אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן לז

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן לז

שו"ת זכרון יהודה - סימן לו

הרמב"ם ז"ל פ"ח מה' תפלה כתב הלכה ה' ואין אומרים קדיש אלא בעשרה וגו':

שכל י' מישראל הם הנקראים עדה שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו' והיו עשרה שהרי יצאו יהושע וכלב עכ"ל, ודבריו ז"ל סתומים הם לכאו' דעדיין לא שמעינן שצריך להיות נקראים עדה כדי לומר דבר שבקדושה, ונראה שדבריו הם דברי ירושלמי מגילה פ"ד הלכה ד' תני שמואל אין קידוש החודש אלא בעשרה, ר' בא ור' יוסי בשם ר' יוחנן נאמר כאן עדה ונאמר להלן עד מתי לעדה הרעה הזאת כו' אף כאן עשרה, ומפ' הבעל קרבן עדה נאמר כאן עדה דבר אל כל עדת בנ"י ואמרת אליהם קדושים תהיו ושמעינן דבדברי קדושה בעינן עדה, ונאמר להלן עדה במרגלים כו' ע"כ, ולענ"ד שבבירור הם הם דברי הרמב"ם ז"ל דהכא:

והאמת שקצת צ"ע לפי"ז למה מניח הרמב"ם ז"ל דברי גמ' בבלי ברכות כ"א ומגילה כ"ג ע"ב דיליף התם מנלן דכל דברי קדושה צריך עשרה תני ר' חייא כתיב הכא ונקדשתי בתוך בנ"י וכתיב התם הבדלו מתוך העדה ויליף עדה עדה מדכתיב עד מתי לעדה כו', ואפשר משום דעל האי לימוד דש"ס בבלי ק"ק היאך יליף מדכתיב הבדלו מתוך העדה, הא התם הוו יותר מעשרה וכמו שראיתי שהרגיש בזה גם בס' אחד, ודומה לזה הקשה בירושלמי מגילה שם על ר' סימון דיליף נאמר כאן תוך (ונקדשתי בתוך בנ"י) ונאמר להלן ויבואו בנ"י לשבור בתוך הבאים א"ל ר' יוסי בר בון אם מתוך את למד סגיאון אינון שהבאים היו הרבה כן פי' בק"ע (והפ"מ פי' בא"א) ומשום קושי' זו הוי ניחא לי' יותר כלימוד הירושלמי הנ"ל, ואף שיש ליישב מ"מ נ"ל יותר כירושלמי בזה, ודע שבירושלמי מגילה שם מסיים על הך קושי' סגין אינון אלא נאמר כאן בני ישראל (ונקדשתי בתוך בנ"י) ונאמר להלן בני ישראל (ויבואו בנ"י) מה להלן עשרה אף כאן עשרה ע"כ, וצ"ל דהא ילפותא דריו"ח ניחא לי' יותר דקיי"ל כריו"ח כנלע"ד, וכן הוא במדרש רבה פ' מקץ ויבואו בנ"י כו' הביא דרש הגמ' בבלי, ואח"כ דרש הגמ' ירושלמי הנ"ל עיי"ש:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה