עד בג"צ בב"א כתבתי אך טוב לישראל כו' כ"א כסליו תרנ"ה לפ"ק באניהארד יע"א. הק' יודא גר"וו: