אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן נח

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן נח

שו"ת זכרון יהודה - סימן נז

בעזהי"ת כאור בוקר ליום ד' וישב תרנ"ה לפ"ק מ"א דגול מרבבה, יתברך ויתעלה, יבורך ברכה שלמה ואהבת נדבה, כבוד ידידי אהו' מר מחו' דרב דמאד"ג חריף ובקי ושנון שלשלת היוחסין, ומוכתר בנימוסין כקש"ת מו"ה שלמה כ"ץ שטראססער נ"י אבדק"ק ס"ט יע"א:

אחדשה"ט וש"ת דמר מחו' הדר"ג נ"י יאמין כי זה רק איזה שעות שאני מעיין בדין זה שכתב פרמ"כ נ"י כי אני עמוס הטרדות והית"ב יעזרנו עכדשה"ג ב"ה:

הנה נידון שאלתו של ידידנו ר' שמחה הלוי נ"י אודות המרתף שיש לו תחת ביהכ"נ הק' דשם אם רשאי לעשות שם אאייזקעללער. בדבר הזה יש לנו לדון בו לכאורה על ב' דברים הא' אם רשאים לעשות כן מצד קדושת ביהכנ"ס, והב' אם רשאי לעשות דבר כזה שם שיכול להיות שעי"ז יבא נזק לחבירי' דהיינו להצבור שהביהכ"נ בנוי' להם, ואבואה על ראשון ראשון. מה שנוגע לקדושת ביהכ"נ הק' הנה בד"מ בססי' קנ"א באו"ח הביא ממהרי"ו ז"ל דבית שאינו בנוי מתחלה לשם ביהכנ"ס ורק אח"כ יחדו לביהכנ"ס מותר לישן שם דאפילו למ"ד דאסור אינו אסור אלא דוקא בביהכנ"ס הבנוי' מתחלה לכך דומי' דהיכל דמייתי מני' ראי' במרדכי פ"ק דשבת ובכה"ג תמה גם בזה מנין לו לדמות ק' ביהכנ"ס לק' ההיכל מסתיין לדמותו לק' עזרה שלא הי' הגגין והעלי' מקודשות וכן כ' מהרי"ק בשם ר"ש שבמרדכי שבת, ומכש"כ הכא שביהכנ"ס דשם לא הי':

בנוי מתחלה לביהכנ"ס רק נקנה הבנין משררה דשם מלפנים וממילא גם העליות לא נתקדשו ומכש"כ דמחילות שתחת הבית לא נתקדשו ובגמ' פסחים מוקי לה בדף פ"ו שפתוחות לחול ובנ"ד ג"כ הכי הוי (וע"ז נתעוררתי מח"א) וכן הוא בתוספתא פ"ב דכלים מחילות שתחת ההיכל חול, ומכ"ש לדעת הכה"ג הנ"ל ומכ"ש בנ"ד שלא נבנה מתחלה לשם ביהכנ"ס, ועפמ"ג רסי' קנ"ד דגם בנבנה לשם ביהכנ"ס כל שאין הקרקע של ישראל צ"ע אם יש בו ק' ביהכ"נ עש"ה, וממילא אין שום חשש לעשות האייזקעללער מצד קדו' ביהכנ"ס, אבל גם מצד נידון הב' להרחיק ההיזק דבר פשוט שבנידון דידן אין בזה שום חשש לענ"ד, דכפי מה שכתב לי ידידנו הנ"ל נקנה המרתף הזה עוד בימי חמיו זקנו ג"כ מהשררה הזה ועכ"פ ממנ"פ הי' המרתף הזה כבר בנוי בשעה שקנו האקרוי"ט הבנין לביהכנ"ס, והשררה הזה הי' ברשותו לעשות כל מה שרצה וממילא גם באי כחו כמוהו, אולם אולי יש להם להאקרו"ט איזה כתב בידם שאין לבעל המרתף לעשות לתקן איזה דבר במרתפו בלי רשותם ועכ"פ כל מי שבא לעשות דבר שהוא נזק בטענה ויש ספק אם טענתו טענה עלי' להביא ראי' כ"כ בכה"ג חחו"מ סי' קנ"ה אות צ"ג בשם מהרש"ל מ"ש אם יש רק ספק אם הי' להם איזה כתב תנאים בזה לכאורה עליו להביא ראי'. אולם הוא אינו בא לעשות דבר שיש בו נזק ח"ו לאחרים ואדרבא רוצה לעשות כפי שיראו לעשות לתקן ע"י הבקיאים בדבר, זה משפטו חרוץ בסי' קנ"ה סעיף י' דבכה"ג כגון להביא אמת המים בצד כותל של חבירו וכדו' יע"ש ברמ"א ז"ל שצריך רק לתקן לפי ראות עיני הבקיאים, וע"כ גם הכא מע"כ ידידי מר מחו' הרב הגדול שיחי' יצוה עליו בכל תוקף לעשות ככל היותר אפשרי ע"י הבקיאין בדבר וליתר התיקון בודאי מה טוב אם יבואו האקרו"ט כולם בברית על החתום שנותנים לו רשות לעשות כזה על תנאי שלא יבוא ח"ו היזק לרבים על ידו ועליו כל ההפסד ח"ו שיבוא עי"ז להם ואם את הדבר הזה יעשה כל העם כמקודם יבואו באחוה ושלוה, ואני נמנה עם מע"כ פר"מ מר מחו' נ"י להתיר לפי ענ"ד, ודבר דאצ"ל דאם מע"כ רואה איזה ספק בדבר הריני מבטל דעתי כי האמת כל הדברים שכתבתי כ"ז לפום ריהטא, והית"ב יצילנו ממכשול ברוב חסדיו הגדולים ויורנו דרך נלך והמעשה אשר נעשה א"ד מחו' הכותב בחפזון דשו"ט כה"י ושלום על אנשי קהילתו האהובים. הק' יודא גר"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה