אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן יא

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן יא

שו"ת זכרון יהודה - סימן י

בשו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ח' בימות החמה אם נסתפק אם הזכיר מוריד הגשם עד ל' יום בחזקת שהזכיר, ובסעיף ט' כתב דמהני אם אמר ביו"ט ראשון של פסח צ' פעמים כנגד ל' יום שאומרים אותו ג"פ בכל יום משם ואילך, הרי הוא בחזקת שלא הזכי' ע"כ, והנה בחת"ס חאו"ח סי' כ' חידש דצריך דוקא לומר ק"א פעמים, דיסוד טעם המהרמ"ב ז"ל הוא מהירושלמי, ובנוי על גמ' חגיגה בין עובד, אינו דומה מי ששונה פרקו ק' פעמים למי ששונה ק"א פעמים דגמירא דאינו שוכח ע"ש, ולי העני נ' די"ל ג"כ שהיסוד בנוי על מה דאיתא בגמ' גיטין נ"ז ע"ב גבי ההוא מעשה דיתוש, עד ל' יום עבד הכי מכאן ואילך כיון דדש דש, משמע דטבע הוא דל' יום גורמין להיות רגיל בהדבר ואינו מתפעל בו עוד אח"כ לשנותו, ובגמ' ר"י מהדר תלמודי' כל תלתין עיין ר"ה ל"ה ע"א, ובב"י או"ח סי' ק', ולפי"ז הי' נפ"מ לדינא לולא דמסתפינא דצריך למיעבד עכ"פ אחת מהנה, או דלומר ק"א פעמים דוקא כדעת מרן הח"ס זללה"ה דאם גם טעם המהרמ"ב ז"ל לא הי' כדעת הח"ס עכ"פ הדבר בעצמו גמירא דמהני, או בע"כ דצריך דוקא להיות אחר ל' יום, דבזה יש לומר דאחר ל' יום כיון דדש דש, ולא מהני בשאומר כ"כ פעמים כמנין התפלות שבתוך:

צ' יום, ואי"ל שאני טבע האדם, דהא גם מהרמר"ב ז"ל גופי' למד כן ממ"ד ריחק נגיחותיו, קירב נגיחותיו לכש"כ עיין בטור, ומתיירא אני בעניותי לומר להעיר על דבר שהוא נגד פסקן של רבותינו הק' ז"ל, רק תורה הוא, אחלי, יכונו דרכי לשמור חוקיו יתברך ויתעלה, ומצינו בגמרא דרב יהודא הוי מהדר תלמודי' כל תלתין יומין נראה ג"כ מהאי טעמא דעד תלתין יומין לא הוי בכלל זכירה עד אחר ל' יום כנלע"ד, ואגב אעורר שדברי מרנא קדישא בעל הח"ס זללה"ה צע"ק שבא על החשבון להיות ק"א פעמים. ולפי דעת הרמ"ך שבב"י סי' הנ"ל שפותחים הצבור רק במנחה אבל בתפילת מוסף שבלחש אומרים עוד מוריד הגשם לפי"ז חסר א' ממנין ק"א, וע"כ שנאמר דמירושלמי מוכח דלא כרא"ש וזה תימה:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה