אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן נג

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן נג

שו"ת זכרון יהודה - סימן נג

שיל"ת, שלומים ארוכים, לכבוד ידידים, אנשי מעשה וחסידים, בעלי ביהמ"ד "עץ חיים" דפה וע"ג כבוד הגבאים העוסקים בצרכי צבור באמונה ה"ה הרבני מו"ה יצחק פריינד נ"י. ומו"ה.. וכו':

ע"ד אשר נשאלתי ממע"כ אודות האה"ק אשר בביהמ"ד דשם, שכחות החומה אשר בו הארה"ק גורם איזה קלקול להסה"ק אשר בתוכו, וע"כ בדעתכם לעשות בו איזה תיקון בסד"ש, ולצורך התיקון הזה מוכרחים לסתור קצת מהכותל, ושאלתם אי מותר למיעבד הכי, אם אין בזה משום איסור דלא תעשון כן לה"א אי דאורייתא או דרבנן כמבואר בפוסקים (והרמב"ם ז"ל בפ"א מה' בית הבחירה הלכה י"א כ' ומצוה מן המובחר לחזק את הבנין ולהגביהו, וקצת תמיה' למה לא כ"כ בה' תפלה גבי ביהכ"נ דהא ביהכ"נ נקרא מקדש מעט וכל אי' נתיצה בביהכנ"ס ג"כ הוא רק מצד האי טעמא כמבואר בפוסקים, עיין מתק לשונו של מהרי"ק ז"ל סי' קס"א ובאמת גם בגמרא שבת י"א קאמר רק דצריך להיות בגבהה של עיר וכ"פ רמב"ם ז"ל בפ"ו מה"ת וכ' הכ"מ שהוא מהתוספתא ממקרא שנאמר לרומם בית אלקינו ולהעמיד חרבותיו, וממצוה לחזק לא נזכר לא בתוספתא ולא בגמרא והכא יש לדון בזה בשתיים חדא במה שצריך לנתוץ ממש מהכותל לצורך התיקון ועוד אם נאמר דהקרקע אשר עלי' עמד האה"ק קנה מקומו ועתה כשלוקחים אותו משם הוי ג"כ כונו נתיצה כמבואר בפוסקים, ועל שתיהן י"ל כשיטת הפוסקים כיון דלא הוי דרך השחתה הוא מותר כמו שהביא הא"ר בסי' קנ"ב לשון הרמב"ם פ"ו מה' ביהב"ח ופ"א הלכ' תפלה ופ"ו מה' כסה"ת הנותץ אבן דרך השחתה לוקה, ולענ"ד ראי' ברורה מגמ' ב"ב ג' ע"ב אר"ח לא ליסתור אינש בי כנישתא עד דבנו ב"כ אחריתא וקאמר אח"כ א"ד משום צלויי' וא"ד משום פשיעותא, וק' למה לא קאמר משום איסור דלא תעשון כן. אע"כ כיון שאינו דרך השחתה מותר ומכש"כ בנ"ד שבשום אופן א"א בענין אחר לעשות תיקונו רק ע"י שסותר קצת מעובי הכותל, ובא"א בענין אחר בודאי אין איסור נתיצה, כך הי' נ"ל מסברא, ומצאתיו אח"כ בתשו' חת"ס חאו"ח סי' כ"ג נקטינן כן לפשיטות, ומוכיח כן ג"כ מגמרא דב"ב הנ"ל וב"ה שכונתי לדעתו הק', ולדברי הרא"ש ז"ל בתשו' שהביא ב"י בסי' קנ"ג גם לכתחלה מוכרים ביהכנ"ס כדי לקנות ס"ת והה"ד דמותר לסתור קצת מביהכנ"ס כדי לעשות תיקון לס"ת, ואף להרמב"ם ז"ל דס"ל דוקא בשכבר מכרו ביהכנ"ס מותר לקנות ס"ת באותן המעות, מ"מ הכא י"ל כדיעבד דמי כיון דא"א באופן אחר ולא גרע ונחזו בי' תיוהא, ומהאמור ממילא כבר בטל ג"כ החשש לומר שהקרקע קנה מקומה של הארון הקודש כיון דל"ש חשש של איסור לא תעשון כן. מטעם דלא הוי דרך השחתה, מני' לא מקרי עוד מחובר כיון דרשאי לסתרו משום דלא הוי דרך השחתה, וסברא זו כתובה בד"ח ח"ב תשו' י"ד ד"ה ולענין, והוי רק כתלוש:

ובתלוש לית בי' משום ל"ת כמבואר במג"א ססי' קנ"ב מתשו' מהרמ"פ יע"ש, ואף שהחת"ס בתשו' ל"ב מסיק להלכה דגם בתלוש שייך ל"ת כן, היינו דוקא לענין השחתת הכלים גופייהו, אבל לענין לטלטלם ממקומם וליתנם למקום אחר גם הח"ס ז"ל מסכים להיתר, והוכיח כן מגמ' מכות כ"ב ע"א דקאמר התם דהשורף עצי הקדש לוקה ואזהרתי' מקרא דלא תעשה כן ועצי הקדש הם מטלטלים, וכן העיר בפמ"ג, אע"כ דבנטלטלים אם משחית אותם אסורים ג"כ מדאו' ומש"כ מהרמ"פ ז"ל ראי' מקרא דמיירי רק במחובר מזבחותם ואשריהם ולא הוזכר ממטלטלין היינו דוקא לענין נתיצה ממקומו, אבל להשחית אותם לגמרי אמרינן מה לאשריהם תשרפון דהוי מחובר ממש מ"מ אמרינן דהשורף עצים תלושים מהקדש הוא בכלל דלוקים עליו, מכש"כ נתיצת מזבחותם דהוי רק תלוש ולבסוף חברום דכולל גם התלוש ממש להיות עובר הנותץ דבר מכלי הקודש המטלטלים, ועליהם ג"כ קאי אזהר' דל"ת כן. וכן ראיתי אח"כ בד"ח ח"ב סי' י"ג:

וכל עיקר היסוד הנ"ל מכח דברי הרמב"ם ז"ל שהביא הא"ר הנ"ל דכ' דרק דרך השחתה אסור הנתיצה, ובאמת גם בה' יסה"ת כתב כן הרמב"ם ז"ל פ"ו ה"ז כל השורף עצי הקדש דרך השחתה לוקה. וצריך להבין מאין הוציא הרמב"ם ז"ל כן דרק דרך השחתה אסור מדאורייתא, ולא ע' בכ"מ מאין הוציא הרמב"ם ז"ל דדוקא דרך השחתה אסור וגם סתם הדברים לפרש מה נקרא השחתה, וי"ל לפמ"ש בח"ס תשו' כ"ג להכריח דאביי ורבא בע"ז דף י"ג ע"ב דפליגי בטעם דהמקדיש בהמה בזמה"ז תיעקר דוקא ולא לשוויי' גיסטרא וקאמר אביי מצד קרא דאבד כו' ל"ת כן ורבא קאמר משום מטיל מום בקדשים, וכ' החת"ס דטעם פלוגתיי' דאביי ס"ל דזה הוי דרך השחתה, ורבא ס"ל דזה לא הוי דרך השחתה, כיון דעביד כן מצד דלא ליתי לידי תקלה ואביי פליג וס"ל בזה ג"כ הוי השחתה כיון דלגבי הקדש זה לא הוי התיקון, אבל עכ"פ נשמע מפלוגתתם כדעביד לצורך תיקון ליכא בי' משום ל"ת כן, אבל לומר דפלוגתתם שם אי בדבר המטלטל כמו בהמה שייך בי' איסור דל"ת א"א מטעם הנ"ל דלאבד גוף המטלטלים ליכא למ"ד דבמטלטלים שרי וע"כ רק פלוגתת' אי מקרי זה השחתה או לא עכתד"ה, וממילא לפי"ז משם הוא יסוד מוסד לדברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל דדוקא דרך השחתה אית בי' משום לא תעשון כנלע"ד. ולפי"ז י"ל להטעונים דטו"ז סי' קנ"א סק"ג שאוסר לעשות גומא בכותל ביהפנ"ס לצורך השטענדער ולא חשש לדברי הא"ר הנ"ל שמביא מרמב"ם הנ"ל דרק דרך השחתה אסור י"ל דטו"ז אפשר הוי ס"ל דגם זה נקרא השחתה וכדעת אביי במסכת ע"ז הנ"ל, אמנם מדחזינן דמרנא דבעל ד"ח ז"ל בח"ב ססי' י"ד חשש שמ"מ יתנו במקום שהי' באה"ק מקודם יתנו מקום לספר א' ע"כ מהיות טוב שישאר הארון במקום שקנה לו מקומו מכבר וירחיבו את הארון שיהי' נכנס יותר בעומק הכותל ויעשו התיקון הצריך בין הכותל להארה"ק, ובזכות ותיקון תזכו לברכת מ"ש התנא כל המכבד את התורה וכברכת עובד אדום הגתי דכתיב בי' ויברך. בעבור ארון ה"א, כאוה"נ ונפש דוש"ת כה"י. הק' יודא גר"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה