זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן לט
במג"א סי' קי"ד סק"ח כ' אבל דברים שאין מחזירי' אותו לא יאמר בשסיים כבר הברכה ע"כ, והנה בכלל זה לכאורה ג"כ ביעלה ויבוא בר"ח ערבית, אמנם הי' מקום לחלק דוקא בדברים שאין מחזירים עליהם בשום פעם הדין כך אבל ביעלה ויבוא בערבית שאני דהטעם משום שאין מקדשין החודש בלילה, אבל הזכרת יעלה ויבוא גופי' מילתא דמחזירים אותו בשאר תפלות בזה אפשר גם בערבית אם נזכר קודם שהתחיל ברכה אחרת מזכיר שם ר"ח, ובזה הי' אפשר מתו' מ"ש בב"י הכא בסי' קי"ד אחרי שמתרץ דברי הטור דלענין דברים שאין מחזירין חשוב סיום ברכה כטעות ואינו מזכיר אותו גם משנזכר קודם שהתחיל ברכה אחרת, אבל לענין דברים שמחזירים אותו ל"ח כטעות, והק' אח"כ דבסי' תכ"ב כ' הטור בר"ח וחש"מ כו' וקתני ערבית דר"ח דקיי"ל אין מחזירין עליו, ואפ"ה כתב שאם נזכר כו' קודם שהתחיל מודים אומרו במקום שנזכר כו' ולהנ"ל י"ל שאני הזכרת יעלה ויבוא בר"ח ערבית מטעם הנ"ל וצ"ע להלכה:
שם בסי' הנ"ל בס"ק ט' במג"א מב"י סי' קכ"ב בשם המנהיג שאם אמר א' מהברכות במטבע כברכת הפירות הוי משנה ממטבע ע"כ, ועיין בסי' ק"ד דבמלך אוה"ע ששואל בשלומו באמצע התפלה אם אפשר לו לקצר דהיינו שיאמר תחלת הברכה וסופה ע"ש, הה"ד הכא צ"ל דבאומר כזה לא הוי משנה כו' וצ"ע, דב"בי שם סי' קכ"ב כתוב בזה"ל, וכ' במנהיג באותם המקומות שאומרים עושה שלום ברכנו כולנו ברב עוז ושלו' ברוך המברך וגו' לא יתכן דמטבע ארוך תקנהו חכמים, והם עושים ממנו מטבע קצר, ע"כ הרי כתב בהדיא דגם בכה"ג הוי משנה, וא"כ למה התם באונס מקצר, ולכאורה יותר טוב הי"ל להפסיק בתפלתו לגמרי וצ"ע להלכה: