זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן יב
בעזהי"ת:
לכבוד התו' המופלג וכו' הרבני מו"ה משולם ר"פ נ"י:
מכתב כבודו קבלתי וע"ד אשר שאל אותי לפרש לו כוונת מ"ש בתפלת יכ"ק בווידוי אשר הקלת החמרתי וכו' אך לא להכעיסך נתכוונתי, ובשם רבו הגאון בעל חב"ח אמר שהתיבות (אך לא) במקיף, להכעיסך נתכוונתי, ובפשיטות הכוונה שאומר המתודה בטצדקי לא להכעיסך נתכוונתי, והנה האמת שגם העושה להכעיס מהני לי' תשובה כמ"ש הרמב"ם ז"ל בה' תשובה שגם שהעושה להכעיס אין לו חלק לעה"ב כמבואר שם בה' תשובה פ"ג (ועיין בלח"מ שם הלכה ז') ומ"מ מהני תשובה כמבואר שם מ"מ הפשוט לכאו' שאומר שלא נתכוין להכעיס, והקשה מע"כ הלא מונה והולך שם את אשר התרת אסרתי וכו' וכל אלה הדברים הכעסות הם מובן ונוני' דיל"פ שאמר שעשה כן לתיאבון להשיג ממון או כבוד או לתאות נפשו כו' ואולי דהפייטן תיקן אותו בכיון בלשון דמשתמש לתרין אנפין ומאן דידע בנפשו שעכ"פ לא עשה להכעיס יאמרנו ע"ד הכוונה פשוטה הנ"ל ומי שח"ו הלב יודע מרת נפשו שעשה להכעיס יאמרנו ע"ד הכוונה הנ"ל להכעיסך נתכוונתי:
והי"ת ירחמנו ויעזרנו מ"ד כשהגב"ה לעשות תשובה שלימה באמת לא רק משפה ולחוץ ובזכות התשובה נושע תשועת עולמים כאמור בשובה ונחת תושעון כדז"ל אמן ידידו מכבדו. הק' יודא גר"וו: