אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן מ

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן מ

שו"ת זכרון יהודה - סימן לט

בעזהי"ת ברהוחסה"ג:

נשאלתי ביהכ"פ באח כהן שהי' אבל על אחותו שמתה קודם יהכ"פ, אמנם כבר ביהכ"פ הי"ל דין בן ל' אי רשאי לשאת כפיו ולעלות לדוכן, ולא הי' פנאי אפי' כדי עיון זוטר אמנם קודם שנשאלתי ע"ז כבר דיבר הכהן בזה עם אהובי כבני ח"א הרב מו"ה אברהם חנוך נ"י וההוא (פקודי... משמחי לב) אמר שלדעתו כשיש כהנים אחרים אין לו לעלות לדוכן ושכן העלה להלכה בסידור ד"ח אשר ראה בו לפי שעה, ולא רצה להורות בו ושלחו מביהמ"ד לשאול את פי, ומאפיסת הפנאי לפי שעה כמעט אפילו כדי שהיות רגע, אמרתי שיעלה לדוכן וכשבאתי לביתי שאל אותי ח"א הנ"ל למה הוריתי כך, ואמרתי לפום רהיטא נראה דלא טעיתי ב"ה בהלכה, הגם שבמג"א כ' כן לפשיטות בסי' קכ"ח ס"ק ס"ו דה"ה כל ל' על קרובים כו'. אולם הכא כיון שבביהמ"ד כבר פלפלו בזה אי יעלה והוי כבר כמו מילי דפרהסיא ועוד נראה דכל עיקר הדבר שכ' הגהמי"י והמרדכי שנוהגים שאינו עולה תוך ל' על קרובים נראה דהיינו דוקא באופן שלא נראה בהדיא דהכהן מונע מנש"כ משום אבילות וע"ד שכ' הש"ך ביו"ד סי' שצ"ג סק"ז דמה שנוהגים לשנות מקומו גם בש"ק ס"ל שאין זה דבר של פרהסיא שהרבה פעמים אדם מחליף מקומו והה"ד הכא בנ"ד בנ"כ צ"ל ג"כ דלא מינכר בהדיא שאינו נו"כ משום אבילות דהא יכול להיות שיצא משום איזה דבר אחר המעכבו מלישא כפיו לפי שעה, ומשו"ה בנ"ד שהכהן שדנין בו הוא אדם מצויין והי' ניכר שמונע רק משום אבילות, ומכש"כ שהמנין לא הי' כ"כ גדול באופן שאם הי' מונע מלישא כפיו הכל היו יודעין שהוא משום אבילות, מכש"כ כמש"כ לעיל שכבר פלפלו בדבר בביהמ"ד בוודאי לדעתי הוי כבר כמו מילי דפרהסיא שאינו נוהג בשבת ויו"ט, בוודאי לא מגרע גרע מההיא דינא של ר"ת שהובא בטיו"ד סי' ת', ולחלק ולומר שיש גדר בענין פרהסיא בענין זה מה הוא לא מצאתי בזה דבר לפי שעה, וצ"ע:

אמנם באמת כפי מה שראיתי בפנים מאירות ח"ב סי, קכ"ג בנידון אשה יולדת שבאה בשבת בפעם ראשון לביהכנ"ס והיתה אבלה והורה שתלבש בגדי שבת והיי' עפ"י דברי טו"ז סימן תקכ"ו באו"ח שמי שבא לביהכנ"ס בשבת אחר ברכו לא ישנה מקומו בביהכנ"ס הגם דמנהגינו לפי הרמ"א ז"ל שפ' בסי' שצ"ג לשנות מקומו גם בשבת היינו דוקא אם שינה מקומו בביהכנ"ס כבר קודם שבת, אבל להתחיל בשבת הוי אבילות דפרהסיא ע"ש, ובזה זכיתי בס"ד להבין דברי הגהמי"י שהביא בד"מ סי' קכ"ח באו"ח דכ"ז שמשנה מקומו המנהג שלא לעלות לדוכן, וצ"ל היאך תלוי זה בזה, ולהנ"ל א"ש דכיון שמשנה מקומו הוי נתפרסם כבר אבילותו קודם שבת ולא ניכר אבילותו בתחלה בשבת ויו"ט ע"י מניעתו מלישא כפיו, משא"כ במקום שאין משנין מקומו, כנ"ל נכון בס"ד, ולפי"ז לכאורה במדינתינו שג"כ נוהגים הכי לשנות לכאורה כבר נתפרסם אבילותו של הנ"ל מקודם שעת נ"כ, וענין של ר"ת אפשר דשם לא שינו:

אמנם כבר כתבתי שע"י שפלפלו בביהמ"ד מקודם ששלחו לשאול את פי וגם הגיע כבר שעת נ"כ וראו התלמידים מזדנזין בדבר, נתחדש הפירסום מחדש, ובשגם שהמחבר בסי' קכ"ח כ' בפשיטות שרשאי לישא את כפיו ואדרבא בב"י תמה מתחלה על המנהג שלא לישא כפיו, ע"כ נלע"ד דשפיר קדמי להורות לו לישא כפיו. ובשגם כי הכהן הזה הוא אדם:

חשוב תורניי וי"ש, יתברכו ישראל על ידו והקב"ה יברך כהנים ובפרט לכהן הנ"ל ויציל אותו ואכ"י מכל תקלה, אדרבא ישא ברכה מאת ה' לעולם סלה, ובכ"ז חלילה לי להיות מקיל בדבר שמפורש סתמא ברמ"א לאיסור והוראת שעה היתה בענינו מטעם הנ"ל וחיים ושלום וברכה יהי' לנו ולכ"י ע"ה אמן, בעה"ח שוראן י"ב תשרי וברכתי"ך לפ"ק. הק' יודא גר"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה