זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן לח
הנה נאמר לי משמא דהגאון המנוח מו"ה חזקי' פייבל פלויט זצללה"ה שהי' אב"ד דפה יע"א שבביהמ"ד שלו צוה להכריז ביו"ט ראשון של פסח קודם תפלת מוסף בלחש להזכיר מוריד הטל, וכן אמרו לי מבני חבירה שהספרדים נוהגין כך, ובאמת בשו"ע או"ח סי' קי"ד הזכיר ההכרזה רק בשמע"צ כשמתחילין לומר מוריד הגשם ואדרבא במג"א סי' תפ"ח הביא בשם הלבוש הטעם דאין מכריזין להפסיק מלומר מוריד הגשם משום שהי' נראה כמבעט בטובתו של המקום ב"ה ע"ד שאמרו אין מתפללין על רוב גשמים, וק' שהי"ל לתקן להכריז מוריד הטל ועוד שזה לכאורה לא כשו"ע ולא כרמ"א, דבשו"ע רסי' קי"ד כתב ופוסקין לומר מוריד הגשם עד תפלת מוסף יט"ר ש"פ, והיי' כמ"ש בב"י דהעלה כדעת הר"ן ז"ל דיכול להזכיר מוריד הטל אף שלא הכריזו עליו ודלא כטור בשם ראב"ד ז"ל ע"ש, והרמ"א ז"ל פסק בהדיא דכן נוהגין כי"א שאומרים בתפלת לחש במוסף יו"ט ראשון ש"פ מוריד הגשם עד שישמעו מהש"ץ שפסק מלאמרו במוסף בקול רם:
והנה מה שאומרים הספרדים מוריד הטל בתפלת לחש של מוסף יוט"ר לזה יש סמך מירושלמי כמו שהביא הב"י בסי' קי"ד ע"ש הר"ן ז"ל שכ"כ בירושלמי תענית דא דאת אמר בש"ץ הדבר תלוי יחיד אם רצה להזכיר מזכיר בטל ע"ש ולא זה בלבד אם רצה היחיד להזכיר מזכיר מוריד הטל קודם הש"ץ, אלא אף מוכח מהירושלמי במק"א שבע"כ כך היו נוהגין שהיחידים ג"כ הזכירו מוריד הטל בתפלת לחש והיי' מהירושלמי שהביא הטור וב"י בסי' קי"ד המתפלל ואינו יודע אם הזכיר אם לא חזקה מה שהוא למוד הוא מזכיר, ואר"י עד ל' יום מה שהוא למוד מזכיר, ומפ' החת"ס ז"ל בתשו' חאו"ח סי' כ' שמיוסד זה על גמ' חגיגה ט' שאינו דומה שונה פרקו ק' פעמים לשונה ק"א פעמים, והכריח שם בחת"ס החשבון כך הוא שהאיבעיא הי' לענין הפסקה מלומר מוריד הגשם, ועז"א כל ל' יום חזקה שהזכיר, והיינו כשתחשוב ג' תפלות של ל' יום חסר ערבית ושחרית מיוט"ר ש"פ והוי פ"ח תפלות, ח' מוספין של ח' ימי הפסח דריו"ח אמר כן לתלמידיו מבבל, שי"ל ח' מוספין, ג' תפלות מוספי של ג' שבתות שנשארו מאחד"פ עד ט"ו אייר, ובתפלת מוספי ר"ח אייר והוי ק"א, ולפי"ז עולה שע"כ גם היחידים היו מזכירים בתפלת לחש של מוסף דיט"ר ש"פ, דאל"כ היאך יאמר דלאחר ל' יום אין עוד ספק, כנלע"ד ברור ונכון בס"ד, ולפי"ז שפיר נהגו הספרדים לומר מוריד הטל בתפלת לחש ביוט"ר ש"פ והיינו כדעת המחבר כמש"כ למעלה, ועל ענין ההכרזה שמכריזין כן, ובמחבר לא כתב כן, נראה נכון לומר דבשלומא המחבר לשיטתו דס"ל כראבי"ה (עיין מחהש"ק) דהזכרה היתה באופן זה דהש"ץ הי' מזכיר בקול רם תוך התפלה בלחש, ע"כ י"ל דלא רצו לעשות כן לומר בקו"ר בתפלת לחש רק במוריד הגשם שזהו עיכוב בדיעבד כשלא אמרו ע"כ צריך הי' הש"ץ לאמרו בקו"ר תוך תפלת לחש, משא"כ במוריד הטל שזה אינו מעכב בדיעבד לא רצו לתקן שיעשה כן הש"ץ בתפלת לחש שיאמר בקול רם, אבל אנו כיון דלענין פי' ההכרזה נוהגים גם הספרדים כפי' הרמ"א ז"ל סעיף ב' עבמג"א סק"ב ובמחצהש"ק שם דההכרזה הוי שהשמש מכריז קודם תפלת לחש, ובזה שפיר אין שום קפידא לעשות כן גם במוריד הטל, ע"כ שפיר מחזיקין מנהג זה לעשות ההכרזה ע"י השמש, גם במוריד הטל כמו לענין מוריד הגשם כנלע"ד לקיים מנהג של אותו זקן ז"ל ושכן מנהג הספרדים הגם שהג' הנ"ל בליקוטי חבר שלו שהביא שם מנהג החת"ס שהי' נוהג לומר מוריד הטל כ"י החמה כמנהג הספרדים ולא הביא המנהג לענין הכרזה הנ"ל, ושכן באמת אינם נוהגים בפ"ב יע"א בביהמ"ד של החת"ס ז"ל והכ"ס ז"ל, מ"מ:
נראה דאין קפידא לעשות כמנהג הנ"ל בענין הכרזה בביהכנ"ס כזה שאומרים מוריד הטל, כנלע"ד. שוראן כ"ה ניסן תרנ"ד לפ"ק. הק' יודא גר"וו: