אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן נה

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן נה

שו"ת זכרון יהודה - סימן נג

בעזהי"ת ג' פ' תרומה ז"ך שבט עת"ר לפ"ק:

שלום רב לאיוש"ט לכבוד אהובי התלמיד ותיק הה"ג המאוה"ג חריף ובקי חו"פ כש"ת מו"ה משה דוד נ"י רב בק"ק טשימפא יע"א:

מ"ק קבלתי בזמנו, וע"ד מה שכתב פרמ"כ נ"י אודות הביהמ"ד אשר בנו להם השותפים זה עשרים שנה ועתה בדעתם לעקור דירתם משם ורוצים למכור הביהמ"ד ולעשות ממנו בית חנוך שמגדלים שם חכמים בלימוד חיצוניות מה שקורין קינדער-שוהל, ורומ"כ ני' מונע א"ע להגיד דעתו ברבים משום איזה חשדא וע"כ ביקש ממני להגיד בזה דעתי בעהית"ב אשר נתן לנו תורת אמת, והנה הרמ"א ז"ל באו"ח סי' קנ"ג ס"ז כ' וכל זה דביהכנ"ס של כפרים נמכר אלא כשיש להם ביהכנ"נ אחרת וכו' ופי' המג"א כוונתו דהיי' שבנאו עכשיו אחרת אבל בשיש להם רק שני בכ"נ מקודם אסור למכור אחת דהא אפי' לסתור אסור כמ"ש רסי' קנ"ב מכ"ש למכרו דגרוע מני' הרבה והיי' המג"א לשיטתו שם דאפילו יש להם ביהכ"נ קבוע אחרת באופן דאין לחוש משום צלויי וגם לא משום פשיעותא וכמ"ש בדברי טו"ז קנ"ב סק"א מ"מ אסור לדעת המג"א והטעם שמא יארע להם אונס וכמ"ש המג"א סי' קנ"ה סק"ה דזהו הטעם של כ"פ ורב הונא בגמ' פ' בני העיר כ"ו ע"ב וטעם זה שייך ג"כ במכירה ועוד נוסיף עליו במכירה לפמש"כ המחצהש"ק בסי' קנ"ג ס"ק כ"ז בדעת המג"א דהוי ס"ל הפי' בגמ' ב"ב ע"ב כדפריך אפי' בנו נמי, ותי' דירתא דאינו לא מזדבני אינשי ר"ל כיון דמדרך העולם דלא מזבני דירתא א"כ אינו ראוי לנהוג קלות בבית הכנסת יותר מדירתו ע"כ, ואני מצאתי בפירוש רבינו גרשום ז"ל דפי' כן בהדיא בפי' הגמרא דירתא דאינשי וכו' כ"ש ביהכנ"ס הואיל ומתוקן הוא וליכא למיחש ע"כ, וסמך גדול בזה לדברי מרן הח"ס ז"ל בתשו' לאו"ח כ"א יע"ש, וגם בחלק ו' תשו' מ"ג ולשון וכל מה שאנו בונין ביהכ"נ לקבץ רבים ולקדש ש"ש שם נפק"ל מקרא פ' אמור ונקדשתי בתוך בנ"י וכו' ורישא דהאי קרא ולא תחללו, והשתא אם בבנין ביהכ"נ יהי' חילול ועוברים ארישא דקרא איך נתקיים סיפא דקרא ונקדשתי וכו' יע"ש, ולענ"ד זה כוונת הרמ"א הכא אבל אם אין להם רק ב"ה אחת, דר"ל לדעת המג"א כנ"ל שלא בנו מקודם אחרת אסור מכח פ"ש דהא:

אפי' לסתור אסור מכח הגמ' דריש פ' בני העיר הנ"ל דלמא יארע להם אונס דכך ס"ל המג"א רסי' קנ"ג כנ"ל לפירושו בגמ' הנ"ל וזה שייך נמי במכירה ומכש"כ במכירה דשייך עוד טעם לאסור בם ביש להם ביהכנ"ס אחרת חוץ מזו ג"כ אסור למכור כל עוד שאין בונים מקודם ביהכ"נ אחרת חדשה תחת זה שרוצים למכרה והיי' מטעם שלא יעברו על ולא תחללו וכו' כנ"ל כי דירתא דאינשא לא מזבני ביהכנ"ס לא כש"כ ובזה מיושב היטב לשון הרמ"א ז"ל ודו"ק:

ומהאמור ממילא בנ"ד אסור למכור הביהמ"ד מבלי לבנות אחרת תחתיו מקודם אפי' כשנאמר דהו"ל ביה"כ של כפר, אמנם האמת שביה"כ בנ"ד לא מקרי של כפרים דהא כפי המובן נבנה על דעת שיכנסו בו להתפלל בקביעות גם אחרים מאותו העיר או מעיירות אחרת והוי רבים ע"ד כל הבא להתפלל בתוכו, וגם כיון שרבים התפללו אין לבעלי השותפים לבדם הכח להפקיע קדושתו וכמ"ש המג"א בס"ק ט"ז סי' קנ"ג וכמו שהסכים על ידו החת"ס חאו"ח בתשו' סי' ל"א הנ"ל והטו"ז גופי' בסק"ו סי' הנ"ל לא התיר רק בידוע שלא בנו אלא למעט עם וזה ליכא הכא, ועוד אפי' אם הי' דין הביהכ"נ דנ"ד כשל כפר לא הי' יכולים למכרו ע"ד לעשות שם במקום קדוש הזה בית חינוך קינדערשוהל אפי' ברשות ט"ה במעמד א"ה כיון שאין להם כח לעבור בהדיא על קרא דולא תחללו הנ"ל, אמנם כבר כתבנו לעיל דאין לביהכ"נ זה דין של כפר כיון שבנאו ע"ד שיתפלל שם רבים ובזה אין להם כח למכרו אפי' כשבנאו מקודם אחרת תחתי' לדעת מג"א הנ"ל ומכש"כ למכרה בלי שיבנו אחרת מקודם, ועוד בו מ"ש הד"ג נ"י שאחד מהשותפים שבק חיים לכ"י וא"א למכור שלא מדעת כולם, הנה אם יש יורשים כבר כתב הרמ"א בסעיף ז' שצריך דעת יורשיו ואם אינם שם וכדומה הלא כתב המג"א סט"ז בשל כרכים אפי' בנאו אחרת אסור דשמא יש אחד בסוף העולם דלא ניחא לי' דתפקע קדושתו ע"ש שהאריך ונשמע ממילא דגם בשל כפרים א' מהקהל יכול לעכב. ומסתמא ניחא לי' להנעדר שכתורה יעשה ובודאי לא ניחא דתפקע קדושתו, ועוד דאין לך ישראל שאין לו יורש וכו' ואם אינו כאן אמרינן שמא לא ניחא לי' דתפקע קדושתו, וממילא עוד נוסיף טעם שאינם יכולה למכרה כנ"ל, ובודאי בעלי השותפים יעשו כתורה ויתחשב להם לצדקה מעתה ועד עולם להיות זוכים במעשה הטוב שלהם להקים על שמם מצוה דרבים לטוב להם ולבניהם אחריהם לעולם אמן, דברי הדושת"ה או"נ. הק' יודא גר"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה